בקהילה
"צריך לראות בעיניים – כדי להבין את הרוע שהיה שם": האשדודי אל"מ (במיל') מרקו אזואלוס על אירועי השבת השחורה
אל"מ (במיל') מרקו אזואלוס חשב שהוא מוכן לכל תרחיש בעורף, אך מעולם לא תיאר לעצמו את המלחמה שהחלה באותה השבת השחורה. חצי שעה לאחר שהחלו האזעקות, הוא עלה על מדים ונסע אל עבר בסיס אורים, שם כבר התנהלה הלחימה. היום, לאחר חודש וחצי, הוא משתף בתחושות, בהתנהלות השוטפת ובתקוות לגביי היום שאחריי: "אנחנו צריכים להרגיש שניצחנו, אבל אנחנו עדיין לא שם. כל מה שמעניין אותנו - זה לנצח".
1180 
תגובות
הדפסה
קצין וג'נטלמן. אל"מ במיל' מרקו אזולאוס. (צילום: דובר צה"ל)
חזק בעורף: כבר יותר מ-30 שנה שאל"מ (במיל') מרקו אזואלוס מתייצב למילואים כסגן מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף בכל פעם שנדרש. ב"ימי השגרה", הוא מתגורר באשדוד, אב ל-3, נשוי לרויטל ועובד כמנופאי בנמל אשדוד משנת 2000.
בשבת השחורה הוא היה בביתו, או יותר נכון במיטתו, והתעורר כמו כולם לשמע האזעקה. כבר לאחר חצי שעה, עלה על מדים ויצא לכיוון בסיסו שבאורים: "התעוררתי לשמע האזעקה ובאזעקה השלישית הבנתי שקורה משהו והתחלתי להתארגן. בתפקיד שלי – ברגע שיש ירי אנחנו ישר קופצים ונוסעים לבסיס, כי אנחנו בעיקר מתעסקים בחילוץ. קמתי, התארגנתי וב-7:00 יצאתי לכיוון הדרום. בדרך באזור 7:30 כבר התחילו לדבר על חדירות ומתחילים להבין שזה משהו שונה, אמרו את המילה 'חטופים' שזו מילה מאוד מפחידה. הייתי בקשר רציף עם המפקד שלי וב-8:00 הוא הודיע לי שיש חדירה לבסיס ושהוא בדרך לשם.
אני מגיע לבסיס בדרך לא דרך, כי כבר היו המון חסימות ומגלה שמתנהלת בבסיס לחימה – חדירה של 10 מחבלים. אני לא יכול להיכנס, כי אני לא חמוש וגם כי יש המון כוחות בפנים, אז אני ממתין בצומת אורים".
אל הצומת בה נמצא מרקו, מתחילים להגיע גלים של ניצולים מהמסיבה ושל רוכבי אופניים ואנשים נוספים, שהיו באזור בזמן מתקפת הטרור: "התחלנו לפנות אותם אל קיבוץ צאלים, שם ידענו שבטוח. ברגע שנגמרה הלחימה בבסיס והוא טוהר, התחלנו את הפעילות שלנו. לא חשבנו יותר מדי, התחלנו בסדר הפעולות הקבוע שעליו התאמנו מיליון פעם: הבנו שמגייסים מילואים, התחלנו לשקם מה שאפשר בבסיס ונערכנו לקבל את החיילים".
אזולאוס, הרמטכ"ל הרצי הלוי, שר הביטחון יואב גלנט ונשיא המדינה יצחק הרצוג, בזמן קבלת אות הנשיא בחודש יוני השנה
"צריך לראות בעיניים – כדי להבין את הרוע הצרוף"
הפעילות עלייה מספר מרקו בתמצות ועד כמה שניתן לספר עליה, כוללת שיקום של יישובי העוטף, הגעתם של חיילי פיקוד העורף אל כל ערי מחוז דרום, חילוץ ועוד. משימה אחת קשה במיוחד, הייתה פינוי הרכבים מן הקיבוצים ומשטח המסיבה: "צריך לראות את זה כדי להבין, אני לא חושב שיש מילים בשפה העברית שיכולות לתאר את מה שעובר עלייך באותם רגעים שאתה רואה את מה שהתרחש שם. המילים היחידות שעולות לי הן טבח, הרס, כעס מטורף ורוע צרוף. כשאתה רואה את כמויות ההרס, את הבתים השרופים, את הדם, הגופות, הרכבים ואת מה שקרה שם אתה שואל את עצמך איך אנשים הגיעו לרמה כזו של רוע בשביל לעשות כזה דבר?
באיזשהו שלב כל זה ייגמר ונצטרך להתחיל לטפל בעצמנו. כרגע אנחנו פותחים מגירה בלב ודוחפים הכול פנימה. אנחנו משתפים ומדברים תוך כדי, אבל ברור לי שבסוף נצטרך טיפול עמוק ומסודר. אנחנו מעסיקים את עצמנו עד כלות, כי אם לא- לא נוכל להמשיך לתפקד אחרי כל מה שראינו".
למזלו האישי של מרקו, בימים בהם הוא חוזר הביתה, מחכה לו שם אשתו רויטל– שהיא גם עובדת סוציאלית במקצועה: "אני חוזר אליה, מספר ומשתף ויש לי מזל גדול שהיא עובדת סוציאלית. היא גם מכירה אותי וגם יודעת מה להגיד ולשאול. היא נותנת לי כלים להתמודדות, זה הבונוס האישי שלי".
גם ממקום העבודה הקבוע שלו, נמל אשדוד, אזואלוס מקבל תמיכה וחיבוק: "הם כל הזמן מתקשרים, שואלים ומציעים עזרה בכל מה שאפשר. אין יותר מדי צורך, אבל יש נכונות רבה- גם עבורי באופן אישי וגם עבור היחידה".
"אנחנו מעסיקים את עצמנו עד כלות, כי אם לא- לא נוכל להמשיך לתפקד אחרי כל מה שראינו"- צילום: דובר צה"ל
כשהוא נשאל איך לדעתו כל זה ייגמר, מרקו מצחקק בעצב ועונה: "זו שאלת מיליון הדולר. אף אחד לא יודע איך זה ייגמר, אף אחד לא יודע אפילו מה יהיה עוד 24 שעות קדימה. אנחנו כל הזמן יושבים וחושבים ואנחנו לא יודעים איך אנחנו רוצים שהמלחמה הזו תיגמר. אומרים שיקרה 1,2,3, אבל בסוף היום שאחריי מטריד את כולם.
האמת היא שכל מה שמעניין אותנו- זה לנצח. גם לנצח זו אמירה, כי מה זה ניצחון ואיך הוא נראה? אנחנו צריכים שמדינת ישראל ועם ישראל ינצחו, זה מה שחשוב. מה יהיה ביום שאחריי זו תשובה שדורשת המון פוליטיקה והסברים כאלו ואחרים, אבל אנחנו צריכים להרגיש שניצחנו. אנחנו עדיין לא שם".
עוד כתבות
עוד כתבות
מבזקים - אשדודי
