מגזין

לרגל יום העצמאות ה- 75 של מדינת ישראל ולאור העובדה שבין מדליקי המשואות בשטקס המרגש שהתקיים אמש לא היו אשדודים – החלטנו אנחנו להעניק כבוד ובעיקר להביע הערכה לכמה מתושבי ותושבות העיר על פועלם בתחומים שונים, לומר תודה לאלה שמרגשים אותנו, שאנחנו מעריצים בחשאי ואפילו משעשעים אותנו – ובשמנו אנו רוצים כעת לומר להם תודה גדולה. ולתפארת העיר אשדוד!

אם היה לכם ספק – עכשיו זה כבר להיט ברמה הארצית: קבוצת הכדורגל החובבנית שצמחה מאשדוד "כדורגל של פעם לידור המלך", זו שכדי להצטרף אליה הקריטריונים הם להצליח לאכול מגש פיצה שלם לבד, לעשן פאקט סיגריות ובגדול לאהוב כדורגל אבל לא להצליח לסיים משחק הפכה לדיבור הכי חם ברחבי הארץ. הערב גם שודרה כתבה בחדשות 13 אבל לא תאמינו מה באמת מעסיק את יוזמי הארגון הנפלא הזה

אחרי שהפך לאשדודי הבולט בחיי הלילה של תל אביב, ניהל את ה"תדר" ועשה הסבה מוצלחת להייטק, גיא אילוז (26) מאשדוד ממשיך לחלום כל הזמן על קריירה בצילום ובינתיים עושה את זה כ'סייד קיק' – אבל עם ערימות כישרון שאי אפשר להתעלם ממנו – ומתעד סלבס, נופים, אנשים ואופנה מ- 35 mm ועד לאינסטגרם . ראיון פוטוגני במיוחד>>

כשאלה-אור דרורי נייבלט הייתה בת 14, היא חוותה אונס נוראי. בתעצומות נפש כבירות היא לא נתנה לעצמה לשקוע בטראומה – ויצאה מהמשבר חזקה ונחושה. היום בגיל 25 היא מובילה קמפייני אופנה שונים – החל מהלבשה תחתונה ועד לאופנה צנועה, מפתחת קריירת משחק ואפילו מעבירה הרצאה יחד עם אמא שלה בשם "למה לא סיפרת?"- על התמודדות עם אונס ופוסט טראומה.

יובל אליאס (24) מרובע ט' הוא צלם סטילס ו-וידאו מוכשר שעושה חיל במגזר העסקי, כשבנוסף הוא גם "יוטיובר' שמלמד טכניקות צילום מקוריות וצובר פופולאריות מרשימה. כל העיסוקים שלו סובבים סביב האהבה הכי גדולה שלו – הצילום. עכשיו הוא מספר על השבת האשדודית שלו.

מה לא נאמר על הקשר בין האדם לכלב? "זה הילד שלי" אנחנו אומרים, ובצדק. לצד האהבה העצומה, אנו צריכים לזכור כי מדובר בבעל חיים שהתקשורת מולו מתנהלת אחרת מאשר עם בני אדם. פגשנו 6 מאלפים ומאלפות כלבים עתירי ניסיון, המזכירים לנו עד כמה חשוב להיעזר בשירותיו של מאלף כלבים מקצועי ומוסמך, אשר יעניק לנו את הכלים וילווה אותנו בתהליך המרגש של צירוף חבר חדש למשפחה ולחיים

כמו כולם , גם הדיירים המבוגרים ברחוב חטיבת כרמלי ראו את התמונות מטורקיה של ההרס הרב. בשיכון בן 50 שנים שמתפורר, בלי ממ"ד (או מעלית), ועם מקלט שממילא הפך לבית כנסת וכולל – הם אפילו לא טורחים לצאת מהבית גם באזעקות. "כולם שכחו מאיתנו, גם ראש העיר לסרי שהצבענו לו. הפרויקט שתוקעים לנו הוא הסיכוי היחיד שלנו לשנות משהו לטובה עם החיים שלנו, אז גם את זה לוקחים לנו?"

תזכרו את השם: חן טטרו האשדודית, שנה רביעית בלימודי קולנוע ומשחק ב"ספיר" – כבר הספיקה להשתתף בלא מעט הפקות, סרטי סטודנטים והצגות, ובמקביל חוזרת לאשדוד להתנדב בפיתוח פרויקטים חברתיים למען העיר שאותה היא כל כך אוהבת במסגרת מרכז "כיוונים". כותבת ומפתחת סדרה מקורית משלה המבוססת על חוויות מהטיול בדרום אמריקה, ולא מפסיקה להגשים את כל החלומות שלה: "מקווה שעוד תשמעו ממני"

עם כל הכבוד להדמיות העתידיות של עיריית אשדוד ו- יש! הבינה המלאכותית עושה עבודה מדהימה בהגדרות של הדברים הכי מטורפים שאפשר לחושב עליהם. עכשיו כשהשימוש בהן הפך לקל ונגיש, אפשר לעוף בדימיון וגם לבחון כיצד דברים נתפסים כיום על ידי ה- AI וכמובן בעתיד, עם תמונות בעלות דיוקים מדהימים מתיאורים טקסטואליים בלבד. את העבודה הטכנולוגית עשה עבורנו מייק וייצמן, והתוצאות? אתם חייבים לראות!

בחודש הבא (חודש אדר), אדר אוואט שחקנה של הפועל אדומים אשדוד יחגוג את יום הולדתו ה-26. הקשר שחזר לקדנציה שנייה במועדון המדשדש עמוק בתחתית הליגה הלאומית, מצא את עצמו מקבל את תפקיד המנהיג בחדר ההלבשה בתוך סיטואציה מורכבת במיוחד. בראיון לאתר 'אשדודי' הוא מספר על ההסתגלות למצב ("השחקנים צריכים את הדחיפה שלי בעיקר ברגעים הקשים"), על החזרה לבית האדום שנמצא בנק' שפל ("לא חשבתי פעמיים כשקיבלתי את הפנייה מההנהלה"), וגם על הסיכויים לדעתו של הקבוצה לשרוד: "יש מספיק משחקים ובטוח שנוכל לצמצם פערים".

גמליאל אדרי מוכר לרבים בזכות המספרה ובית הספר לספרות שמהווה מסגרת לעשרות בני נוער אותו הוא מפעיל בהצלחה יחד עם אשתו אורפז – אבל בשנים האחרונות הוא בעיקר מוכר למאות אלפי עוקביו באינסטגרם ובטיקטוק בתור מבקר אוכל ססגוני במיוחד. כעת הוא פותח דוכן שווארמה משלו שיעבוד כל שישי ב"שוק הכרמל" בת"א, אשר יציג לא רק בשר איכותי אלא גם גישה חברתית מבורכת. ראיון בטעם טוב>>

פלורי מוזס מאשדוד הייתה ילדה ונערה שמחה וחייכנית, שאהבה לרקוד ולבלות ועשתה שירות צבאי די בנאלי ומשעמם, עד שהמפקדת שלה החליטה שהיא מוציאה אותה לקצונה. משם קיבלו החיים שלה טוויסט כששובצה כקצינת העיר באשקלון, תפקיד משמעותי ומלא בתוכן ואחריות כבדה, המקבלת משמעות מצמררת כשמבינים שמדובר בבעל התפקיד עליו מוטלת המשימה הקשה מכולן – להגיע אל המשפחות ולבשר להן כי איבדו את היקר להן מכל. היום, פלורי מרגישה את המשקעים מהתקופה ההיא שבים וצפים, ומלווים אותה בחייה גם 20 שנה אחרי. ראיון פוסט-טראומתי

אורי אלמליח רק בן 23 אבל מנהל את המטבח ב״זה״ בחמש השנים האחרונות ובקרוב גם ב״זאת״. הוא עוסק בעיקר בתשוקה שלו שהיא גם התחביב שלו – לבשל וכל הסובב את זה. הוא שותה שוקו ברמות סוכר מוגזמות, מכור לניקוי הרכב שלו, מקושט ב- 56 קעקועים אבל מת מפחד ממחטים אחרות ורק מחכה לספיישלים של יאן מה'פארינו'. יום בחיי טבח מוכשר עם OCD מוגזם >

בקיץ או בחורף, החוף האשדודי מלא בגולשי גלים ובחותרי הסאפ בכל עונות השנה. התחביב הממכר נראה די קל כאשר מסתכלים מהחוף אבל ברגע שמתנסים לראשונה וטועמים את מי הים המלוחים – כבר מתחילים באמת להבין את השיגעון. בשבת האחרונה הכתבת חן קריפיצר הגיעה למועדון הגלישה "אלוהה" להכיר את המכורים לחוף ולגלים וגילתה קהילה מגוונת , שמחה ועוטפת – וחזרה עם תיעוד של הגל הראשון שתפסה בחיים

אם תרימו את הראש לעבר מנופי הבנייה, או לעבר מגדלים גורדי שחקים תוכלו לראות נקודה קטנה שקופצת, פותחת מצנח ובסופו של תמרון בשמיים – תנחת בקרקע. זהו סרגיי שפיצין האשדודי, הידוע בכינויו "בודהה המקפץ" – מכור לאדרנלין ואקסטרים, שמספר איך הגובה בכלל היה הפחד הכי גדול שלו בחיים – עד שהפך להיות המנוע הגדול בחייו. "כשאני על הקצה – אני מרגיש שאני חי בכל הכוח" – ראיון לא לבעלי לב חלש