מי יפצה את בעלי הקייטנות הפרטיות?

מה קרה בפעם הקודמת שדבר כזה קרה לך? איך הסתדרת? מי פיצה אותך?

"לאחר ה7/10 ישבנו בבית חודשים. הים היה סגור ואסור לרחצה ולכן לא עבדנו וגם לא גלשנו. המדינה העבירה חלק מהפיצויים בדצמבר ואת החלק השני מהפיצויים בינואר. איך הסתדרתי? מאז צוק איתן, קורונה, עופרת יצוקה וה7/10 למדתי לחיות חיים פשוטים, בלי הוצאות גדולות, לגדל את הבנות שלי עם מה שצריך ולא מה שרוצים, עם ההבנה שלהיות עצמאי במדינה שלנו זה לדעת שאתה היחיד שיכול לשמור על עצמך ועל הבית שלך. אנחנו באמת אוהבים את מה שאנחנו עושים, גלישה זה לא עוד ספורט – זה דרך חיים שאנחנו מעבירים לילדים ובוגרים שמגיעים אלינו. לצערי הגדול, ביחד עם כל קייטנות הגלישה שההכנסה העיקרית שלנו בשנה זה קייטנות הגלישה מייצר פגיעה כלכלית עצומה עבורנו".

שלמה מוכתרי, נשיא ארגון הקייטנות של ישראל מסר:״בישראל אין תוכנית חירום לאומית שנותנת מענה חינוכי מסודר בזמן מלחמה או באירועי חירום בטחוניים פנים הארץ. הילדים נשארים ללא מענה חינוכי, דבר שמעלה את רמת המתח והתסכול של הילדים וההורים. במצב כזה המדינה צריכה לדאוג להפוך את המקלטים הציבוריים למרחב לימודי עם צוות חינוכי רב גילאי קבוע שייתן מענה לילדים באירועים מורכבים אלו. בשלב הזה, הפתרון היחיד שנותן מענה חינוכי לילדים הוא קיום מגוון פעילויות מקוונות בדומה לתקופת הקורונה כמו: חדר בריחה של קסמים, פעילות מבוכים ודרקונים, מחנה אנגלית מקוון, פעילויות ספורטיביות מקוונות ופעילויות נוספות בתוך המרחב הביתי. חשוב לזכור כי הפגיעה הכלכלית האנושה במנהלי הקייטנות הפרטיות, שעמלו לפתיחת הקייטנות, השקיעו כספים רבים, ביצעו הזמנות ונדרשים עכשיו להחזיר כספים להורים ולהתמודד עם גרעון בלתי צפוי, עלול להוביל לסגירת מפעלי קייטנות רבים ברחבי הארץ״.

מרכז השלטון המקומי מתח ביקורת על השעה שבה עודכנו הנחיות פיקוד העורף, ומסר כי פתיחת מסגרות חינוך דורשת התארגנות והיערכות מסודרת, הכוללת הפעלת צוותי חינוך, הסעות, הזנה ועוד: "זה לא נעשה בלחיצת כפתור, ודורש זמן התארגנות מראש. הנחתת הודעות באמצע הלילה, מבלי לתאם עם השלטון המקומי, זה חוסר אחריות ומשקפת את הניתוק מהציבור. הרשויות המקומיות צריכות להתמודד עם השלכות ההחלטה וזריקת האחריות".

צלם : אדיר ורמיוב