ברשימת יוצרי התוכן והמשפיענים של 2024: גל זהבי וליאור מארס מאשדוד

ענף המשפיענים גלגל כ־300 מיליון שקל בשנה החולפת, צמיחה של כ־30% לעומת 2023. וכך, בעוד שבעולם המערבי מותגים מקצים למשפיענים 5%-3% מתקציב הפרסום שלהם – בישראל, עם שוק פרסום של 4 מיליארד שקל בשנה, מדובר ביותר מ־7%. הודות לגידול, ישנן בשוק חברות – בעיקר מתחומי הלייף סטייל והאופנה – שמקצות יותר ממחצית תקציב הפרסום שלהן ליוצרי התוכן.

הרשתות החברתיות הבולטות ביותר בעבודה עם משפיענים הן אינסטגרם וטיקטוק, אולם גם כאן יש הבדלים: האינסטגרם נחשב לכלי חזק ליצירת קהילתיות ומשמש כפלטפורמת מכר, בעוד שהטיקטוק משמש בעיקר כאמצעי חשיפה לקהלים חדשים ללא מכירות (בארה"ב הושקה זירת המסחר של הרשת הסינית לפני כשנה, אך ישראלים יכולים רק למכור בה, לא לקנות). רשת בולטת נוספת היא יוטיוב, אך שם נמצאים בעיקר משפיעני אוכל וגיימינג.

הייחוד של הטופ 20

ביומנז מדרגים מדי שנה את 20 יוצרי ויוצרות התוכן המובילים בישראל, כאשר למעשה מדובר בנשים בלבד (ראו ברשימה המובלטת). הנוסחה שלפיה נקבע הדירוג מבוססת על מספר הקמפיינים באונליין, ההכנסות שייצרו מאותם קמפיינים ורמת המעורבות שהשיגו ברשתות החברתיות.

במילים אחרות, מספר העוקבים הוא לא מה שקובע. נקודה חשובה היא שכל היוצרות ברשימה מובילות קמפיינים ארוכי־טווח של יותר משנה, כלומר בונות מה שמוגדר כ"מערכת יחסים עמוקה" עם המותגים.

"מה שמשותף לכל ה־20 זו בניית הקהילה וההשקעה בעוקבים שנותנת ערך", אומר ליברמן לעיתונאית גלית חתן מאתר 'גלובס'. "נקודה נוספת היא שלרבות מהן יש עסקים. יש כאלה שמותגים עוזרים להן להקים סטארט־אפ (כמו דקל ורד־כץ שתשיק בעוד כמה חודשים את dekel verified), ויש כאלה שעושות שיתופי־פעולה – יוצרים להן קולקציות בתוך אתרים של מותגים.

מתרגש ומפרגן מתאילנד הרחוקה. אל חשש הוא קיבל עידכון על אזהרת המסע. גל זהבי