“קיבלתי את החיים שלי במתנה”> גיא סאלם בראיון מיוחד על הפציעה ששינתה את חייו

במחזור השמיני בליגה א' דרום של עונת 2020\2021, גיא סאלם, בזמנו שוערה של הפועל אדומים אשדוד, עלה אל כדור גובה רגיל שהוגבה אל רחבת השער שלו, כמו אינספור כדורים שקלט במהלך הקריירה שלו. לרוע מזלו, השוער בן ה-37 נפל לא טוב ונחת בצורה קשה על צווארו – במה שהיה למהלך האחרון שקטע באחת 20 שנות קריירה כשחקן כדורגל. כעת כשהוא מתפנה לעיסוקו החדש כמאמן לאורח חיים בריא, תפסנו אותו לראיון פתוח בו הוא נזכר באותם רגעים לא פשוטים ("לא יכולתי להזיז את הצוואר שלושה חודשים – לא סבלתי את עצמי"), ההודעות המרגשות שקיבל גם מאוהדי היריבה העירונית ("לא ציפיתי לקבל הודעות כאלו – רגעים שלא אשכח") וגם על הרגע בו דרור קשטן הגדול כמעט והוציא אותו מהאימון

image 236 imageתגובות imageהדפסה
article

"אין קיצורי דרך לשום מקום ששווה להגיע אליו". גיא סאלם (צילום פרטי)

כשאני נפגש עם גיא סאלם בביתו ביבנה, קשה מאוד לדמיין שרק לפני קצת יותר משנה  – גיא היה יכול למצוא את עצמו במקום אחר לגמרי בחייו, אולי אפילו בסכנת חיים ממשית.
אני חוזר עם סאלם, שעוסק היום כיועץ תזונה וסוג של מנטאליסט להרבה אנשים שרוצים לשנות את אורח החיים שלהם, האל הימים הלא רחוקים,  בהם הוא התקשה להזיז את ראשו, ימים אותם הוא מתאר כ‘בלתי נסבלים’.

 

זה קרה בפברואר 2021. הפועל אדומים אשדוד אירחו במחזור השמיני של ליגה א’ דרום את ירמיהו חולון לקרב צמרת ענק כ-שרק ניצחון עמד מול עינייו של השוער עטור הניסיון.
בדקה השמינית סאלם קפץ לכדור גובה פשוט אותו היה אמור לקלוט, אלא שהיתקלות דווקא עם חברו הטוב, נבו מזרחי, גרמה לו להתרסק עם הצוואר על הדשא  – רגע טראומתי שלצערו היה  גם האחרון שלו בתום עשרים שנות קריירה מרשימות.

“אני זוכר שהתחלנו את המשחק שהייתי בו גם הקפטן ואני זוכר שעלינו למגרש והתחבקנו כולם ואיחלתי לאבי מלכה הבלם בהצלחה כי הוא חזר בדיוק מפציעה וזה היה המשחק הראשון שלו באותה עונה. אני זוכר שיצאתי לכדור גובה ומשם אני לא זוכר כלום. זוכר אחר כך רק שהעירו אותי באמבולנס אחרי שהייתי מחוסר הכרה. כשהתעוררתי ראיתי את מנשה בראל שליווה אותי ואז קיבלתי טלפון מאשתי שרצתה לדבר אתי”.

 

 

 

sss

גיא סאלם ונבו מזרחי. חברים טובים שחלקו מקרה מצער (פרטי)

 

 

איך אשתך קיבלה את זה, איפה היא הייתה באותו הרגע?

 

“אשתי מירב ראתה את זה בבית. היא עברה טראומה שיהיה לה קשה לשכוח ממנה. היא חווה את זה בצורה יותר טראומטית ממני וכל פעם שאני הולך לשירותים או שהיא שומעת איזושהי מכה אז היא ישר ‘מה קרה, מה קרה?’ גם אחרי שחזרתי הביתה אז התעלפי פה בשירותים והיה לה קשה לראות את זה. היא קיבלה שוק של החיים”.

 

הילדים גם היו עדים לזה?

 

“האמת שהם לא ראו את זה בטלוויזיה, לדעתי הם כן ראו את הפציעה אחרי זה, אבל בעצם בכל הליך השיקום הם היו לצדי וזה אחד הדברים שהכי חיזקו אותי להמשיך ולא לוותר לעצמי. הבן הגדול שלי לירון כל הזמן מזכיר לי את הפציעה ובאיזשהו מקום זה עוזר לי כי זה שוב מזכיר לי עד כמה אני אדם חזק ואיזה נס קרה לי שאני היום מדבר אתך ויכול לתפקד כמו שצריך”.

 

אילו הודעות שקיבלת הכי ריגשו אותך מאז אותו היום?

 

“קיבלתי המון הודעות דואגות ומעודדות, ובין היתר הודעות מאוהדים של היריבה עירוני אשדוד – אלה רגעים שאני לא אשכח (סאלם מתאר זאת כשהוא חנוק בדמעות, מ.ל). לא ציפיתי לקבל הודעות תמיכה כאלה וקיבלתי גם מאוהדים של הפועל ירושלים ומכבי נתניה ומכבי יבנה שזכרו ששחקתי שם. זה דבר שמאוד חיזק אותי ועזר לי לצאת מהדיכאון שהייתי בו וזה נתן לי גושפנקא לזה שכל הקריירה שלי גדלתי על ערכים טובים וזה היה הדבר הכי חשוב לי מעבר להיותי ספורטאי”.

 

 

גיא עם מירב והילדים לירון ואמיתי (אלבום פרטי)

 

פציעות טראגיות מהסוג הזה או דומות לו הן לא דבר שכיח בכדורגל הישראלי, אך בהחלט יש שני מקרים אותם אף אוהד כדורגל לא יוכל לשכוח. בינואר 2002 מני לוי שחקנה של מכבי תל-אביב התמוטט במשחק נגד בית”ר ירושלים ונותר צמח עד היום. לפני 8 שנים היה זה רפי דהן מבני יהודה שקיבל תיקול חריף מרובן ראיוס, בזמנו שחקנה של מכבי חיפה, וגם הוא עדיין נעזר ללכת רק עם קביים.

“הסיפור של מני לוי קרה לו באותה תקופה שהייתי בהפועל תל-אביב וזה עושה לי צמרמורת שאני נזכר בזה. גם הפציעה של רפי דהן זה משהו ששחקן לא יכול להתכונן אליו ורגע אחרי הוא מבין שהלכו לו החיים. ברור שזה נס שאני היום עומד על הרגליים ויכול להזיז את הראש ויכול לתפקד כמעט רגיל לחלוטין. כשהפציעה קרתה לי הבנתי שיותר אני לא חוזר לשחק בענף שהכי אהבתי אותו, אבל אני מסתכל גם על חצי הכוס המלאה”.

 

תתאר בעצם את הליך השיקום מאז ועד היום.

 

“הייתי 3 חודשים עם סד על הצוואר שזה בפני עצמו דבר מאוד קשה. אתה לא יכול להזיז את הצוואר גם כשאתה ישן או מתקלח וזה דבר שהיה לי מאוד קשה מבחינה מנטלית. אחרי שבועיים התחלתי לעשות הליכות פה בבית עם הבן שלי עם ההליכון כדי לא לשקוע בדיכאון ואחר כך עברתי שיקום אצל תומר בסן (הפיזיותרפיסט של מכבי חיפה המתמחה בשיקום פציעות ספורט) ועשיתי טיפולים במים ועשיתי הכול כדי לצאת מזה. לא סבלתי את עצמי באותם רגעים. חצי שנה אחרי הפציעה חזרתי לעצמי ממש”.

 

 

גיא סאלם עם אנשי הפועל אדומים אשדוד שחיזקו אותו לכל אורך הדרך (פרטי)

 

סאלם, אב לשני בנים (לירון 4 וחצי ואמיתי בן ה-3), נשוי למירב ובחודש הבא יחגוג את יום הולדתו ה-38. כשחקן הוא גדל במחלקת הנוער המפוארת של הפועל תל-אביב והיה אף שותף למסע הקסם של הקבוצה שהגיעה ב-2002 עד רבע גמר גביע אופ”א. לאחר שניסה את מזלו בין היתר בבוגרים של האדומים ואצל מכבי נתניה ולא קיבל הזדמנות מעשית להיות השוער הראשון, סאלם החליט לנדוד לליגות המשניות ולבש את מדיהן של מכבי יבנה, הפועל אום אל פאחם, הפועל ירושלים וכמובן הפועל אדומים אשדוד.

 

“הייתי בתקופה של המסע האירופאי עם הפועל כששיחקנו בפארמה ומול לידס וצ’לסי, זו הייתה חוויה מדהימה והיינו קבוצה מדהימה שהפועל הנוכחית לא מזכירה אותה בכלום. אחרי זה במכבי נתניה עברתי תקופה יפה למרות שלא שיחקתי הרבה ויש לי חמש הופעות שם. ראובן עטר שהיה המאמן בנתניה באותו הזמן רצה לתת לי להיות השוער בהרכב במקום קרלוס אריאס שהיה שוער נבחרת בוליביה, אבל אז קרה מקרה שדי עצר לי את הקריירה אפשר להגיד”.

 

תסביר.

 

“היה לנו משחק נגד הפועל באר-שבע שהייתי אמור לפתוח בו. כמה שעות לפני הבהירו לנו שיעשו בדיקות סמים והיה לי חוסר מזל כי שלושה ימים לפני לקחתי כדור נגד כאבים ובגלל שאמרו שעושים בדיקת סמים אז המאמן החליט שאני לא אהיה בסגל”.

 

ואז החלטת לעשות את המפנה ולרדת חזרה לליגות הנמוכות.

 

“אני יכול להגיד שהכי נהניתי בליגה א’ כי ראיתי אנשים וחוותי חוויות בליגה הזו שלא חוויתי באף ליגה. אתה נקשר לאנשים שהם הרבה מעבר לקריירה של הכדורגל”.

 

 

 

 

גיא סאלם במדי הפועל אדומים אשדוד. "הכי נהניתי בליגה א" (מדיה אדומים אשדוד)

 

היית מאמן השוערים של הפועל אדומים אשדוד בעונה האחרונה. איך אתה מסכם את כל מה שעברתם?

 

“קודם כל אני מודה ליאיר אזולאי ועידן שריקי שאפשרו לי להמשיך בצוות גם אחרי שפרשתי לאחר הפציעה. אני חושב שהיה לנו חדר הלבשה נגיד ואולי המשכורות פגעו בנו. השחקנים הצליחו לעשות את הניתוק וכל אחד תרם את חלקו ויכול להיות שאם ה-מסביב היה יותר טוב אז היינו עולים ליגה. ברור שהעזיבה של רוני חג’ג’ עשתה רע למועדון אבל אני בכדורגל 20 שנה וחוויתי דברים יותר גרועים מזה וזה חלק מהכדורגל וזה משהו שדברתי עליו פה בישראל שעולם הכדורגל לא יציב”.

 

למה לא המשכת?

 

“לא המשכתי כי יש לי עסק שנקרא ‘BFIT’ של כושר ותזונה וכשאתה בונה עסק אז אי אפשר להיות בו ב-50 אחוז כוח. הייתי צריך לקבל החלטה או שאני מפתח את העסק או שאני מתמקד בכדורגל ומצאתי לנכון להמשיך עם העסק. אחרי שנפצעתי ופרשתי משהו בי כבה בנושא של הכדורגל – ריגוש שנעלם. זה לא אומר שלא אחזור בעתיד אבל כרגע לקחתי הפסקה מהכדורגל. אני יכול להגיד שאם הייתי יודע מה שאני יודע היום לגבי התזונה אז הייתי מגיע רחוק יותר בקריירה שלי בגיל צעיר כי הייתי ממש רזה וזה משהו שהיה חסר לי”.

 

 

יאיר אזולאי. אפשר לסאלם להיות מאמן השוערים בעונה שעברה (מדיה אדומים אשדוד)

 

 

אתה תכניס את הילדים שלך לעולם הכדורגל בעתיד?

 

“אני מעדיף שלא. לירון הבן הגדול שלי אמנם כל הזמן אומר לי ‘אבא תבעט לי’ ואני זוכר שבתור ילד הייתי אומר את זה כל הזמן לאבא שלי, אבל תרבות הכדורגל פה גרועה. שחקנים לא מקבלים כסף בזמן וילדים קטנים מגיעים למגרשים עם ההורים שלהם והדבר הקריטי שהם לוקחים מהחוויה זה הקללות, בזה גם אשתי מסכימה אתי. אני עברתי הרבה חרא בקריירה שלי וזה חישל אותי”.

 

מי היה הדמות שהכי עיצבה אותך?

 

“אבא שלי היה אתי כל הזמן והוא זה שעזר לי והיה שם בשבילי – הוא בן אדם זהב. מעבר לזה, דרור קשטן היה המאמן שהכי השפיע עליי. מי שמכיר אותו יודע שהוא אדם קשוח ומאוד מקצוען והבסיס של היותי ספורטאי קיבלתי אצלו. פעם אחת אני זוכר שבאתי לאימון כשהייתי ילד שמתי ג’ל בשיער וסידרתי חצי שעה בבית את השיער. אני מגיע לאימון ודרור אומר לי: “או שאתה שוטף את השיער –  או שאתה לא מתאמן”. הוא גם ידע לצחוק אתנו השחקנים”.

 

מה המוטו שלך לחיים?

 

“אין קיצורי דרך לשום מקום ששווה להגיע אליו”.

מוקיר תודה למועדון ולאוהדים על העידוד והתמיכה. סאלם חוגג באדום (צילום: מדיה אדומים)

imageעוד כתבות

בודק...