חנוך דאום בביקור פצועים בביה"ח 'אסותא' :"אין גיבורים כאלה"

חנוך דאום והסיפורים ממיטותיהם של הפצועים: אל בית החולים "אסותא" בעיר מגיעים מתחילת הלחימה עשרות פצועים, חיילים וגם אזרחים. אתמול (שני) הגיע לבקר ולעודד הסופר הקומיקאי והסטנדאפיסט חנוך דאום על מנת להכיר מקרוב את אלו שהיו בחזית ולשמוע את סיפוריהם. לאחר ביקורו, כתב בפוסט מרגש בפייסבוק על המפגש והסיפורים המרגשים ומעוררי ההשראה.

"אסותא אשדוד. המקום אליו מגיעים פצועים קשה ואנוש. מסוק שנוחת כאן זה לא דבר מבשר טובות. אני פוגש את י׳ – לוחם סיירת. הם זיהו מחבלים בתוך בניין. הוא רץ עם צביקה לביא ז״ל פנימה. על גבו טיל לאו. הם משיבים אש אבל נפגעים אנוש ומחולצים לאשדוד. צביקה לא שרד. י׳ קטוע רגל, מספר לי בדמעות ובהתרגשות שצביקה היה כמו אח שלו. הוא היה שמרן, אני ליברל. לא היה כמעט נושא שהסכמנו עליו, אבל היינו אחים. נלחמנו יחד בסדיר ומצאנו את עצמנו שוב בעזה כעת. י׳ מבקש ממני לכתוב לכם את המסר הזה: בשביל צביקה לביא אחי האהוב שנפל בקרב ובשם החברות שלנו אני מבקש מעם ישראל להיות ביחד, כמו שאנחנו היינו יחד בשדה הקרב ובמסוק שחילץ אותנו.

אחר כך פגשתי את אריה. הוא נפצע בבטן, גם הגיע במצב קשה מאוד. הפרופסור הזה הציל אותי, הוא אומר לי, ומצביע על איש צוות. אריה גר בבית״ר עלית. בית חרדי. הוא התעקש להילחם, התעקש להתגייס -הוא לא מתחרט על זה. אחרי המראות של השבת השחורה הוא הבין שאין לנו שום ברירה אחרת מלבד לנצח. איזה ילד מתוק וצדיק. רגע לפני שיצאתי ממנו מגיעה אירנה, גרה באשדוד. היא באה כל יום מביתה, שואלת את הפצועים מה ירצו לאכול מחר ומכינה להם באהבה גדולה.

נעם ועידן החמודים שפגשתי אחר כך, היו ביחד באותו טנק. הם הוקפצו כבר בשבת השחורה וחיסלו עם המ״פ עשרות מחבלים (הייתה כתבה על הטנק שלהם). כשריונר אני חייב לומר לכם שהמראות שהם ראו בלחימה, לא דומים לשום דבר. זה דור שנלחם כמו שאף דור לא נלחם מעולם. אין גיבורים כאלה. הם הראו לי את סרטון הפגיעה שלהם: מחבל רץ והצמיד פיזית מטען על הטנק. הם עשו ח.ע אחד לשני. היו פצועים קשה מאוד ואנוש, אבל הם איתנו, חזקים. אמא של עידן מספרת לי שהוא לא הסכים לצאת להתרעננות. התעקש לאורך כל התקופה להישאר בעזה. היא גם מראה לי תמונה מלפני שנים, של עידן עם אח שלה, צפריר בר אור ז״ל. צפריר היה סמג״ד בגולני ונהרג בצוק איתן. גם זה סיפור ישראלי: אמא שאחיה נפל בצוק איתן, ובנה נלחם בעזה בחרבות ברזל. גם על גבורת האימהות עוד יסופר ביום שאחרי".