בלעדי ל'אשדודי': שרדה את הטבח ב'נובה', הצילה 14 אנשים – ומספרת על כך לראשונה

הנס הפרטי של טל לי: הסיפור של טלי לי נחום (30, אמא לשניים) מאשדוד –  פשוט לא ייאמן.

טלי לי נסעה ל'נובה', מסיבת הטבע בשדות של קיבוץ "רעים", יחד עם חברתה סוזי סופרייז. השתיים הגיעו למסיבה רק בשש בבוקר וכבר זמן קצר לאחר מכן, כשהתחילו האזעקות וירי הטילים – החליטו להישאר בחנייה עד שהמצב יירגע, כי תיארו לעצמן שכולם יעמדו בפקקים.

בעודן מחכות בחנייה, סימס להן חבר שגם היה במסיבה שיגיעו ל'אפטר' בתל אביב.  אותו חבר, אליעד שמש שמו, יצא לדרך מעט לפניהן עם בת זוגו וחבר נוסף דרך השטח ובטעות הגיע לכיסופים, שם חוליה של מחבלים על אופנועים ירו לעברו צרורות.
רייצ׳ל בת זוגו של אליעד – נרצחה במקום  ולירוי, החבר הנוסף, נורה בכל גופו כולל פגיעה בעין ימין ונותר בחיים.  אליעד עצמו,  יצא ללא פגע.

״הוא מיד חייג אליי וצרח שנבוא לחלץ אותו וסיפר שרייצ׳ל מתה ובמשך שעה ניסינו להשיג כוחות הצלה דרך המיקום ששלח אך לא היה מענה", משחזרת טלי את מהלך האירועים.

"החלטנו שאנחנו מניעות את הרכב ונוסעות להציל אותם… נותק הקשר איתו בסביבות שמונה בבוקר, רק אז באמת הבנו שמדובר בחדירה של מחבלים. יצאנו לכיוונו, אך זמן קצר לאחר מכן שמענו יריות קרובות אלינו. חייגתי אליו ואמרתי לו שיתחבאו״.

די במהרה, נחום הבינה ששום צוות חילוץ לא יגיע להציל אותן ובעודן מחכות בחנייה זיהתה את המחבלים מתקרבים אליהן.

"צעקתי לכל מי שהיה סביבי שיש מחבלים!, רצתי אל כוחות הביטחון שהיו שם והם חסמו את הכביש עם הרכב. התחלנו לנוע עם הרכב שלנו דרך השטח כי הדרך הראשית הייתה פקוקה. אחרי 500 מטר נוצר פקק גם בשטח, אני מסתובבת אחורה ורואה RPG מרים באוויר את הניידת שחסמה את הכביש ואנשים אשכרה עפו באוויר! הבנתי שהם קרובים אלינו, ואנחנו שתי בנות לבד. אחר כך ראיתי מאבטח צעיר רץ, צעקתי לו מה לעשות?? הוא אמר לנו להפקיר את הרכב ולרוץ מזרחה. התפרסם הסרטון הויראלי של כל האנשים שרצים יחד ובחורה נופלת – אז אנחנו היינו בראש הזרם הזה של האנשים", מספרת טלי.

איך יצאתן מזה?

"אני לא יודעת איך להסביר את זה… אני רצה ב'אמוק' ולפתע מבחינה בשני בחורים ערבים שרצים יחד איתי והרגשתי לא טוב, כאילו מכוונים אותי לאנשהו. עצרתי. אמרתי לסוזי בואי נחזור וראינו מרחוק משהו כמו 20 מחבלים יורים לכל עבר, מרססים אנשים. אני מביטה ימינה – אנשים רצים ונופלים, ישר – אותו הדבר. אני זוכרת שאמרתי לה ״עשו עלינו כיפה אדומה״. לפתע הסטתי את המבט שלי שמאלה ובמרחק קצר מאיתנו ראיתי רכב 'ברלינגו' מונע. רצנו אליו, דחפתי את סוזי לתוכו, השארנו את הדלת הזזה האחורית פתוחה וצעקנו לכל מי שהיה בסביבה שלנו להיכנס לאוטו. 14 אנשים נכנסו פנימה, נתלו על החלונות והגג, כל מה שהיה אפשר".

ופשוט הצלחתם להימלט משם ב'ברלינגו'?

"זה יישמע אולי לא הגיוני אבל זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שנהגתי על רכב ידני.  אין לי מושג איך הצלחתי לתפעל. תשאלי אותי עכשיו איך נוהגים על גיר ידני אין לי מושג. יתירה מכך, בזמן שנהגתי ברכב לאף אחד לא היה אינטרנט / קליטה. רק לי הייתה קליטה ב"ווייז" ואיכשהו הגענו לנתיבות דרך השטח. כל הדרך הייתה מלאה במחבלים וגופות. נסענו מאוד לאט ובשקט ופתאום ממש מהר… בכניסה לנתיבות (החדשה) היו מלא כוחות, רכבים שרופים, הייתה לנו דילמה אם להמשיך לכביש 6. קיבלתי החלטה להיכנס לשם. עצרנו את הרכב וזחלנו על הרצפה עד שהגענו לבניין, תוך כדי הירי שהמשיך במקום.

היינו 8 אנשים באותו הבניין, 3 אנשים ירדו בכניסה לנתיבות וברחו למושבים באזור והיתר נכנסו לבניין אחר. אנחנו עלינו לבניין הראשון ורק בקומה החמישית פתחו לנו את הדלת, אחרי שדפקנו על כל הדלתות ואף אחד לא פתח. רק אשה דתייה מבוגרת עם הבן שלה בן 50, שומרי שבת. פשוט נכנסו לבית שלהם 8 אנשים. ניסינו להסדיר נשימה ולספר להם מה קרה. חבר בשם שלומי קראדי לאחר 3 שעות שלח אלינו שיטור עירוני שאספו אותנו מאותה הדירה לתחנת המשטרה בנתיבות. הוא הגיע לשם עם 3 בחורות שהוא הציל…  עלינו על הרכב שלו והוא לקח אותנו לאשדוד".

בנתיבות הן קיבלו שיחה מהמשפחה של בת הזוג של סוזי (רומי) והודיעו להן שהיא נפגעה. אחרי כמה שעות הודיעו להן שהיא נרצחה. הן היו יחד שבע שנים, ומאז המקרה הנורא סוזי עזבה את אשדוד… ומגדלת יחד עם הגרוש של רומי את הילדים.

ומה עם הילדים שלך? חשבת עליהם בזמן כל ההיסטריה שם? הצלחת ליצור קשר?

"בזמן הבריחה התקשרתי לגרוש שלי ואמרתי לו שיגיד לילדים שאני אוהבת אותם. אחרי מספר שניות התקשרתי שוב ואמרתי לו שלא יגיד להם כלום – אני חוזרת הביתה.

במהלך כל הבריחה שלי חישבתי מסלול כמה פעמים. חשבתי להיכנס למיגונית, להתחבא מתחת לרכב, לרדת לעמק… הכל הרגיש חשוף מידי. הרגשתי שמישהו מכוון לי את הדרך. שיש עליי שמירה. שבועיים לאחר אותה שבת שחורה הייתי עדיין בהלם והיסטריה מכל מה שקרה…"

מה עשית כשהגעת הביתה?

"התחלתי להבין את גודל האירוע,  לשמוע על חברים נעדרים, חלקם ונרצחו, עמית בוסקילה חברה שלי חטופה, אלקנה ואיליה חטופים… מאז הוצאתי 10 אלף ₪ לעשות סורגים בכל הבית.

במשך שבועיים כל רעש קטן הוציא אותי מדעתי, היו המון צרחות ובכי, הייתי בטוחה שתכף מחבלים מגיעים אליי הביתה. אחר כך הבנתי שבזכות זה שהייתי שם 14 אנשים ניצלו, כולל סוזי- שתביני, היא ספורטאית, שחקנית כדורגל וכמעט לא הצליחה לרוץ שם, הגוף קפא מהלחץ… פשוט דחפתי אותה. לא יודעת איך הכל הסתדר ככה – כל ה-14 אנשים שהצלנו היו בודדים, איבדו את החברים שלהם. רק אנחנו היינו שתיים יחד".

משלחת של ניצולי הנובה אל ״היער הסודי״ בקפריסין

טלי לי הצטרפה לקבוצה השלישית שיצאה, של ניצולים וניצולות מהמסיבה ב"נוה" – אל יער בקפריסין.

"היינו שם חמישה ימים ובמהלך הזמן שלי שם הגיעה התובנה שהייתי צריכה להיות ב'נובה'. קיבלתי את החיים שלי מחדש. מאז התחזקתי, אני מברכת כל יום על זה שאני חיה ואם תמיד הייתי ברדיפה אחרי קריירה וכסף לקחתי הפסקה לעצמי ואני עושה דברים שאני אוהבת. נמצאת בקרבת אנשים שאני אוהבת. יתירה מכך, אם לא הייתי שם כנראה הגרוש שלי היה שם,  והוא לא היה שורד את זה לצערי מכיוון שכל החברים הקרובים שלו שהיו שם, כולם נרצחו".