יום הכלב הבינלאומי: 3 סיפורים מרגשים על בעלי כלבים אשדודים והחברים על ארבע

לכבוד יום הכלב הבינלאומי שחל בסופ"ש האחרון, בחרנו להביא שלושה סיפורים מקומיים מרגשים על החיבור הבלתי ניתן להפרדה שבין הכלבים לבעליהם, כאשר המכנה משותף לכולם הוא השינוי והשיפור לטובה באורח החיים: גם של הכלבים וגם של הבעלים. מזכירים לכם כי תמיד זה הזמן הנכון לגשת לכלבייה העירונית ולאמץ חבר חדש לחיים!

image 761 imageתגובות imageהדפסה
article

הכלב שלי ואני (אילוסטרציה: Pixabay)

יום במיוחד בשבילם – הכי מגיע להם: מבין כל בעלי החיים, הכלב הוא זה שנחשב חברו הטוב ביותר של האדם. לכלב, אהבה ללא תנאים, נתינה אין סופית, דאגה, אמפתיה, רגישות ויחד עם זאת – אפילו מוכחים כ"תרופה" מעולה לבעיות רגשיות והתנהגותיות כאלו ואחרות שבני האדם חווים. הכלב הוא נאמן, לא יבגוד בנו אף פעם וישמור עלינו ועל ביתנו – או לפחות ינסה. לכבוד יום הכלב הבינלאומי שחל אמש בעולם הבאנו לכן את סיפורם של כמה שילובים בין אשדודים לכלביהם שהובילו לקשר גורלי, שמיימי וקסום שאין לו כל הסבר – מלבד התוצאה: שיפור משמעותי באורח החיים. 

 

סיפורם של שרה ורונדו: "כוח של אהבה כלבית"

 

 

"אני שרה, בת 25, גרה עם 2 דוברמנים. אני מאובחנת עם הפרעה דו קוטבית וקומפלקס פוסט טראומה. ובגלל המצבים הנפשיים אני הרבה פעמים נמצאת במתח שיכול להתבטא בדרכים שונות (כמו לכסוס ציפורניים, לקלף עור ממש חזק אבל בצורה מאוד אובססיבית) או להיכנס לתקופה דיכאונית ולא לאכול וכמעט לא לזוז.

 

 

הבאתי את רונדו, דמוי גזע דוברמן לפני קצת יותר משנתיים והדבר הזה לא אתבייש להגיד – הציל לי את החיים. כשהוא היה פחות או יותר בן חצי שנה הוא התחיל להפריע לי לכסוס ציפורניים ולקלף עור, הוא עדיין עוזר לי בזה בעת הצורך. כל פעם שאני נכנסת ל ״טראנס״ של חרדה, רונדו מתחיל לנבוח, להכניס את הראש שלו בין יד שלי למה שאני עושה, ללקק לי את הפנים, עד שאני אפסיק ואז הולך לשכב למקום.

 

 

כאשר הייתי בתקופת דיכאון קשה וקמתי מהמיטה רק בשביל להוציא את כלב החוצה ולעשות לו נעים ולהביא לו אוכל, רונדו ביקש ממני לאכול- בצורה מאוד מרגשת: שכבתי במיטה, רונדו בא ומניח על המוטה ליידי גרגרים של אוכל שלו. הוא ראה שאני לא אוכלת, לקח מהצלחת שלו והביא לי, ״תאכלי בבקשה״. אני אומרת שהוא הציל אותי ולא רק בגלל הדברים שציינתי, בנוסף גם כשהמחלה שיכנעה אותי שאף אחד לא אוהב אותי, עדיין היה ממש ברור לי שהכלב שלי אוהב אותי יותר מכל דבר בחיים וצריך אותי. ובשלב שכבר הייתי קרובה לוותר, האהבה שלו גרמה לי לקום ולבקש עזרה.

 

 

חיפשתי את עצמי וניסיתי להגיע לרוגע כלשהו, למצוא מקצוע. פעמיים התחלתי תואר, פעמיים עזבתי. ובזכות רונדו – התחלתי לעבוד בתחום לחיות מחמד, התחלתי לעבוד בחנות חיות "ספידוג", ללמוד אילוף ברוסית אונליין, וסוף סוף מרגישה את עצמי במקום שלי.

 

בזכות כלב".

sss

שרה קמינבה וכלבה רונדו

סיפורם של ג'ואנה ולואי: "המלך לואי נשאר איתי"

 

"לואי שלי, פינצ'ר ננסי – ננטש ברחוב בשנת 2018. זה קרה יום אחד בבוקר כאשר אני הייתי בבית ושמעתי כלב בוכה, משהו הרגיש לי לא טוב אז ירדתי למטה וראיתי אותו ליד הכניסה שלי. היה חם מאוד והוא היה עם הלשון בחוץ, ועייף מאוד. הצלחתי לקרב אותו אליי אחרי כמה שכנועים והעליתי אותו הביתה נתתי לו מים ואוכל והרגעתי אותו.

 

מסתבר שהבעלים שלו ויתרו עליו, וזה קרה בדיוק שאני שהייתי בתקופה קצת לא טובה ,ולא תכננתי לאמץ כלב. אני כבר התחלתי לחפש לו בית, ועד אז הוא בילה איתי בערך שבועיים. 

 

 

הצלחתי למצוא לו משפחה חדשה, אך ביום שהיו צריכים לבוא לאסוף אותו אני הודעתי להם שאני מצטערת מאוד – אבל הוא נשאר איתי.

 

 

מאז אנחנו ביחד 5 שנים, תיכף חוגגים לו יומולדת ו-"אימוצלדת" – לואי חי כמו מלך! שומר ראש אמיתי! כלב כל כך חכם ופיקח, מלא באהבה וכמובן שאני קוראת לו המפונק שלי כי למרות שיש לו המון מיטות מפוזרות בבית הוא מחליט בכל זאת לישון רק איתי…"

 

אנה ג'ואנה וכלבה לואי

סיפורם של דנה וטיגריס: "מה ששלי – יגיע עד אלי"

 

"אני דנה בת 31, יש לי כלבה בשם טיגריס בת 8 מעורבת; רועה הולנדי וסטאף אנגלי. היא אצלי כבר 3 וחצי שנים ולאחר עבודה ממושכת איתה הצלחתי לעזור לה להפחית את בעיות ההתנהגות שהיו לה והיום היא כלבה טיפולית שעובדת איתי עם ילדים.

 

הכל התחיל כשאני סיימתי תואר בפסיכולוגיה וחינוך מיוחד, ותמיד אמרתי שאני רוצה ללמוד ולעבוד במשהו שקשור לכלבים. ביום שסיימתי את התואר, קיבלתי למייל הודעה מהמכללה שהם פותחים קורס כלבנות טיפולית ואחד התנאים לקבלה הוא לעבור ריאיון אישי ולבדוק התאמה למקצוע. נרשמתי וקבעתי ראיון. כשנסעתי ליום הריאיון ללימודים, מישהו חתך אותי בכביש וגרם לכך שעפתי מהנתיב שלי. הגעתי לראיון בלחץ, רועדת ובוכה ופחדתי שזה ישפיע על הקבלה ללימודים. כאשר ראו אותי ושאלו אותי מה קרה, סיפרתי להם על המקרה וראו שאני עדין בבהלה. אמרו לי שלפני הכול מכניסים אותי לכלביה כדי שארגיש טוב יותר ליד הכלבים. הכלבה הראשונה שרצה אליי הייתה טיגריס, שקפצה עליי ולא הפסיק ללקק אותי, כמובן שזה עזר לי מאוד להרגשה!

 

שאלתי האם היא לאימוץ, כי באמת הרגשתי אליה חיבור. ענו לי שכרגע לא, כי היא עברה התעללות וצריכה לעבור שיקום, רק לאחר שנה תוכל לצאת לאימוץ. אמרתי להם שאני ממש רוצה לאמץ אותה, לא משנה אם אלמד שם או לא ושיכניסו אותי לרשימת המתנה. הודיעו לי שתאריך האימוץ יהיה באזור אוגוסט.

 

עברתי את הריאיון והתקבלתי ללימודים, ובכל פעם שהגעתי לשם הלכתי לבקר את טיגריס וכך נוצר ביננו קשר עמוק יותר. לאחר שעברה לה שנה והגיע חודש אוגוסט הזכרתי שאני רוצה לאמץ אותה, אך לצערי ענו לי שאי אפשר כי יש עדיפות למשפחה אחרת שמעוניינת בה כיוון שיש עדיפות למשפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים ושטיגריס אומצה על ידם.

 

למרות החיבור המושלם שנוצר עם טיגריס, ניסיתי להגיד לעצמי שמה ששלי שלי וכנראה שהיא לא מיועדת אליי. לא וויתרתי על הרעיון של אימוץ כלבה והלכתי ואימצתי כלבה אחרת בשם דייזי. לאחר שבוע שדייזי אצלי, הרגשתי שמשהו שם לא עבד למרות שתמיד יש לי חיבור עם כלבים. אבל לכלבה הזאת היו בעיות מסוג אחר שאני לא הצלחתי להתמודד איתן עם כל הרצון הטוב שזה יעבוד, ובין היתר גם ביקשו ממני להחזיר אותה לכלבייה שדרכה אימצתי אותה כי היא לא הייתה אמורה להשתחרר לאימוץ מכל מיני סיבות כאלה ואחרות.

 

ממש יום אחרי שהחזרתי את דייזי מתקשרים אלי מהעמותה שלמדתי בה "כלבים בשירות אנשים" ואומרים לי "תקשיבי המשפחה לא הסתדרה עם טיגריס, את עדיין רוצה לאמץ אותה?" אמרתי להם "ברור! עכשיו אני באה, תגידו לי לאן להגיע ואבוא לקחת אותה". "היא פה בכלבייה, מתי שתוכלי תגיעי". באותו רגע לקחתי את המפתחות ונסעתי להביא אותה ממושב עזריקם.

 

החודשים הראשונים לא היו קלים, היו לה המון בעיות התנהגות בעקבות ההתעללות וחרדת נטישה קשה. לפני שהיא הגיעה "לכלבים בשירות אנשים" העמותה ששיקמה אותה, היא עברה בערך 6 בתים ובבית אחד היא עברה התעללות ונטשו אותה בדיונות של אשדוד ואז הכלבייה העירונית מצאה אותה והיא נכנסה להסגר. "כלבים בשירות אנשים" פעם בשנה לוקחים כלבים שעברו אבחון ורואים שיש להם פוטנציאל לשיקום. משקמים אותם ומוציאים אותם לאימוץ.

 

טיגריס עברה תהליך באמת מדהים, היא ממושמעת וטובה עם אנשים למרות שעם גברים באופן ספציפי היה לה יותר קשה כי היא כנראה עברה התעללות על ידי גבר. היא ממש טובה עם ילדים ואפילו התחלנו לעשות טיפולים רגשיים לילדים.

 

מההתחלה הרגשתי שהכלבה הזו צריכה להיות שלי והיקום מצא את הדרך שנגיע אחת לשנייה.

 

הכלים שהיו לי כדי להתמודד עם בעיות ההתנהגות של טיגריס ניתנו לי בזכות הלימודים ב"כלבים בשירות אנשים", ובאמת חשוב לי שאנשים יבינו וידעו שאם מאמצים כלב זה כמו ילד, זה בן משפחה לכל דבר שמצריך סבלנות, אהבה וטיפול ובמידה ויש קושי אז לפנות לאיש מקצועי שיעזור ולא לוותר".

 

הסיפור המרגש של דנה וטיגריס הוא לזכרו של הכלב טוקו ז"ל שהיה בבעלותה של דנה 17 שנה – לא ישכח לעולם.

 

 

דנה חנסב וכלבתה טיגריס

imageעוד כתבות

baner

חליפת החטופים: דן ביטון הופיע בעצמאות בחליפה עם 132 השבויים בעזה

15:02 | 15/05/2024
baner

76 שנים ביום אחד: בית החולים אסותא ביוזמה מרגשת עם התינוקות הנולדים

20:01 | 13/05/2024
baner

תליון יקר ערך אבד בשוק אשדוד. האם מישהו ראה אותו?

19:05 | 02/05/2024
baner

אצא לי השוקה: מופעים מוזיקליים בשווקים בעיר לקראת החג

14:46 | 17/04/2024
baner

רועי אברהמי מנהל מערך החדשנות בנמל אשדוד בכנס 'סייבר טק גלובל' תל אביב

12:09 | 17/04/2024
baner

׳כיוונים׳ למען החיילים הבודדים

13:22 | 14/04/2024

imageהמלצות נוספות

sss

חליפת החטופים: דן ביטון הופיע בעצמאות בחליפה עם 132 השבויים בעזה

‫חן בוקר‬‎ אמר

15:02 | 15/05/2024

sss

76 שנים ביום אחד: בית החולים אסותא ביוזמה מרגשת עם התינוקות הנולדים

מאור לוי

20:01 | 13/05/2024

sss

תליון יקר ערך אבד בשוק אשדוד. האם מישהו ראה אותו?

יניב יוסיף-אור

19:05 | 02/05/2024

imageעוד כתבות

baner

חליפת החטופים: דן ביטון הופיע בעצמאות בחליפה עם 132 השבויים בעזה

15:02 | 15/05/2024
baner

76 שנים ביום אחד: בית החולים אסותא ביוזמה מרגשת עם התינוקות הנולדים

20:01 | 13/05/2024
baner

תליון יקר ערך אבד בשוק אשדוד. האם מישהו ראה אותו?

19:05 | 02/05/2024
baner

אצא לי השוקה: מופעים מוזיקליים בשווקים בעיר לקראת החג

14:46 | 17/04/2024
baner

רועי אברהמי מנהל מערך החדשנות בנמל אשדוד בכנס 'סייבר טק גלובל' תל אביב

12:09 | 17/04/2024
baner

׳כיוונים׳ למען החיילים הבודדים

13:22 | 14/04/2024
WordPress Ads