"גאה להיות יהודייה אמריקאית": דרו אדלמן – הסנטרית של בנות אשדוד ונבחרת ישראל

את מרגישה שהעונה הזו יכולה להיגמר עם אליפות?

"יש לנו לגמרי את הפוטנציאל לעשות את זה העונה ואני ממש מקווה שזו תהיה האליפות הראשונה שלי כשחקנית בוגרות. אנחנו לומדות ממשחק למשחק ומתחברות יותר ויותר בינינו ואוהבות את המאמנת שלנו וזה לדעתי הדברים הכי חשובים עבור קבוצה שרוצה להצליח. אני יודעת שאנחנו צריכות לקחת את האליפות ואולי עם נמשיך עם המדיטציות זה עוד יקרה (צוחקת)".

מה מיוחד במאמנת שלכן, לקו ווילינגהאם, מאשר מאמנים אחרים?

"אנחנו מדברות איתה תמיד בחופשיות והיא יודעת כל הזמן מה הכי טוב בשבילנו, לפעמים זה מרגיש שהיא ממש חלק מאתנו מאשר מאמנים אחרים שבאים לעשות את העבודה שלהם ושם זה נגמר. לפני אחד המשחקים היא קראה לי למשרד שלה ואמרה לי שיש לה חבר שעובד במוזיקה ורוצה לדבר אתי ולעזור לי בזה וזה לי מדהים. היא גם מתייחסת לכל השחקניות בצורה שווה ואוהבת את כולן וזה לא כמו שיש מאמנים שמן הסתם יש להם עדיפות לשחקניות מסוימות, כולן מקבלות אצלה יחס שווה".

חיבור מיוחד בין כל הקבוצה: השחקניות, המאמנת וההנהלה. בתמונה: המנהל אורי בן סימון, המאמנת לקו ווילינגהאם, ועוזר המאמן יאיר מור יוסף (צילום: ירון קליין)

הגיעה בעקבות משחקי המכבייה

עד שהתחילה לשחק בארץ ברמת השרון ולאחר מכן ברמלה וגם באשדוד, אדלמן הייתה גרה בארצות הברית בעיר סאנוויל שבמדינת קליפורניה. ב-2013 היא הגיעה בפעם הראשונה לישראל כשהצטיינה במדי הנבחרת המכבייה הצעירה של ארצות הברית וארבע שנים מאוחר יותר היא זכתה בזהב עם הנבחרת הבוגרת בטורניר שנועד לקרב את הספורטאים היהודים כאן בארץ הקודש.

"החוויה כאן הייתה מאוד כיפית כמו שתיארתי לעצמי שתהיה. יצא לי לראות כל כך הרבה מקומות בישראל שאהבתי ואמרתי לעצמי שאני חייבת לחזור לכאן שוב. זכינו  פעמיים במדליית זהב ואפשר להגיד שגם מבחינה ספורטיבית זה היה מאוד מוצלח ובנוסף גם פגשתי הרבה אנשים נהדרים ושמחתי להתחבר לשורשים שלי".

מתי התחלת לשחק כדורסל?

"האמת שבכלל במשך 8 שנים שיחקתי כדורגל ולא הרבה אנשים יודעים את זה וזה גם היה ספורט המועדף עליי בתור ילדה. אבל כשגדלתי אז כולם ראו כמה אני גבוהה וכמובן שאמרו לי שאני חייבת להיות בכדורסל כי זה יהיה היתרון שלי והלכתי על זה. בשבילי לקבל את הכדור בצבע ולעשות ליי-אפים זה דבר יותר פשוט ואני שמחה בדיעבד שבחרתי לעסוק בזה".

חזרת לאשדוד לקדנציה שנייה. מה דעתך על הרמה של הכדורסל נשים בארץ?

"לא הרבה אנשים יודעים אבל אחרי העונה שלי ברמלה אני החלטתי לפרוש מכדורסל והייתה לי עבודה שהשגתי בלוס אנג'לס. לא הייתה לי כוונה לחזור לשחק ואז אמא שלי הציעה לי לבקר בישראל כדי לראות את החברות שלי משחקות. נפגשתי כאן עם אנט סנואו ששחקה אתי באשדוד והתקשרנו למנכ"ל אורי בן סימון. הוא הציע לי לחזור לשחק והחלטתי באותו רגע שאני חוזרת.

אני זוכרת את השנה הראשונה והשנייה שלי ששמעתי מכולם על זה שהכדורסל הנשי בישראלי לא מה שהיה פעם ושפעם היו פה שחקניות יותר טובות, אבל אני חושבת שהעונה הזו היא תחרותית מאוד ומחזירה את ישראל על המפה עם שחקניות זרות איכותיות שמגיעות לכאן".

לאחרונה קיבלת זימון ראשון גם לנבחרת ישראל. איך הרגשת?

"ברור שהתרגשתי לקבל את הזימון ולשחק עבור נבחרת ישראל. אני גאה להיות יהודייה אמריקאית שמייצגת את המדים של הנבחרת הישראלית. אני גאה לייצג את מדינת ישראל – זו התרבות והמורשת שלי".

דרו אדלמן במדי נבחרת ישראל בחודש שעבר. "זו התרבות והמורשת שלי" (עמוד האינסטגרם של דרו אדלמן)

בתור אחת שמגיעה מהאקלים הים-תיכוני בקליפורניה, לאדלמן היה קל מאוד להשתלב גם באשדוד.

היא גרה במרחק של 10 דקות הליכה מהים עם חברות נוספות לקבוצה ולמרות שהעברית שלה עדיין מתחילה להשתפשף, היא מרגישה לגמרי ישראלית מן המניין.

"אני אוהבת מאוד את אשדוד, הכול פה גם פתוח ונגיש מאוד ויוצא לי לפעמים לשבת פה ב"אינדיאן" בחוף עם חברות לקבוצה והאווירה מאוד נחמדה ולפעמים הולכות לקניון. יש מקומות גם קצת רחוקים מפה כמו תל אביב למשל או ירושלים שגם יוצא לנו לפעמים ללכת לשם. מה שאני הכי אוהבת בישראלים זה שהם תמיד מוכנים להפסיק את מה שהם עושים ולעזור בין אם זה במכולת למשל או בכל מקום אחר. הם מאוד לא אנוכיים".

 המשפחה שלך גם מגיעה לכאן לפעמים?

"ההורים שלי מבקרים אותי כשאני כאן ובאים כל שנה, הם אמורים להגיע גם בחודש פברואר הקרוב. הם צופים ברוב המשחקים שלי כשאני שולחת להם לינק לשידורים והם חלק מההשראה שלי של לנצח בסופו של דבר. יש לי גם אח שמשחק פוטבול בארצות הברית והמשפחה שלי לגמרי תומכת בי גם במשחקים וגם בהחלטה שלי לשחק כאן בישראל. בנוסף, יש לי לטאה שקוראים לה דוריטו, סוג של דרקון יפה. אמא שלי שולחת לי לפעמים תמונות שלו מהבית שלנו".

מה התכנון שלך אחרי הכדורסל?

"הבנתי שאני לא יכולה לדעת מה הולך לקרות בעתיד בטח אחרי מה שקרה שכבר הגעתי להבנה עם עצמי על פרישה וחזרתי לפה לשחק, אז אני כל הזמן מנסה בעיקר לחוות את מה שקורה כאן ועכשיו. יכול להיות שאני אשחק כאן עוד 10 שנים ויכול להיות שאפסיק לשחק אחרי העונה הזו ואחזור לארצות הברית אבל אני יכולה להגיד שישראל היא לגמרי הבית השני שלי".

קבוצת מכבי בנות אשדוד עם דרו אדלמן במרכז. האליפות תחזור לעיר? (עמוד האינסטגרם של דרו אדלמן)

מי הקבוצה והשחקן כדורסל שאת הכי מעריצה?

"אני מגיעה מה-Bay area"" כך שהקבוצה שאני הכי אוהבת עוד מגיל קטן זו 'גולדן סטייט'. כמובן ש-סטף קרי הוא השחקן שאני הכי אוהבת והוא מאוד ורסטילי במשחק שלו, אבל באופן כללי יש את דיוויד לי שהיה שחקן עבר בגולדן סטייט ואת טים דאנקן שהוא אחד הסנטרית הטובים שהיו בליגה והוא מודל לחיקוי גם כשחקן וגם כאישיות. גם זה ש'גולדן סטייט' הם בצבעים של צהוב-כחול זה עוזר להתחבר גם לאשדוד".

 לסיום, מה החלום הכי גדול שלך?

"הכדורסל לקח אותי להמון מקומות. כשאני חוזרת לאמריקה אני אוהבת לקבל את הזמן החופשי שלי, אבל כאן אשמח לזכות גם בגביע וגם באליפות. אני לא יודעת אם אשחק במדינה אחרת או לאן אגיע… אבל אני אוהבת שהכדורסל נתן לי את ההזדמנות לראות כל כך הרבה מקומות ולהכיר חברים נהדרים לכל החיים.

סטף קרי. לגולדן סטייט יש מעריצה גדולה כאן בישראל (עמוד האינסטגרם של גולדן סטייט ווריורס)