האם אשדוד ערוכה לתרחיש האימים של רעידת אדמה?
בזמן שמספר ההרוגים באסון רעידת האדמה בטורקיה ממשיך לטפס, הלילה הורגשה רעידה נוספת בארץ, בעוצמה חלשה בהרבה. האירועים האחרונים מעלים את שאלת המוכנות של העיר אשדוד בהתמודדות עם אירועים מהסוג הזה. נכון להיום, 153 מבני מגורים באשדוד מוגדרים מסוכנים, ומה התכניות של העירייה לקראת העתיד הלא ידוע? חברי המועצה דורשים תשובות
153 מבנים מסוכנים יש באשדוד כיום. האם העירייה ערוכה לטפל בהם? (צילום:אשדודי)
האם אשדוד ערוכה לרעש אדמה? אין ספק שאם תתרחש בישראל רעידת אדמה בעוצמה שהייתה בטורקיה (7.8 בסולם ריכטר), המראות של קריסת מבני מגורים עלולים להיות שכיחים גם כאן.
הסכנה היא במיוחד בבניינים רבי קומות שנבנו לפני שנות ה־80, כאשר עדיין לא היה תקן מחמיר לעמידות בפני רעידות אדמה כמו זה הנהוג היום.
על פי דו"ח מבקר המדינה מיולי האחרון יש כ־610 אלף דירות בכ־80 אלף בניינים כאלה ברחבי הארץ, והערכות מדברות על כך שחיזוק כל הבניינים והדירות במימון המדינה יעלה יותר מחמישים מיליארד ₪.
באשדוד, רשימת המבנים המסוכנים חצתה את ה-150, כאשר רק לפני שבוע מנהל ההנדסה בעיר עדכן את הדו"ח. בתודעה של אנשי המקצוע עדיין מהדהד המקרה בו קרס בניין מגורים בחולון לפני שנה וחצי ו-34 משפחות שהתגוררו בו פונו מהבניין ממש זמן קצר לפני הקריסה שלו. באשדוד כאמור יש מאות אזרחים המתגוררים בבניינים ישנים המוגדרים "מסוכנים" ואם לא די בכך, נודע גם כי חלקם הגדול לא מבוטח במקרה של קריסת הבניין.
השבוע התפרסם כי אחד העמודים בבניין מגורים ברחוב רוגוזין 70 התגלה כסדור ומתפורר, ואנשי ההנדסה של העירייה לא לקחו סיכון ופינו 7 משפחות המתגוררות בצדו של הבניין מעליו – עד גמר עבודות החיזוק.
הדבר הדליק נורה אדומה אצל עוד דיירים בבניינים ישנים בעיר כאשר ברחוב נורדאו, אחת הדיירות סיפרה לנו על החשש שלה ושל שכניה מפני קריסת הבניין שבו היא גרה ועל ההמתנה לתיקון הליקויים. היא אמרה: "לצערי חוזרים אלינו רק כשיש אסון קיומי בפתח. כולנו מאד מפוחדים פה, הבניינים עומדים ליפול, הסדקים התעצמו, העמודים נחלשו ולא יכולים לשאת את משקל הבניין".
יש לציין כי פרויקטים רבים של התחדשות עירונית ברחבי השכונות הותיקות של העיר – עומדים תקועים, פחות בגלל שיקולים מקצועיים ויותר בגלל שיקולים פוליטיים – ובינתיים הדיירים חסרי אונים וחרדים מאסון טבע שעלול להתרחש בכל רגע.
דיירת אחרת מרחוב קרן היסוד אמרה לנו: "אף אחד פה לא רוצה להיות עוד נתון סטטיסטי שנעלם ברעידת אדמה. אנחנו צריכים להיות תחת הבטחה מהעירייה שלא יקרה לנו דבר במקרה של אסון כזה. זה ממש לא בטוח לחיות בבניין שלנו, אפילו מסוכן. יש סדק בהיקף הבניין ואנחנו מקווים שהטיפול בו יקרה כמה שיותר מהר. זה מסוכן אבל אף אחד לא באמת נותן את הדעת. אני מקווה שבעקבות מה שקרה השבוע, יבינו שצריך להוריד את כל חסמי הבירוקרטיה כדי שברעידה הבאה לא נהיה בצרה".
אנשי ההנדסה פינו את הדיירים מעל העמוד המתפורר ברחוב רוגוזין 70 (צילום:אשדודי)
חברי המועצה מבקשים הבהרות : מה נעשה בנידון ועל מי באמת מוטלת האחריות?
חבר מועצת העיר מסייעת "אשדוד תנצח", עו"ד אופיר לסרי, הגיש כבר לפני שנה שאילתה בנושא מוכנות העיריה לרעידת אדמה, כאשר בתשובה לשאילתה השיב מנהל אגף מבני ציבור, עמית אלג'מיל, כי "העירייה החלה לנקוט בצעדים משמעותיים לביצוע מיגון מוסדות חינוך מפני רעידות אדמה, בדיקת יסודות , ובדיקת אל- הרס כחלק מנוהל של משרד החינוך". עוד ציין עו"ד לסרי במכתבו אמש כי בפרוטוקול ישיבת ועדת מל"ח מיום 14/12/21 בנושא "היערכות לרעידות אדמה" סוכם ע"י מנכ"ל העירייה, אילן בן עדי, כי יש לבצע טיפול של כל המכלולים לשלב מיידי, מינוי מנהלים ואחראים לאתרי אל-הרס, רענון נושאי כ"א, משאבים וציוד, רענון חוברת חירום לרבות התאמתה לרעידת אדמה, והכנת תכנית לרעידת אדמה ראשי מכלולים מול מנהל אגף חרום ובטחון.
לסיכום ביקש עו"ד לסרי לדעת בשאילתה שהגיש:
- האם כל בתי הספר, גני הילדים ובתי האבות נבדקו והם ממוגנים מפני סכנה של רעידת אדמה?
- האם כל הנחיות מנכ"ל העירייה מישיבת ועדת מל"ח בוצעו במלואם?
- האם הושלמה התקנתה של מערכת התראה מוקדמת בהתרחשות רעידת אדמה בכל מוסדות החינוך בעיר?
- מהן הפעולות שננקטו "ע י העירייה מאז פברואר אשתקד לטובת מוכנות כלל האוכלוסייה לרעידת אדמה?
חברת המועצה, עו"ד הלן גלבר, התייחסה אמש למצב והביאה דברים אותם אמרה בישיבת המועצה: "חוק העזר שחוקקה העירייה מטיל על התושבים את האחריות לטפל ולשלם על נזקים שנגרמו לבניין, ושהביאו להגדרתו כ"מבנה מסוכן". ידוע שהאוכלוסיה שגרה באותם מבנים ישנים ורעועים, היא לרוב במצב סוציו-אקונומי נמוך, שאין לה את היכולת לממן נזקים כאלה., לכן הצעתי לפתוח קרן הלוואה לטובת התושבים האלה, כי לצערי הסכנה בפתח. כמו תמיד, גם הפעם ניסו להפריע לי לדבר, סירבו להקשיב, ניסו להטעות ולהתחכם ולומר ש"התפרצתי לדלת פתוחה", כאשר התברר שהם בכלל מדברים על שימור חזיתות, בזמן שאני מדברת על סכנה ממשית למבנים בעיר שמחייבת את התערבות העירייה. אנחנו חייבים להשתחרר ממדיניות ה"סמוך". לא לפעול בתקווה שלא יקרה כלום, ורק אחרי שקורה לחפש את האשמים, להיזכר ש"הכתובת היתה על הקיר" ולדרוש ועדות חקירה. מצופה מהנהגת העיר להגדיל ראש ולקחת אחריות מבעוד מועד".
חבר המועצה לשעבר, ולדימיר בורודה, התייחס לבעייתיות של קריסת מפעלים עקב רעידת אדמה עתידית: "לפני חמש שנים המרכז למחקר ומידע של הכנסת פרסם מסמך "היערכות ומוכנות הרשויות המקומיות לרעידות אדמה", בו צוין חד -משמעית שהאחריות והסמכות ביחס להכנה ולתפעול של המשק לשעת חירום היא של הרשויות המקומיות. ידוע שבשטח המוניציפלי של אשדוד נמצאים מפעלי תעשייה כימיים אשר משתמשים בחומרים מסוכנים ורעלים. במקרה של רעידת אדמה קיימת סכנה ממשית של דליפת חומרים אלו אשר מהווה סכנת חיים מיידית לעיר ולתושביה. כדי לצמצם את הסכנה מהחזקה או שימוש בחומרים מסוכנים בעת רעידת אדמה, המשרד להגנת הסביבה קובע למפעלים הרלוונטיים תנאים בהיתר רעלים. הנחיות אלה הן הבסיס המקצועי הנדרש ליישום ההוראות, ויסייעו בצמצום או במניעת אירועי חומרים מסוכנים בעקבות רעידת אדמה. אני שואל, מה עושה עיריית אשדוד כדי לבדוק ולוודא שמפעלים כימיים הנמצאים בשטח מוניציפלי של אשדוד או סמוך אליו עומדים בתקנות של משרד להגנת הסביבה? האם קיימת תוכנית פעולה של עיריית אשדוד במקרה של אסון האקולוגי שיכול להתרחש עקב רעידת אדמה?".
מהעירייה לא נמסרה תגובה עד עתה.
דורשים הבהרות. חברי המועצה עו"ד אופיר לסרי(מימין), עו"ד הלן גלבר וחבר המועצה לשעבר ולדימיר בורודה (משמאל)
הזנחה, שחיקה וסכנה ברורה - מבנים בסיכון ברחבי העיר
עוד כתבות
המלצות נוספות
08:47 | 11/12/2024