חלמה להיות רופאה: נפרדים מרב"ט שיר ביטון הי"ד

חברתה הקרובה, בר ליבוב, סיפרה ל'אשדודי': "היא הייתה חובשת במד"א ובצבא, אהבה רפואה כל כך וחלמה להיות רופאה. התנדבה בכל מקום שאפשר לעזור לאנשים, הייתה תלמידה מצטיינת כל התעודה 100. אהבה לרקוד וספורט, היא הייתה הבן אדם הבריא ביותר שאני מכירה".

בנוסף, ספדה לה בר:

"שיר שלי,
הילדה הכי יפה בגן.
עם העיניים הכי יפות והשיער המתולתל הכי יפה.
קצת קשה לי לדבר עלייך בלשון עבר.
קצת מוזר לי שאת לא כאן לידי עכשיו.
אספר על האדם שהיית,
היית הבן אדם הכי טוב שאני מכירה, חייכנית, מאושרת, טובת לב בכל מובן המילה.
אהבת את החיים כל כך.
כל רגע שחזרת מהבסיס הקדשת לנו- לחברים, למשפחה, ולמדא.
בדיוק לפני שבוע וקצת דיברנו שתכף את מחליפה קידומת ושצריך להנות כל עוד אנחנו צעירים.
פתאום המילים האלו מקבלות משמעות אחרת.
היית לי לבית, חברת אמת שלי, אשת סודותיי.
בכינו ביחד, צחקנו ביחד.
בכל מקום שנכנסת אליו הרגישו את ההילה שמעליך, החיוך, הרגש.
אהבת לרקוד, אהבת לשמוח, אהבת להציל חיים, חלמת להיות רופאה.
״בר אפשר לבוא לפתוח לך וריד שנייה? להתאמן״
ברור תבואי. הלוואי ויכולת לבוא גם עכשיו.
היית לביאה ופנתרה, נלחמת עד הרגע האחרון וככה אנחנו נזכור אותך לתמיד.
הכי הכי שלי, של כולנו.
מבטיחה להנציח אותך, בכל דרך אפשרית.
הייתה לי הזכות להכיר אותך ולהיות חברה שלך,
לימדת אותי מהי אהבה ללא תנאים ומהו ערך החברות".

אביטל ברדה, אחת מחברותיה הטובות ביותר ממד״א, סיפרה עלייה: ״את התלתלים והחיוך של שיר אי אפשר לשכוח.
שיר הייתה עם נוכחות לכל חדר שבו היא נכנסה.
תמיד נתנה את העצה הנכונה בזמן הנכון.
שיר תמיד שמה אחרים לפני עצמה, ויתרה ונתנה אהבה בלי סוף לכל אדם״.