מפיג הבדידות: מיזם הספסלים המרגש של מומי סלע מאשדוד

מומי והספסל- שכעת הפך לספסל שירה מאחד לבבות

מומי סלע (74), נשוי, אב לחמישה ילדים וסבא- 16 נכדים הוא סוכן ביטוח, פעיל חברתי תושב אשדוד שמסייע לאנשים וקבוצות ובאופן כללי אוהב לקרוא שירים… אבל שיר אחד של המשוררת סמדר וינשטוק חדר אל ליבו ולאחר מפגש אקראי עם אדם שלא הכיר ופרש את סיפור חייו הבודד על אחד הספסלים בעיר ומשם, החליט לקחת יוזמה אישית שתפיג את הבדידות עבור אותם אנשים "שקופים". כעת, המיזם מתפרס וכבר הפך לפרויקט ארצי ומרגש במיוחד.

"בימים טרופים אלה שחיילים מגנים עלינו, נפצעים ונהרגים… אחרי האסון הנורא שפקד אותנו ב- 7 באוקטובר אני מרגיש רצון ליזום ולעודד. קראתי את השיר אולי 6-7 פעמים עד שבחרתי בו, לקח לי כמה פעמים לעכל אותו. אני מכיר את התופעות האלה של אנשים בבדידותם. כשאני עושה הליכה אני נתקל בספסלים המיותמים… עד שראיתי יום אחד אדם יושב על אחד הספסלים. עצרתי לרגע שאלתי אם אפשר להצטרף אליו והתחלנו לדבר. שמעתי ממנו סיפור מדהים שהוביל אותי לחשיבה שאני לא אשאיר אותו יתום".

אדם שיושב בספסל הוא סיפור. ספסל שהוא ריק הוא לא סיפור – יחד זה נותן חיות

מדובר באותו השיר שמופיע בכל הספסלים של המשוררת סמדר וינשטוק מתוך ספרה "צל עריות". סלע החל מהדפסה של 30 עותקים ועד כה הודפסו כבר מעל ל- 20 אלף עותקים. "לא חשבתי שזה יתפוס בכל הארץ, אני מקבל תגובות חמות של אנשים שהשיר נגע בהם – השארתי את מספר הנייד שלי ואנשים לא מפסיקים לשלוח לי תמונות שלהם, סרטוני וידיאו ומילים חמות שזה מרגש אותם ונגע בהם באופן אישי. אני מרגיש שעליתי על משהו. עשיתי עוד ועוד הזמנות ואני מודה על הזכות לרגש אנשים בימים אלו" הוא מספר. לאותן הדפסות, החליט להוסיף גם תמונה של דגל ישראל עם הכיתוב "עם ישראל חי" והוסיף אותו לצד השיר.