תחבורה
"כאוס תחבורתי": דה-מרקר בביקורת קשה על התח"צ באשדוד
יפעת ראובן (אשדודית לשעבר), כתבת התחבורה של דה מרקר, סקרה בהרחבה את מצב התחבורה הציבורית באשדוד – החל מההגעה המסורבלת לתחנת הרכבת הקטנה ביחס לתושבים ותפעולה הלוקה בחסר, ועד לכישלון של פרויקט ה-רי ווי באוטובוסים ונתיבי התחבורה הציבורית. ראובן: "מתי בפעם האחרונה ראש העיר לסרי ושאר נבחרי הציבור עלו על אוטובוס באשדוד? שינסו לנסוע בבוקר באוטובוס לתחנת הרכבת - אולי אז יבינו כמה הצורך בשיפור הוא עצום"
360 צפיות 
תגובות
הדפסה
תחבורה ציבורית כושלת בעיר של רבע מיליון איש. ראש העיר לסרי על רקע הכותרת ב"דה-מרקר"
ככה המציאות בעיר נראית, כשלא מדובר בתוכן שיווקי ממומן של עיריית אשדוד: עיתון "דה מרקר" מציג כישלון חרוץ בכל הנוגע לתחבורה הציבורית בעיר:
אם תשאלו את תושבי אשדוד, שמשתמשים באופן קבוע ומתמיד בתחבורה הציבורית בעיר לא יהיה לכם ספק שהפרויקט הכושל העונה לשם REWAY נחל כישלון גדול. הובטחו מחלפים וכניסות/ יציאות נוספים לעיר שיקלו על עומסי התנועה והפקקים הארוכים, מצב התחנה המרכזית בעיר בכי רע לאחר הזנחה של שנים, קווי האוטובוסים "הירוקים" של אלקטרה אפיקים שונו ויצרו בלבול בקרב התושבים,המתלוננים על נסיעות ארוכות ומסורבלות עם תדירות גרועה, נתיבי תחבורה ציבורית שבאו על חשבון נתיבים לרכבים פרטיים ויצרו פקקים בלתי נסבלים בנסיעות בתוך העיר וביטול כמעט מוחלט של פניות שמאלה בתוך העיר, כיאה לעיר ליכודניקית.
בחודש יוני 2024, חולקו לתושבי העיר אשדוד אלפי עותקים של גיליון "דה מרקר" שכל כולו תוכן שיווקי, עם כ-40 עמודים של "כתבות עומק" המהללות תחומים שונים בעיר אשדוד: דיור לצעירים, הייטק, תיירות, אטרקציות ועוד הבטחות והדמיות המציגות מציאות ורודה שקיימת אולי רק בדימיונו של ראש העיר יחיאל לסרי המנותק מהנעשה בחיי היום יום בעיר.
רק על נושא התחבורה בחרה עיריית אשדוד לפסוח בגיליון יחסי הציבור היקר, ולא בכדי, כי כשמקלפים את היחסי ציבור הממומנים, מתגלה מציאות אחרת לגמרי:
בכתבה שפורסמה ב'דה מרקר' תחת הכותרת: "עיר עם כרבע מיליון תושבים טובעת במכוניות פרטיות, ותחנת הרכבת לא עומדת בעומס", פורשת בהרחבה כתבת התחבורה יפעת ראובן (אשדודית לשעבר), את חווית השימוש האישית שלה בתחבורה הציבורית בעיר ויורדת לפרטים בהתייחסות לתחנת הרכבת והתחבורה הציבורית אליה: החל מזה שרוב התושבים לא מגיעים באמצעות אוטובוסים אלא עם רכבים פרטיים וגם עבורם אין מספיק חנייה, לזה שהיא נראית כמו צריף קטן, עם עמדת בידוק אחת וצוואר בקבוק בכניסה וביציאה מהתחנה וכל זה לפני שהיא מציינת שזמן הנסיעה ארוך לכיוון צפון עם יותר מידי עצירות, תדירות נמוכה של רכבות ועומסים שלרוב מביאים את נוסעים הרכבת לעבור את הנסיעה בעמידה.
בפועל, פרויקט התחבורה הציבורית באשדוד כשל והפך דרכי גישה נוחות ונעימות יחסית למבוך מסורבל. תושב אשדוד שעובד מחוץ לעיר ומתגורר למשל ברובע ד' ורוצה להגיע לתחנת הרכבת בבוקר צריך לצאת כשעה לפני הזמן בתקווה לתפוס את האוטובוס שגם הוא, לטענת תושבים רבים, לא תמיד מגיע: "התחבורה הציבורית על הפנים, אוטובוסים פשוט לא מגיעים/נעלמים מהאפליקציה, הנהגים משתוללים ועושים בחילה ומסתובבים בכל העיר עד שמגיעים לרכבת… 45 דקות מאיזור ד' לרכבת ולאחר מכן עוד שעה לתל אביב. הזוי!"
תושב אחר אמר: "כשעברתי לאשדוד לפני שנה וקצת ראיתי שיש רכבת אז ויתרתי על הרכב וחשבתי שעם הרכבת אגיע בקלות ובנוחות לבורסה ברמת גן לצורכי עבודה… שנה אחרי כבר התייאשתי ורכשתי רכב".
כדאי לציין כי יש ערים קטנות יותר מאשדוד עם שתי תחנות רכבת כמו יבנה ורעננה. בבאר שבע ישנן שתי תחנות רכבת שממוקמות בתוך העיר, ולא רחוקות משכונות המגורים.
תוסיפו לכל זה כמובן את העובדה שבאופן רשמי, אין תחבורה ציבורית בשבת בעיר אשדוד, אם כי במהלך השנים ניסו גורמים פרטיים, כשהבולט בהם הוא האגודה השיתופית "שבוס", להפעיל מיניבוסים ומוניות שירות שישרתו את התושבים ויקשרו את העיר לאזורי הבילוי שמחוצה לה, ללא הצלחה.
עם כל הכבוד לתוכן השיווקי שמשלמת עליו עיריית אשדוד, את דעת הציבור לגבי המציאות בעיר לא ניתן לקנות
"השכונות הותיקות נכבשו ע"י חסידויות"
בכתבה, מספרת ראובן על החיבור, או הניתוק האישי שלה מהעיר אשדוד, מתייחסת כמובן לתחבורה הציבורית, אבל לא רק אליה:
"בשולי הדרך. למדור הזה ניגשתי בחרדת קודש. אשדוד היא העיר שבה גדלתי. עזבתי אותה לפני 22 שנה, אך היא מעולם לא עזבה אותי והותירה בי ערמות של זיכרונות טובים של עיר פלורליסטית ומגוונת. כיום העיר סובלת ממגמה מדאיגה של הגירה שלילית, הכוללת נטישה של אלפים, בעיקר מהציבור היצרני והעובד — חילונים, מסורתיים ודתיים — בין היתר בשל היעדר מקומות תעסוקה חדשים ואטרקטיביים.
לא מעט תושבים חוששים ממגמת התחרדות של השכונות הוותיקות בעיר, שחלקן נכבשו בידי חסידויות, שאנשיהן אינם עובדים וכבר נהפכים לנטל כלכלי על ציבור משלמי המסים והארנונה בעיר.
"גם תנופת הבנייה שלכאורה נראית באשדוד מתעתעת. מחירי הדירות זינקו וצעירי העיר מתקשים לרכוש בה דירות ופשוט עוזבים אותה. בניגוד לערים אחרות, היצע של דיור בר השגה במסגרת תוכניות כמו "דירה בהנחה" מצומצם מאוד."
"אשדוד חייבת עוד תחנת רכבת. בקרב תושבי העיר מסתובבת שמועה כבר כמה שנים על תוכנית להקמת תחנת רכבת נוספת באשדוד. אך למעשה תחנה שכזאת מתוכננת לקום סמוך למושב בני דרום — רחוק יותר משכונות העיר בהשוואה לתחנה הקיימת. הקמת התחנה סמוך לבני דרום היא חלק ממסילת פלשת-שורק המיועדת למטענים ולנוסעים. הרכבות יצאו מנמל אשדוד ויעברו בבני דרום. הפרויקט אושר בחודש שעבר בוועדה לתשתיות לאומיות, אך היעד שלו רחוק מדי — שנת 2040, והוא תלוי בתקצוב של משרד התחבורה".
עם כזה נהג מאחורי ההגה, העיר לא תגיע לשום מקום חיובי. ראש העיר יחיאל לסרי בסיבוב יח"צ
"הפוליטיקה ניצחה את החשיבה לטווח ארוך"
יפעת ראובן, בת 43, מתגוררת בירושלים. עזבה את אשדוד בגיל 22 לטובת לימודים באוניברסיטה העברית בירושלים ומאז מתגוררת שם. עיתונאית למעלה מ-20 שנה בתפקידים שונים. בתחבורה, בין היתר סיקרה פרויקטי תחבורה גדולים, בהם עבודות ההקמה המתישות והארוכות של קו הרכבת הקלה הראשון בישראל שנפתח בירושלים ב-2011; קו רכבת ישראל המהיר מירושלים לתל אביב שנפתח במלואו לפני חמש שנים; ופרויקט הקו השני של הרכבת הקלה בישראל שנפתח בגוש דן בשנה שעברה. בשנתיים האחרונות היא כתבת התחבורה ב-TheMarker.
"מקבלי ההחלטות – בראשם עיריית אשדוד – חייבים להבין כי צריך לחזק את הציבור היצרני העובד בעיר. תחבורה ציבורית יעילה ומהירה היא מנוע כלכלי, שיכולה לבלום את ההגירה השלילית. כשלתושבי העיר תהיה תחבורה ציבורית איכותית הם לא ימהרו לעזוב את העיר.
"מערכת התחבורה העירונית באשדוד זקוקה לתקציב של 'תוספות שירות' – הוספה של קווי אוטובוס ותגבור תדירות של הקווים הקיימים. אך במהלך כהונתה של מירי רגב כשרת התחבורה תקציב זה הוסט במשך שנתיים לתוכנית הנחות פופוליסטית ומיותרת. מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית נחשבים לנמוכים לעומת מדינות אחרות בעולם, ומי רוצה בכלל הנחה על מוצר גרוע? צריך לתקצב ולפעול לשיפור השירות בתחבורה הציבורית, זה מה שימשוך אנשים להשתמש בה".
"לאשדוד יש תוכניות תחבורה כמו הקמת קווי רכבת קלה, שכרגע נמצאות על הנייר ואם הן לא יתקדמו גם ב-2040 לא נראה כאן מערכת הסעת המונים. במקביל לקידום בהול של הפרויקטים הגדולים, משרד התחבורה והעירייה חייבים לקדם פתרונות שניתן ליישם כבר היום. כאלה הם הפעלת קווי אוטובוס מהירים בשעות הבוקר העמוסות מהשכונות לתחנת הרכבת הקיימת, שיפור השירות בתחנת הרכבת וקידום סימון נת"צים תוך אכיפה דיגיטלית. אחרת, העיר תמשיך לטבוע בפקקיה האימתניים גם בעשור הבא".
"הכי קל זה לסלול עוד כביש ועוד מחלף. זמן ההקמה שלהם יחסית קצר ושרים עוד יכולים לגזור סרט. שרת התחבורה יודעת שאת פרויקט המטרו ואת קווי הרכבת הקלה יחנכו שרים אחרים. הפוליטיקה ניצחה את החשיבה לטווח הארוך ובסופו של דבר פוגעת בתושבים".
חושבת שהמצב בר תיקון, אבל לא ברור אם עיריית אשדוד מבינה ומסוגלת. יפעת ראובן (צילום: אתי נמיר)
עוד כתבות
המלצות נוספות
12:31 | 03/07/2024
עוד כתבות
מבזקים - אשדודי
