החינוך למצוינות אקדמית מתחיל ברמה העירונית: ראיון עם פרופסור עמי מויאל

האחוז הנמוך של סטודנטים מקרב תושבי אשדוד הביא אותנו לפנות לפרופסור עמי מויאל - תושב העיר המכהן כנשיא 'מכללת אפקה' ונחשב למרצה מחונן אשר חיבר אינספור מאמרים אקדמאיים פורצי דרך - על מנת שישתף אותנו בתפיסת עולמו כיצד ניתן לשפר את החינוך למצויינות, ובסופו של דבר כיצד להביא יותר תלמידים אל עולם האקדמיה - ולהצליח בו. ראיון אשר כל מי שהחינוך בראש מעייניו צריך לקרוא

image 527 imageתגובות imageהדפסה
article

נשיא 'מכללת אפקה', תושב אשדוד פרופסור עמי מויאל

 

שנת הלימודים האקדמית יצאה לדרך בתחילת השבוע, כאשר 342  אלף סטודנטים החלו את דרכם בדרך לתואר.  כפי שכתבנו קודם באתר – בזמן שמספר הסטודנטים הארצי עולה, אחוז הסטודנטים מאשדוד נמצא במגמת ירידה: רק 2.3% מכלל הסטודנטים הם מקרב תושבי אשדוד.

 

הביקורת על רמת החינוך באשדוד היא לא דבר חדש , ציוני הבגרויות יורדים בהתמדה והמגמה השלילית בוודאי שלא מבשרת טובות להמשך.  מי שעוקב “מבחוץ” אחר מצב החינוך באשדוד הוא תושב העיר, פרופסור עמי מויאל, המשמש כנשיא מכללת ‘אפקה’ המוביל שינוי בתהליך חינוך מהנדסים. מויאל הוא פרופסור להנדסת חשמל ומחשבים ומומחה לזיהוי דיבור. נחשב לאיש חינוך ומרצה מבוקש להנדסה בעל שם בין לאומי.

 

“אחד התפקידים המרכזיים של המערכת האקדמית הוא להכשיר הון אנושי לחברה הישראלית”, אומר פרופסור מויאל, בהתייחסות לנתון הנ”ל. “ההכשרה מיועדת להכין את הסטודנט/ית לשוק התעסוקה וגם להתפתחות אישית של הסטודנט/ית לתפקוד מיטבי בחברה מודרנית – הן עבורו/ה והן עבור החברה”.

 

מה הכישורים הדרושים להצליח באקדמיה?

 

“בוגרי תואר אקדמי צריכים להיות בעלי כישורים רחבים הכוללים: ידע, מיומנויות מקצועיות, מיומנויות אישיות וערכים. הידע הנרכש צריך להיות רלוונטי לתחום הלימודים הנבחר, ולתחומים משיקים בכדי להקנות ראיה רב-תחומית והשכלה רחבה. המיומנויות המקצועיות כוללות לדוגמא: תכנון ניסויים ועבודה בכלים דיגיטליים. המיומנויות האישיות כוללות לדוגמא: יכולת עבודה בצוות רב-תחומי, יכולת הצגה אפקטיבית, למידה עצמית וחשיבה ביקורתית. בציר הערכי ניתן לכלול אתיקה מקצועית, מעורבות חברתית וחשיפה לדיון בסוגיות ערכיות שונות”.

 

“כנשיא מכללת ‘אפקה’,  אני מוביל מסע של שינוי מאוד ייחודי שהחל לפני מספר שנים בהגדרת “דמות המהנדס הבוגר של אפקה” – הכולל ידע מדעי, ידע הנדסי, מיומנויות מקצועיות, מיומנויות אישיות, ערכים והשכלה רחבה. דמות הבוגר שימשה בסיס לשינוי התהליך החינוכי בכדי להקנות לסטודנטים/יות את כל מרכיבי דמות הבוגר שהגדרנו”.

 

sss

הצטרף לסגל האקדמי ב2008, ומכהן כנשיא המכללה מאז נובמבר 2014. פרופסור עמי מויאל (צילום: פייסבוק)

 

ש: אז כיצד מערכת החינוך האשדודית יכולה בכל זאת להביא את התלמידים שלה למצוינות ולמיצוי היכולות שלהם,  כך שיוכלו להגיע לאקדמיה ולסיים בהצלחה?

 

“מצוינות מתרחשת כשהלומד נהנה מתהליך הלמידה והוא מונע מסקרנות. יש לחשוף בפני התלמידים את התחומים והאפשרויות השונות ולסייע בידם למצוא את התחום אליו יש להם תשוקה ובו יהיו מוכנים להשקיע בכדי להצטיין.”

 

פרופסור מויאל מונה 3 דברים אותם מערכת החינוך צריכה להקנות לתלמידים, על מנת שיוכלו להגיע בסופו של דבר אל הלימודים האקדמאיים ולהצליח בהם:

 

  1. ראשית על התלמידים לבחור מסלול לימודים שבו יש להם עניין וירצו להמשיך בו בכדי לעמוד בתנאי הקבלה במוסדות אקדמיים – למשל: בגרות מדעית למי שהיה רוצה להמשיך בלימודי מדעים והנדסה בעתיד.
  2. יש צורך להקנות לתלמידים מיומנויות כמו למידה עצמית, ביצוע פרויקטים בצוות ולמידת חקר;
  3. הטמעת מוטיבציה ללימודים אקדמיים, תוך הסבר על חשיבותם ושימת דגש על התמדה, התמודדות עם קשיים ושאיפה למצוינות.

 

 

ש: מה המשמעות של תעודת בגרות 5 יחידות מתמטיקה – ואיך ניתן להגיע אליה במערכת החינוך העירונית?

 

“במחקר שאנחנו קיימנו, גילינו שהמנבא הטוב ביותר להצלחה בלימודי ההנדסה ב’מכללת אפקה’ הוא הזכאות לבגרות 5 יחידות מתימטיקה. תוצאה מפתיעה במחקר הייתה שבגרות 5 יחידות במתמטיקה בפני עצמה הייתה המנבא הטוב ביותר, ללא קשר לציון עצמו.

 

ההסבר שלנו לכך הוא שהלימודים ל-5 יחידות מתימטיקה בתיכון הם קשים ותובעניים, ולכן התלמידים מפתחים מיומנויות של התמודדות עם קושי ויכולת התמדה במקביל לרכישת ידע והבנה במתימטיקה ברמה גבוהה.”

 

“סקרים אחרים הראו שכושר ההשתכרות של בעלי בגרות 5 יחידות מתמטיקה הוא גבוה יותר מבעלי 4 ו-3 יחידות ,ללא קשר למסלול הלימודים או הקריירה בה בחרו. הגדלת מספר הניגשים לבגרות 5 יחידות מתמטיקה צריכה לכלול עידוד התלמידים וההורים תוך הסבר החשיבות והמוטיבציה ולאפשר בחירת המסלול. יש לבנות מעטפת תומכת של סיוע ותרגול בנוסף ללימודים בכיתה, תוך חשיפה לאקדמיה ולתעשייה בכדי שיבינו את האפשרויות הנפתחות בפניהם, ולבסוף – יש לעודד התמדה ולא לאפשר נשירה מהמסלול בקלות גם אם קשה (אלא אם כן ממש לא מתאים) – עדיף 5 יחידות מתימטיקה עם ציון לא גבוה מאשר 4 או 3 יחידות עם ציון גבוה.”

 

 

שמו מוזכר כמועמד להצטרף למערכת הפוליטית העירונית באשדוד. פרופסור מויאל עם שר הכלכלה לשעבר אלי כהן (צילום: פייסבוק)

 

יודע מה דרוש כדי לשפר את רמת החינוך העירונית

 

שמו של פרופסור מויאל בוודאי שאינו חדש לתושבי אשדוד. בתור מי שנולד, גדל והתחנך בעיר (מקיף א’),  שירת  בצבא כטכנאי מכ”ם ובמקביל לרכישת ההשכלה האקדמאית (תואר ראשון, שני ושלישי בהנדסת חשמל באונ’ בן גוריון) – נותר מויאל תושב אשדוד, בה הוא מתגורר עם רעייתו רונית וארבעת ילדיהם.

 

על אף שתמיד קינן בו “חיידק ההוראה”, רק בשנת 2008 בחר מויאל לעזוב קריירה מצליחה מאד בתחום ההיי-טק – ופנה להצטרף לסגל האקדמי ב’מכללת אפקה’, בה הוא מכהן כנשיא המכללה החל משנת 2014 – ומוביל אותה להישגים מרשימים.

 

במרוצת השנים, הוזכר שמו של פרופסור מויאל כמועמד אפשרי להיכנס לפוליטיקה המקומית. מויאל, שבוודאי מודע לאזכור שמו כאחד המועמדים האפשריים להצטרף למרוץ בבחירות לראשות העיר אשדוד בשנה הבאה – משתדל שלא לבקר ישירות את מצב החינוך באשדוד.

 

 

ש: למה באשדוד אחוז מסיימי במתמטיקה כ”כ נמוך ביחס לארץ לדעתך?

 

 

“איני מכיר מספיק את הנתונים והמאפיינים בעיר אשדוד, כך שאיני יכול להביע דעה שתהיה מספיק מבוססת.., אבל אני מוטרד ברמה הלאומית מנושא מתן הזדמנות שווה לכל תלמיד/ה ללא קשר למקום המגורים הגיאוגרפי כי הנתונים מראים שהאחוזים במרכז גבוהים משמעותית יותר מאשר בפריפריה”.

 

 

ש:מהן ההמלצות הכי חשובות שלך למערכת חינוך עירונית, נגיד אשדוד, כדי להתאים את הלימודים והמטרות למאה ה21?

 

“אני מרצה ומשתתף בדיונים בערים שונות בנושא השינוי הנדרש במערכת החינוך העירונית ואף הובלתי כתיבה של מסמך המלצות לשינוי הנדרש בחינוך המדעי-טכנולוגי במדינת ישראל הנקרא “מתווה אפקה”, שכולל גם התייחסות לרמה העירונית.”

 

“אני סבור שהסוגייה החינוכית היא ראשונה במעלה – חובתנו כהורים, כאזרחים וכעיר – לתת חינוך רלוונטי לילדים שלנו ולהכינם לתפקוד בחברה מודרנית. העולם משתנה ועימו שוק התעסוקה ומחובתינו לשמור על מערכת חינוך רלוונטית ושיתוף פעולה של כלל הגורמים העירוניים הוא הדרך להשיג זאת.”

 

לצורך כך יש לבנות שותפות עירונית כוללת ברמת אקו-סיסטם עירוני, שצריך לכלול את: מנהל החינוך העירוני, התעשייה, האקדמיה, ארגונים שונים בעיר, עמותות חברתיות, ארגונים המפעילים פעילויות מחוץ לתוכנית הלימודים, מתנ”סים ומשרדים ממשלתיים. האקו-סיסטם מגדיר לעצמו יעדים שונים ברמה העירונית-אזורית ופועל במשותף להשגתם. יעד מרכזי למשל יכול להיות הגדרה משותפת של דמות הבוגר של האקו-סיסטם על כל ציר של הרצף החינוכי – מהגן ועד לאקדמיה – ואז פעולה משותפת להשגת היעד בלימודים בבתי הספר, בפעילויות השונות מחוץ לבתי הספר – בתעשייה, באקדמיה ובעיר, התנסות בקהילה ועוד.”

 

עוד מציין מויאל את החשיבות בהקניית מיומנויות ‘רכות׳ הנדרשות לבוגרי מערכת החינוך-כגון חשיבה ביקורתית ויכולת עבודה בצוות- והדרך להשיגן:

 

“את המיומנויות לא ניתן להקנות על ידי הרצאה לכיתה ולכן יש לחתור לשינוי הפדגוגיה בכיתה ללמידה שתהיה מבוססת פרויקטים, חווייתית תוך הפעלת הלומד באופן אקטיבי. ובנוסף, גיבוי וחופש פעולה למנהלים ותמיכה משמעותית במורים במימוש שינויים בפדגוגיה, בשילוב טכנולוגיות מתקדמות ושינוי התהליך החינוכי.”

 

 

ש: לסיום, האם העיר וראש העיר נעזרים בך לקידום החינוך בעיר?

 

“לא באופן קבוע. אני מוזמן מעת לעת ונענה ברצון להרצאות במסגרות שונות בעיר”.

 

נולד, גדל והתחנך באשדוד. פרופסור מויאל בהרצאה על רקע תמונתו כתינוק בזרועות סבתו שמחה ז"ל (צילום: פייסבוק)

imageעוד כתבות

בודק...