חדשות
בת זוגתו של ישראל צ'אנה הי"ד: "ראיתי את הכפכף שלו זרוק בתוך שלולית דם והבנתי שזה נגמר"
בליל שישי ה-6 באוקטובר, שחף רוזוליו, תושבת העיר, חגגה את יום הולדתו של בן זוגה ישראל צ'אנה הי"ד. יום לאחר מכן, היא ניסתה ללא הועיל לשכנע אותו לא לצאת לקרב בעיר מולדתו, אופקים, אבל הרצון להציל חיים ולסייע למי שאפשר היה חזק ממנו. היא מספרת על הרגע בו האהבה הגדולה שלה תמה: "ראיתי את הכפכף שלו זרוק בתוך שלולית דם והבנתי שזה נגמר".
1691 
תגובות
הדפסה
שחף רוזוליו וישראל צ'אנה ז''ל
יצא להגן על השכונה ולא חזר: האשדודית שחף רוזוליו בת ה-24 חגגה עם בן זוגה, ישראל צ'אנה הי"ד, את יום הולדתו, ערב לפני הבוקר בו הוא קיפח את חייו במהלך קרב מול מחבלים בעת שיצא להגן על השכונה בעיר בה נולד.
רוזוליו הייתה בזוגיות עם צ'אנה בשנתיים האחרונות, כשהם עברו לגור יחד בעיר הולדתו, אופקי. כעת, מבעד לאבל והעצב הכבד, היא מנסה ב להתרגל למציאות החדשה שנפלה עליה, לחיות ללא האיש שהיה לצידה.
כאמור, יום הולדתו של צ'אנה חל ב-7.10 ואת החגיגות החל הזוג לילה קודם, בשישי – שחף וישראל חזרו יחד ממסיבת יום הולדתו, לבית שלו באופקים. הם הוציאו את הכלב לטיול בשעה 6.30 בבוקר ואמרו אחד לשנייה שעוד רגע יחזרו לישון. לפתע השניים שמעו פיצוצים: "הבטתי לשמיים וראיתי משהו לא הגיוני" משחזרת שחף וממשיכה: "כעבור כמה רגעים החלו אזעקות חזקות בפארק בו היינו עם הכלב ואני נכנסתי לפאניקה לא מוסברת כי היינו בשטח פתוח, ממש נכנסתי לחרדה. ישראל תפס לי את היד ורצנו למקלט בשכונה, בו חיכינו 20 דקות. האזעקות פסקו ויצאנו לבית שלו, ראינו שכנים בחוץ ולפתע שמענו יריות בצורה חלשה. צעקנו 'מי עושה את זה?' ואז לפתע עוד צרורות של יריות".
הם הלכו לכיוון הכביש כדי להבין מה קורה וראו שלושה מחבלים שיורים באוויר "בלי פחד ובושה, כאילו העיר שלהם" נזכרת שחף. ישראל לא חשב פעמיים, חזר הביתה ולקח את האקדח שלו מהכספת, יחד עם כובע זיהוי. שחף מספרת שהיא השתטחה על הרצפה בבקשה שלא ילך: "גם אמא שלו ממש נגררה איתו אבל לא עניין אותו כלום". צ'אנה יצא עם 15 אזרחים חמושים בשעה 7.00 בבוקר כדי להציל את השכונה שלהם ולהגן על התושבים.
הציל את חיי השכנים שלו
"הייתה לי הרגשה שהוא בסדר בהתחלה אבל לקראת הערב הבנתי שקרה לו משהו" נזכרת שחף.
"חיפשנו בסורוקה ולא היה שום מידע לגביו, אז יום למחרת החלטתי ללכת לזירה ולחפש משהו, לא מצאתי. אחרי כמה שעות ניגשתי שוב לזירה, הפעם עם רכב של חבר שלו, וראיתי את הכפכף שלו זרוק בשלולית דם.
אני, אחותו וחבר שלו התחלנו לצרוח ויצאה שכנה שהיא פראמדיקית. היא חיבקה אותנו ואמרה שכיסתה אותו אמש, הראיתי לה תמונה שלו כדי להיות בטוחה והיא חיבקה אותי, מיד הבנתי שזה נגמר. תחילה הוא היה נעדר אבל הבנו שזה הוא באותו הרגע, למרות שרק כעבור חמישה ימים קראו לנו לזהות את הגופה שלו, אז הבנו שזה סופי. אגב, הפראמדיקית שדיברה איתי אמרה שהם חיכו ליד הדלת עם פטישים וסכינים בזמן שישראל הריץ אותם והתחבא. הוא גרם להם להתעייף, הוא היה לבד מול שלושה. אמא של אחד השכנים אמרה שישראל הרג מחבל רגע לפני שהוא נכנס לבית שלה".
"ננציח את זכרו"
במהלך השבעה הגיע לבית המשפחה שוטר שאימו ניצלה בזכות תושייתו של ישראל צ'אנה, שהרג מחבל רגע לפני שהוא פרץ לביתה. השוטר אסף את התרמילים שישראל ירה וכעת הוא מתכנן באמצעותם להנציח את זכרו.
"ברחבי העיר יש אנדרטאות לזכר אנשים שנפלו כגיבורים ביום הזה ואחת כזאת לזכר ישראל תהיה גם כן", אומרת שחף, שגם מבטיחה כי כאשר המלחמה תסתיים היא תקים סיירת אופנועים לזכרו.
"אף אחד לא יצליח להבין את הכאב שאני חווה. אני מדברת עם חברות ועם אמא שלי אבל זה לא ישנה כמה ידברו איתי או ינחמו אותו, בלילה אני הולכת לישון לבד עם המחשבות ונשארת לבד".
איך המשפחה שלו ?
"אנחנו בקשר יומיומי ועוד מעט יגיע השלושים שלו ב-9/11, זה קשה. הוא היה דמות מרכזית בחיים של המשפחה שלו, היה עמוד התווך. הוא היה עושה הכל בבית אם מתקלקל הרכב או משהו היה לא תקין. היציאה הזאת ביום ההולדת שלו הייתה בעצם מסיבת הפרידה שלו, אפילו את המתנות הוא לא הספיק לפתוח. אני אוהבת אותו ומתגעגעת אליו. הינו כל הזמן ביחד. ישראל היה האור בחיים שלי ולא רק שלי, אלא של הרבה מאד אנשים. אני גאה בו מאוד, הוא גיבור ישראל. אני מאוד מקווה שטוב לו במקום שהוא נמצא. אנחנו נמצאים באבל עבור כל המדינה, זה נורא".
במבט לאחור, את חושבת שהיה סיכוי לגרום לו לא לצאת לשטח באותה שבת?
"הוא היה לוחם בגבעתי כך שלא היה לי סיכוי להשאיר אותו בבית. גם אם הייתי נועלת אותו בחדר, הוא היה שובר את הדלת ויוצא. הוא לא היה נשאר בבית אלא חותר למגע והגנה. הלוואי ודברים היו נראים אחרת".
מה הדבר שהכי תזכרי מישראל?
"אזכור תמיד את שמחת החיים שלו, זה משהו שלא אשכח לעולם. לא משנה מה קורה, בין אם אתה עצוב, שמח או עצבני הוא תמיד היה בא ועושה צחוקים עם החיוך שלו. הוא תמיד היה מצחיק וזה מה שכבש אותי".
עוד כתבות
עוד כתבות
מבזקים - אשדודי
