האנשים של המדינה: ניצן כהן וגילנה דן בהוקרה על החמ"ל באשדוד

במשך שלושת השבועות של לפני הכניסה לעזה הן היו צמודות לחיילים: דאגו להם לארוחות חמות, טואלטיקה, מוצרי היגיינה, תחתונים גופיות גרביים ממתקים ואפילו לשקיות של גומי. בעוד לצה"ל לקח זמן להתאפס על עצמו, הן פשוט היו שם בשבילם.

במשך כל הזמן הזה החמ"ל צבר מתנדבות ומתנדבים יקרים שהיו איתן לאורך כל הדרך ועזרו להן, חלקם אפילו נשארו פעילים עד היום.

ואז הם נכנסו לעזה ומה עשיתן?

"לאחר הכניסה שלהם לעזה המשכנו להיות עם החיילים בקשר והרס"ר היה פונה אלינו עם צרכים ובקשות והיינו מתגייסות ומגייסות ודואגות להם לכל מה שהיו צריכים. למשל: בחורף היו אלו תנורים שקנינו להם, גנרטורים, סיגריות אלקטרוניות (שהתבררו כמצרך נדיר מאוד בטנק). והכי חשוב שקיות גומי שהכנסנו להם לעזה והם היו בעננים, אמרו שזה הדבר שהכי מחזיק אותם בלילה ועוזר להם לא להירדם".

יש חיילים ששמרתן איתם על קשר?

עד היום אנחנו בקשר איתם, מידי ימי שישי אנחנו מכניסות להם לעזה חלות עם שניצל, חמוצים ועוגות כדי לתת להם את המעט שהכי קרוב להרגשה של בית. חלק מההורים של כמה מהחיילים "גילו" על החמ"ל שלנו ושלחו לנו זרי פרחים, מתנות לילדים, בחגים שלחו לנו גיפט קארדים… הם ממש ממש העריכו את כל מה שעשינו למען הילדים שלהם.

החיילים שליווינו מזמינים אותנו לערבי גדוד ואפילו העניקו לנו תעודות הוקרה. בפסח האחרון הם הזמינו אותנו ואת שאר המתנדבות לערב הפוגה, שם הכנו להם ספינג'ים, רקדנו ושמחנו איתם. וקבלנו מהם שי קטן לחג".

תעודת ההוקרה על פועלן בחמ"ל באשדוד

התרגשתן לקבל את ההוקרה הזו במעמד הזה?

"התודה הזו, וההוקרה מחממת לנו את הלב כל פעם מחדש, אין דבר יותר משמח מלראות אותם שמחים. בסופו של דבר, בזכותם אנחנו כאן, בזכותם אנחנו יכולים לקיים שגרה. אנחנו ממש שמחות שהצלחנו להעניק להורים שלהם טיפה של נחת בים של חוסר ודאות. אנחנו גאות להיות חלק מהעם, חלק מהעשייה, נמשיך ללוות את חיילנו הגיבורים בכל דבר שרק יצטרכו אנחנו נהיה שם בשבילם".