בצומת דרכים: לאן העונה של עירוני ממשיכה מכאן?

"עגלקטיקוס" – גרסת עירוני אשדוד

זו הייתה אמורה להיות אחת העונות הוורודות ביותר עבור המועדון הצהוב. אגב, למרות המצב הדי מעורער שקיים כרגע בכמה מישורים, העונה הזו עדיין יכולה להיות ורודה, תלוי איך ועל מה מסתכלים.

עירוני בנתה סגל עם שמות נוצצים שלא היו לפני כן בשלוש השנים הקודמות בליגה א' אצל המועדון האשדודי. אימון הפתיחה היה חגיגי מתמיד בטח אחרי שקיץ אחד לפני עוד היינו עדיין תחת גל קורונה, ובינתיים הדולפינים כבר החלו לקפוץ להם בין גלי הים.

ליאל כהן ואליחי צברי הגיעו ממכבי יפו אחרי עונה עליזה מבחינתם שהסתיימה בעליית ליגה, אריאל לזמי היה השם הנוצץ של הקיץ אחרי שבעברו לבש את מדיהן של בני יהודה והפועל תל אביב בליגת העל, ואוהד עטיה הבלם ששיחק בהפועל עכו מהלאומית, היה אמור להיות שר ההגנה.

באימון הפתיחה גם נכח שחקן בשם דרייק ג'יימס שאוהד אחד אפילו מילמל בכמיהה ובתמיהה "זה אוגבונה 2.0".

מה משותף לכל אלה אתם שואלים? אז זהו, שאחרי עשרה משחקי ליגה, כולם ללא יוצא מן הכלל כבר לא חלק מהקבוצה – בעיקר מהסיבה של אכזבה מקצועית.

מספר ימים לפני תחילת העונה ערכנו כאן ראיון חגיגי עם מי שעומד בראש קבוצת הניהול של עירוני – שי אבו.

"המטרה ברורה – פחות מעליית ליגה תהיה אכזבה" הייתה גולת הכותרת. אין ספק שאבו הגיע לתפקיד עם מוטיבציה גדולה מאד ובזכות האופי הנוח ויחסי האנוש הטובים שלו הוא מצליח לשמור על שקט יחסי במערכת, אבל אין ספק שגם הוא מאוכזב מאד מאיך שהדברים נראים מקצועית, בטח בהשוואה לציפיות האופטימיות של טרום העונה.

שי אבו ביציע. לא כך הוא ציפה שתיראה תחילת העונה של עירוני אשדוד (ירון קליין)

ארבעת המחזורים הראשונים לא היו רעים, אבל גם היו רחוקים מלגרום לקהל וגם לצוות המקצועי להיות שבעי רצון.

5 נקודות מתוך 12 אפשריות ושלושה שערי זכות בלבד (שלושתם בניצחון הביתי מול מודיעין) הדליקו נורת אזהרה ראשונה והחלו את הטריגר בין חלק מהקהל הדורש לבין המאמן לשעבר – יוסי חכים.

במחזור החמישי הלהבה התגברה עם הפסד על האפס לבקעת הירדן ושבוע לאחר מכן הגיע היום הכי הפכפך שהמועדון ויוסי חכים חוו העונה.

זה היה משחק ביתי מול הפועל מרמורק. אחרי 45 דקות מאופסות שהיו נוראיות לצפייה מצד שתי הקבוצות, ראשו של חכים כמאמר המטאפורה והקלישאה "היה על הגרדום", אלא ששער מקרי של עמית מלכה בחצי השני קבע ניצחון שהיה כמו מעט אוויר לנשימה.

מה שקרה מיד בסיום עם התגרה שהתפתחה בין אביו של אחד משחקני הקבוצה לחכים שהוכה בצורה קשה על-ידי האבא, סימנה את נקודת השבר הגדולה הראשונה.

שבוע לאחר מכן אחרי תוצאת תיקו עלובה מול האחרונה, בית"ר תל אביב, חכים התפטר או פוטר או בקיצור כמו שנהוג לומר בכדורגל הישראלי "התפוטר", תלוי את מי שואלים.

ברוך דגו המנהל המקצועי ירד לקווים במשחק הביתי מול אילת. עירוני כבר הובילה 3:0 במחצית השנייה והכל היה נראה כאילו דגו בכלת צריך להיות מאמן עתיד בכדורגל הישראלי, אלא שגם את המשחק מול הקבוצה הדרומית והצעירה ביותר בליגה, עירוני לא ניצחה ואז הגיעה נקודת השבר השנייה.

יוסי חכים על האדמה ברגע שגם הוא וגם בעירוני יעדיפו לשכוח (צילום מסך)

אין קלאס באפס מאמץ

אז נכון, אפשר להגיד שלהפסיד יתרון של 3 שערים במחצית שנייה יכול לקרות בכדורגל – תשאלו את מילאן בגמר ליגת אלופות.

אולם, מה שקרה ברבע השעה האחרונה מול אילת התקיים בעיקר בגלל חוסר אכפתיות מצד חלק מהשחקנים בראשם אותם ליאל כהן ואליחי צברי שכמה ימים אחרי כבר שילמו את המחיר ונזרקו מהקבוצה, כשהראשון אגב עוד פתח פה על ההנהלה בראיון לאחד מאתרי הספורט שמסקרים את הליגות הנמוכות.

"הייתה תחושה של אופוריה שהקבוצה מצד אחד יכולה הייתה להגיע מאוד גבוה אבל גם הייתה תחושה של פחד. תמיד עירוני שהיא מביאה שחקנים 'מעל לרמה' שאנחנו רגילים אליה, לפעמים זה גם מגיע עם חוסר כבוד מצדם כלפי האוהדים וההנהלה וככה גם היה. היו שחקנים שעשו פאולה אחת טובה או שתיים בכל המשחק ולא התאמצו לנצח. זה פגע במחשבה של 'למה בכלל קמנו?'. הבאנו שחקנים שהיו שכירי חרב ועובדה שהיה גל עזיבות" מספר אוהד אחר.

ליאל כהן ואליחי צברי חוגגים אחרי שער מול בית"ר תל-אביב. שבוע לאחר מכן שניהם כבר לא לבשו צהוב (צילום מסך מתוך ערוץ הספורט)

כוח צביקה: האיש הנכון למשימה הנכונה?

את שני המשחקים מאז התיקו מול אילת, ניהל המאמן הטרי – צביקה לוי. אז נכון, אוהדי עירוני ואפילו בהנהלה ציפו שהמחליף של חכים תהיה פיגורה אולי יותר רצינית, כמו למשל יובל נעים, רוני אוואט או עידן בראון, אבל הפור נפל על המאמן שהתחיל את העונה בקבוצת אמצע טבלה ביום טוב של שמשון תל-אביב.

התוצאות של לוי לא רעות. 4 נקודות מול כסייפה וחולון כשבמשחק האחרון עירוני שוב הובילה ואיבדה יתרון, אבל נראה שהכוח המקצועי שלו די מוגבל.

במקום ליאל כהן, צברי, לזמי ועטיה, הגיעו שמות של שחקנים לא הכי נוצצים. דור נחמני ששיחק עם הקבוצה כשזו הייתה בליגה ב', חזר לקדנציה נוספת. זוהר אביסרור שחקן ההתקפה המקומי בן ה-24 שכבש את שעריו הראשונים בקבוצת בוגרים, חתם בשבוע שעבר, כמו גם הבלם, יובל שחורי, שהגיע משמשון תל-אביב ומכיר את המאמן מצוין.

עופר ורטה שכבר כמעט וחתם בקבוצה, ביצע פניית פרסה שנעשתה מצד שני הצדדים ובמועדון עושה רושם יתחזקו בשחקן נוסף, אולי לעמדת הקישור.

צביקה לוי על הקווים. האיש הנכון בזמן הנכון? (ירון קליין)

צריך להגיד את האמת, למרות הדברים שנכתבו, אנחנו בסך הכול אחרי עשרה משחקי ליגה ועירוני במקום השביעי. את עליית הליגה עם כרטיס הזהב מהמקום הראשון, הקבוצה כבר כנראה לא תשיג, ייתכן ואם זה יקרה זה אולי יהיה דרך הפלייאוף. אבל בראש ובראשונה ההנהלה שתנסה להישאר בתפקיד ולשרוד את הבחירות בקיץ הקרוב, צריכה לעשות חושבים על איך מחזירים את הקהל למלא את היציעים ובעיקר – איך משאירים את הדולפין מעל פני המים.

אוהדי עירוני אשדוד ביציע העונה. חלקם איבדו את הריגוש לראות כדורגל (ירון קליין)