"לוקחת את הנשק לעבודה בשטח, לא לפגישות במשרדים"

מה זה אומר מבחינתך "אישה נושאת נשק"?

"כמובן שיש סכנות בהחזקת נשק אישי זו אחריות, אני תמיד אומרת שיום לפני ויום אחרי הנשק  – זה שונה לגמרי. אני ידעתי מה זה המשמעות של כלי נשק צמוד לגופי כל הזמן, יש מצבים שכאישה את צריכה להצניע אותו ושלא יראו אותו וגם את לא רוצה להיות מכוערת…אז יש חגורת בטן ושמים מתחת לשמלה, וגם המחשבה שמתחת לשמלה יש טייץ ועוד…"

עקבים ונשקים ?

"סיפור מצחיק, האמת שאת כל היום של המטווחים עשיתי על עקבים, ולבשתי את ג'קט הפגישות שלי. שאר האנשים שהיו איתי בכיתה הסתכלו עלי במבט של 'החלקת על השכל?' אני אמרתי שאני רוצה לשקף מה שנקרא זמן אמת, ככה איך שאני עם הלבוש ה-'לא נוח' לירי. אני רוצה לדעת לתפעל את הנשק ולירות בעת הצורך גם עם עקבים וגם אם אצטרך לרוץ איתם".

הציפורניים לא מפריעות?

אצלי אין ציפורניים ארוכות, שוב …ענף הבנייה. כן אני עם לק ג'ל אבל קצרות באורך. אני יכולה להגיד שבתפעול אקדח המהירות של דריכת האקדח צריכה להיות מאוד מהירה".

איך בסוף החלטת איזה נשק מתאים לך ?

"אני יותר מ-20 דק עמדתי ליד הנשקים כדי להחליט מה בסוף לקחת. לקחתי נשק שהוא קטן באופן יחסי -הגלוק 43. היה לי חשוב להתחבר אליו ולהרגיש איך היד שלי מתלבשת על הנשק. אני באופן אישי גם השקעתי בנשק שלי, קניתי כוונות לילה".

איך בעלך והילד הגיבו ?

"הוא מאוד מאוד דחף לזה. הילד יודע שיש נשק אבל כמובן לא יודע היכן הוא נמצא בבית. הוא שואל אותי אם הוא רואה שאני לוקחת את הנשק איתי לפני שיוצאת מהבית. יש לנו כספת מאוד מאוד מאובטחת בבית . יש דברים איומים שיכולים לקרות עם נשק כשאתה לא אחראי. כשאתה מחזיק כלי נשק אתה דרוך יותר, ולחוץ יותר. לכל משפחה צריך לפחות נשק אחד לדעתי…לא משנה גבר או אישה".

אסף בתדרוך קניית נשקים לקבוצה שהגיע

השבוע היינו במטווחים העירוניים – 'ש.פ מטווחים בע"מ' על מנת לשוחח קצת עם הצוות במקום ולהבין מהם על היום שאחרי השביעי באוקטובר ועל הנשים המגיעות להוציא רישיון נשק.

אסף בטר (23) מדריך ירי כשנה וחצי במקום, יחד עם עוד 2 חבריו הטובים עוד מתקופת התיכון, הגיבוש הצבאי, השירות בלוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור) והעבודה כמדריכים במטווחים – אמיתי וליאור, היו בעיקר מעבירים אימוני מטווחים והדרכות להוצאת רישיון נשק לקבוצות אבטחה, קצת אנשים פרטיים אבל רובם ככולם – גברים.

אך מאז פרצה המלחמה – מציאות יומם בעבודה השתנתה מן הקצה את הקצה והם החלו מקבלים מאות עד אלפי אנשים פרטיים שהגישו בקשות להוצאת רישיון נשק – בשלב מסוים היה כזה עומס,  עד שפסקו האימונים השבועיים כיוון שהיה חוסר בתחמושת. 

"הרבה מהנשים שמגיעות לקבל רישיון לנשק אישי באשדוד הן נשים עם רקע צבאי", מסביר לנו אסף.  "בנות בקבע וקצינות,  לאו דווקא עם רקע לוחמה. כל אחת שרצתה והייתה לה את האפשרות, שהיא עומדת בתנאים שקבע האגף לרישוי כלי יריה הנמצא תחת משרד הביטחון. יש הרבה מאוד בנות שמגיעות לכאן שהבעל לא שזכאי לקבל רישיון נשק והיא כן יכולה. הייתה לנו מישהי שהיא עורכת דין שרצתה להוציא רישיון, גם מורה, מהנדסת…"

מה הקריטריון מבחינת מבחן היכולת?

"ש דף מטרה ומספר פגיעות שצריך להגיע אליהם. יש כאלה שפוגעים מימין למטרה ופוגעים כמה מטרות הצידה –  זו הבנה שהוא לא יצליח לפגוע במטרה שלו אז אם מישהו לא ברמה הוא גם מבין בסוף שזה לא זה. יש אנשים שאין להם את זה וחלק מוותרים חלק חוזרים לעשות אימונים. אקדח לא דומה לנשק ארוך, 100 כדור שהם יורים ביום של המטווח לאקדח הם הכי חשובים להם.

אני חושב שכל אדם חייב –  ואני לא מוותר לאף אחד – זה את הידע הבסיסי. אני רואה מה הולך בקבוצות בפייסבוק ובוואצפים – כל אחד יכול להמליץ על כל מיני דגמים של נשקים או צורות ניקוי, אני אומר אל תיפלו לזה. תקשיבו להוראות ולהנחיות הבאות מאיתנו".

מה חשוב לדעת על אחזקת נשק אישי ?

"עוד לפני שאתה פוגע במטרה צריך להבין שמדובר בכלי ירי. צריך להיות צלול ושקול. המדריכים והמקום בכלל לא עושים הבדלים בין גברים לנשים. המקום עצמו נותן את כל הביטחון והידע שצריך ללא דעות קדומות על אף אחד. כולם בעצם באים לעשות רישיון על אקדח שזה נשק קצר. יש כלאו שעם נשקים ארוכים אבל מדובר בכלי אחר לגמרי".

מה אתה שומע מנשים במהלך התדריך על הנשקים והמטווחים ?

"נשים באות בשאלות של צבעים לנשק, קטע קצת יותר עיצובי משהו שגברים פחות מתעסקים איתו. המשטרה עשתה לנו ביקורת לא מזמן על קבוצה של נשים שהייתה והתייחסה לאורך הציפורניים שלהם. חשוב לדעת בגדול שעם ציפורניים ארוכות תפעול הנשק הוא לא חלק".