הופכת בנאלי לסקסי: הצלמת האשדודית שמתעדת בסתר את הבליינים בעיר
היא בכלל עבדה בתחום משאבי האנוש אבל אז התחילה המלחמה והיא ניצלה את הזמן הפנוי כדי להגשים תחביב שהשאירה ברקע במשך שנים. עם מצלמה דיגיטלית שעושה אווירה נוסטלגית היא תרה ברחבי העיר במקומות בילוי שונים ולוכדת רגעים מיוחדים. עכשיו היא גם עושה מזה כסף. תכירו את מרי קרמר
מרי קרמר. (צילום: יובל אליאס)
לוכדת רגעים של בליינים בעיר: מרי קרמר (25) גדלה במושב מנחמיה בעמק הירדן ("אין שם כלום חוץ ממטעי בננות וקיוסק"). בגיל 7 עברה להתגורר עם משפחתה באשדוד, סיימה לימודים בבית הספר מקיף ג' ובשנתיים האחרונות עסקה בניהול משאבי אנוש בחברה של הפקת אירועים בת"א.
מאז פרוץ המלחמה, התבטלו לא מעט אירועים ויצאה לחל"ת ולאחר שראתה לאחר כחודשיים שהמצב לא משתפר החליטה לקנות מצלמה מקצועית ולהגשים תחביב ותיק.
היא התחילה לצלם בכל מקום אליו הגיעה להנאתה ולמחרת הייתה שולחת לבעלי העסקים בהם בילתה 'טעימה' מהתמונות ואז קרה "הקסם" והם הציעו לה להגיע לצלם ולתעד את המתרחש עבור תשלום.
נכון להיום, קרמר מצלמת עבור בר ה'מטידלה', מסעדת 'או- או' ובית הקפה 'דוגה' וגם בשישי האחרון צילמת את הבזאר המדליק שהתקיים במרכז 'כיוונים'.
מה מיוחד או שונה בצילומים שלך לעומת אחרים?
"אני לא אוהבת רגעים מבוימים ומאוד מחפשת את האותנטיות. אני מצלמת במצלמה של פוג'י וזה נותן אפקט של 'פילם', אפשר לומר שזה סוג של צילום "בסתר"… ואנשים לפתע מגלים שתיעדתי אותם באיזה רגע ומאוד אוהבים לראות את עצמם ככה".
מה את מחפשת לתפוס בעדשה?
"נראה לי שאני מחפשת רגש ואנשים. צילמתי למשל זוג שממש התבוננו אחד לשנייה בעיניים והם תפסו אותי. היה שם רגע נורא אמיתי וכנה ביניהם שהם צללו אל תוך המבטים. אני גם מרגישה שאני מתבוננת ממש סביבי ותופסת רגעים ספציפיים של אנשים עושים משהו בינם לבין עצמם, כאילו הם בניתוק מכל שאר הסביבה שלהם, זה מרגיש לי מיוחד".
שוקלת לקחת את זה למקום יותר מקצועי?
"ברגע שהוציאו אותי לחל"ת ניסיתי להבין איך אני מתברגת מחדש בתחום שלי ואז ניתנה לי הזדמנות להתחיל משהו חדש. ברגע האמת הבנתי שאני לא רוצה לבחור בדרך הקלה ולעבוד מסודר עם תנאים טובים ולפתח את עצמי ואת החיבור שלי עם המצלמה והאנשים".
חוץ מחיי לילה ובילויים, מה עוד היית רוצה לצלם?
"גלישת גלים, תחרויות קרוספיט, ספורט בכללי מאוד מעניין אותי. כל דבר שיכול לקחת אנשים ורגשות אל נקודות קצה: שמחה, אכזבה, תחרויות, דריכות – יש בפעילויות הללו את כל מה שצלם חולם לתעד. בכללי, אני מאוד אוהבת ומתחברת לאשדוד וחושבת שאני יכולה להראות זוויות אחרות ומעניינות יותר שלה, דרך האנשים שחיים כאן".
צילומים: מרי קרמר