חדשות
התרסקות אקדמית: ממוצע האקדמאים הארצי גבוה ב-25% מאשדוד
על פי נתוני הלמ''ס, אחוז האקדמאים האשדודים נמוך בעשרים וחמישה אחוזים לעומת הממוצע הארצי, שדווקא נמצא במגמת עלייה. נשיא מכללת אפקה, תושב העיר פרופ' עמי מויאל, התייחס לנתונים המאכזבים: "הפער הקיים אל מול הממוצע הארצי הוא לא קטן ואני מניח שיש לו השפעה על יכולת מציאת עבודה, ובפרט עבודה איכותית במגזרי החדשנות וההייטק, וכן כושר ההשתכרות של בוגרי מערכת החינוך באשדוד''.
790 צפיות 
תגובות
הדפסה
אחוז נמוך במיוחד של סטודנטים מקרב העיר החמישית בגודלה (צילום:Photo by Redd on Unsplash)
אשדוד, עיר בדעיכה: פחות השכלה, פחות כישורים וכלים להצליח – והמשך הגירה שלילית . כך נראית עיר שהולכת אחורה ולא מביאה אף בשורה חיובית לעתיד.
שליש מהישראלים בגילאי 66-25 הם בעלי השכלה אקדמית והנתונים מצביעים על המשך העלייה במספר בעלי ההשכלה האקדמית בישראל, אבל אותנו כמובן מעניין מה המצב באשדוד ואיך נאמר זאת בלשון המעטה? המצב אינו מעודד.
מנתוני הלמ"ס שהוצגו, בהתייחסות להשכלה אקדמית בקרב אוכלוסיית הגיל של בני 25-66. באשדוד יש 26.1% בעלי השכלה אקדמית בעוד הממוצע הארצי עומד על 32.8%, כלומר, הממוצע הארצי גבוה ב-25% מהממוצע באשדוד ונסביר זאת: כמספר אבסולוטי נראה כי הממוצע הארצי גדול מהממוצע באשדוד ב-6.7%, אך חשוב ומקובל לבחון באופן יחסי, בכמה אחוזים הממוצע הארצי גדול מאשדוד וזה עומד כאמור על 25%. אם נפרוט את הנתונים הכלליים נמצא כי 16.7% הם בעלי השכלה אקדמית לתואר ראשון באשדוד (לעומת 20.4% בארצי) ו- 9.1% בעלי תואר שני (לעומת 11.6 בארצי).
המועצה להשכלה גבוהה דיווחה כי ישנו גידול מתון בכל הקשור לסטוד' בישראל אבל מבדיקה שערכנו, באשדוד נרשמת דווקא ירידה מביכה. המספר הרשמי של הסטוד' בעיר בשנת תשפ"א (2021), עמד על כך שרק 2.3% מסך הסטודנטים שחזרו לאקדמיה (מתוך 350,000) היו אשדודים ואם לא די בכך, בעיר נרשמו רק כ12 אחוז סטודנטים שהם בגיל הרלוונטי .(20-25) אין ספק כי המגמה הזאת לא מבשרת טובות והיא סוג של המשך ישיר לתוצאות החינוך הארצי של התיכונים אשר רשמו ירידה מתונה בדו"ח שפורסם לאחרונה. על מנת לשבר את האוזן, בשנת 2021 256,175 מהסטודנטים בישראל למדו לתואר ראשון, 68,545 לתואר שני ו-11,725 לתואר שלישי.
האחוז הנמוך של סטודנטים מקרב תושבי אשדוד הביא אותנו לפנות לפרופסור עמי מויאל, תושב העיר המכהן כנשיא 'מכללת אפקה', המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב, יו"ר מועצת המנהלים של מט"ח (מרכז לטכנולוגיה חינוכית) וחבר בוועדת החינוך הלאומי. מויאל נחשב למרצה מחונן אשר חיבר אינספור מאמרים אקדמאיים פורצי דרך. שוחחנו עימו על מנת שישתף אותנו בתפיסת עולמו כיצד ניתן לשפר את החינוך למצוינות, ובסופו של דבר כיצד להביא יותר תלמידים אל עולם האקדמיה – ולהצליח בו.
מויאל התייחס תחילה לפער הקיים בין אשדוד אל מול הממוצע הארצי: "הפער הקיים אל מול הממוצע הארצי הוא לא קטן ואני מניח שיש לו השפעה על יכולת מציאת עבודה, ובפרט עבודה איכותית במגזרי החדשנות וההייטק, וכן כושר ההשתכרות של בוגרי מערכת החינוך באשדוד. ראוי לבחון גם נתונים אלה של תעסוקה, מקצועות ותפקידים וכן כושר השתכרות בראיה העירונית הכוללת של הקשר מערכת חינוך, אקדמיה ושוק התעסוקה".
נשיא 'מכללת אפקה', תושב אשדוד פרופסור עמי מויאל. צילום: פלורין קאלין
מה לגבי נתוני הבגרות?
"זאת סוגיה נוספת, מאחר ולא רק זכאות לתעודת בגרות היא כבסיס לקבלה לאקדמיה, אלא איכות תעודת הבגרות שתאפשר למשל קבלה לחוגים מבוקשים ויוקרתיים באקדמיה. בהקשר זה ראוי לציין את שנקרא "בגרות טק" המאפשרת לימודים אקדמיים והשתלבות בתעשיית החדשנות וההיי-טק והיא כוללת בגרות 5 יח"ל במתמטיקה, אנגלית ופיסיקה או מקצוע מדעי נוסף. כדאי לבחון את הנתונים באשדוד של הזכאים ל"בגרות טק" אל מול הממוצע הארצי ולעודד התלמידים לבחירת מסלול והשלמת תעודת בגרות איכותית והפעילות צריכה להתקיים עוד במהלך הלימודים בחטיבת הביניים. בנוסף, כדאי לחשוף את התלמידים בכיתות המתקדמות לאקדמיה ואני יודע שעושים זאת בבתי הספר באשדוד במסגרת "שבוע אקדמיה" תוך הסבר חשיבות האקדמיה והקניית ההבנה לתלמיד מה הוא נדרש ללמוד בתיכון על מנת להמשיך לימודיו באקדמיה בתחום אותו הוא רוצה".
מהי ההמלצה שלך למערכת החינוך העירונית באשדוד, כדי להתאים את הלימודים והמטרות למאה ה21?
"איני בקיא מספיק ביעדים ובפעילות של מנהל החינוך העירוני באשדוד ולכן אין זה נכון והולם שאשיא עצות לפעילות קיימת, אלא רק אציג דעתי האישית לגבי הכיוון האסטרטגי הכללי שאליו מערכת החינוך הארצית צריכה לפעול ובהתאם גם מנהלי החינוך היישוביים. השינויים הטכנולוגיים המואצים ובכללם בתחומים כמו בינה מלאכותית ורובוטיקה ישנו את כל תחומי החיים ובכללם את שוק התעסוקה. לתפקוד מיטבי והצלחה כאזרח בחברה מודרנית ובשוק התעסוקה, בוגר מערכת החינוך והאקדמיה יידרש להפגין מיומנויות כמו חשיבה ביקורתית, למידה עצמית, עבודה בצוות רב-תחומי ויכולת הצגה אפקטיבית בע"פ ובכתב בעברית ובאנגלית. על מנת להקנות מיומנויות אלה יש להגדיר דמות בוגר למערכת החינוך הלאומית או אף היישובית שכוללת ידע, מיומנויות וערכים ולשנות את תהליכי ההוראה והלמידה על מנת לתמוך בהשגת תוצרי למידה אלה. שינוי הפדגוגיה יכול לכלול בנוסף להוראה פרונטלית, למידה מבוססת פרויקטים, כיתות הפוכות – למידה בבית ודיון בכיתה, משחוק ועוד, זאת תוך ביסוס חווית למידה מעודדת סקרנות הן בלמידה בכיתות והן מחוצה להן".
ומה לגבי למידה מחוץ לשעות הלימודים?
"יש לשים דגש על למידה בלתי-פורמלית מחוץ למערכת השעות הפורמלית שתאפשר לתלמידים לבחור נושאים ופעילויות שמעניינים אותם בהן ירכשו מיומנויות ותהיה לכך תרומה להתפתחותם האישית. לא ניתן להתעלם כיום מכלים מבוססי בינה מלאכותית שתהיה להם השפעה רבה על תהליכי ההוראה והלמידה, ובהקשר זה יש להקנות לתלמידים אוריינות טכנולוגית של שימוש בכלים אלה תוך הפעלת חשיבה ביקורתית על התוצרים המתקבלים ועידוד יצירתיות בתוספת אישית של התלמיד על התוצר שקיבל מכלי הבינה המלאכותית".
כדמות בכירה בעיר בתחום החינוך והאקדמיה, האם ראש העיר או מח' החינוך נעזרים בך לקידום החינוך באשדוד?
"לא. אני מוזמן מעת לעת להרצות בבתי ספר בעיקר בפני תלמידים וצוותי ההוראה במסגרת שבוע חשיפה לאקדמיה. את דעותי שיקפתי בהרצאות, מאמרי דעה ואף כתיבה של "מתווה אפקה" המסכם את ניסיוני בהובלת שינוי אסטרטגי בתהליך חינוכי על מנת להתאים אותו לנדרש בימים אלה והוא עומד לרשות הציבור ברשת כמו גם אנשי חינוך".
בהיעדר אוניברסיטה או מכללה בעלת שם, מסתפקים באשדוד בגרסה הפחות מוצלחת של מכללת סמי שמעון באשדוד, ושולחים לשיעורי תגבור בבאר שבע. (צילום: יח"צ)
15 שנות מערכת חינוך כושלת, עם השלכות מרחיקות לכת לעתיד. ראש מנהל החינוך אריה מימון יחד עם חברו הקרוב, ראש העיר יחיאל לסרי
עוד כתבות
המלצות נוספות
עוד כתבות
מבזקים - אשדודי
