בחברה העירונית מחייבים את הסייעות להופיע לעבודה בשעת חירום
במחלקת משאבי אנוש של החברה העירונית לתרבות הפנאי הוציאו לסייעות מכתב המחייב אותן בשעת חירום להופיע במוקדי חלוקת מים ולעבוד על תקן שמרטפיות לילדי עובדים. הסייעות מצידן טוענות כי אין לדרישה סמכות חוקית והן פוחדות להגיע: "זה לא כתוב לנו בהסכם ואני ממש לא מתכוונת לצאת מהבית אם תהיה מתקפה. אמרו לי שלא אקבל שכר אם לא אתייצב, אני חוששת שיפטרו אותי", אמרה אחת הסייעות
סייעות בדילמה: על רקע המתיחות הביטחונית המתמשכת, האנשים חשים פחד ולחץ נוכח האיומים הרבים – ה"מפומפמים" ללא הפסקה בכלי התקשורת.
בהוראת משרדי הממשלה ופיקוד העורף להיערך לשגרת חירום, ברשות המקומית דואגים להעביר מידע, ולהתארגן לימי לחימה גם בעורף האזרחי.
כך למשל, סייעות גני הילדים באשדוד קיבלו מסמך/ הודעה רשמית על שיבוץ בחירום, זאת לפי הגדרת החברה העירונית כ"מפעל חיוני" לפי חוק העבודה משנת 1967.
על פי ההודעה שקיבלו הסייעות, הן נדרשות להגיע בשעת מתקפה על מנת לתת שירותים בשני מוקדים עיקריים: חלוקת מים – "נאמן מים בחירום" ולשמש כשמרטפיות עבור ילדיהם של עובדים חיוניים.
הסייעות מצדן מביעות חשש להגיע בשעת מלחמה , ואחת מהן אמרה לאתר "אשדודי": "אני לא יודעת אם יש להם את הסמכות לכפות עלינו לצאת ולעבוד במצב כל כך מורכב ומפחיד. אני באמת לא יודעת מה עתיד לקרות פה וחוששת מאוד. ויותר מהכל אני חוששת, עם כל גלי הפיטורים שהיו לאחרונה שיפטרו אותי כי לא אתייצב לחלוקת מים אליה שובצתי".
נציין כי גם בימי הקורונה ובמלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר, גוייסו עובדי החברה העירונית ומילאו תקפידים שונים כבשגרה.
בחברה העירונית טרם הגיבו לטענה.
גורם לא רשמי מסר בתגובה: ״הם מקבלים משכורת, כספי ציבור. מתארגנים מראש – בכל מקרה של חירום לאן כל אחת אמורה להיות משובצת. כל עובדי החברה עובדים. מישהו צריך לעשות את העבודה, גם במלחמה- יש כאלה שמגיעים ודואגים לקשישים, יש שמרטפיות עבור עובדים חיוניים, חלוקת מזון. הפחד והחרדות מובנים אבל אין ברירה״.
"הוראה זו מחייבת". המכתב שנשלח לסייעות
עוד כתבות
המלצות נוספות