היממה ששינתה את הבחירות באשדוד – מה מצב המועמדים לראשות העיר?
האיחוד בין סרי לכצנלסון שהפיל את החומות וטרף את הקלפים, ההחלטה של ש"ס לחזור ליחיאל לסרי עם הזנב בין הרגליים, הלחץ הציבורי על לחמני והטעות הגדולה של הלן גלבר - תמונת המחנות הפוליטים ברורה: מחנה החרדים ולסרי מול המחנה הליברלי-חילוני. רגע לפני צומת הדרכים הגורלית לעתידה של אשדוד. כל המשמעויות , בכתבה הבאה>>
העיר אשדוד נמצאת בצומת הדרכים הגורלית ביותר לעתידה מיום הקמתה.
אשדוד בצומת דרכים: היממה וחצי האחרונות מהוות את נקודת המפנה הגדולה של מערכת הבחירות הנוכחית, הגורלית ביותר לעתידה של אשדוד. האיחוד בין ברק סרי ושמעון כצנלסון טרף את כל הקלפים והכניס את כל השחקנים במערכת הפוליטית לסחרור רציני, המקדם משמעותית את המהפך בבחירות הקרובות.
עיקר האכזבה של הציבור האשדודי הלא חרדי מיחיאל לסרי, לצד הניהול הכושל של העיר, היא שהוא הפך להיות ראש עיר של תת-מגזר אחד ויחיד – אגודת ישראל – ואותם הוא משרת הלכה למעשה.
כעת, לראשונה – המחיצות המגזריות נפלו וקמה מועמדות שמציגה שותפות אמיתית בין הציבורים השונים (ותיקים, עולים חדשים, דתיים, מסורתיים וחילונים) – המבקשת להדיח את לסרי ואגודת ישראל, ולהביא שינוי אמיתי לעיר.
כיצד המפץ הפוליטי תפס את המועמדים לראשות העיר, שבוע וחצי לפני הבחירות:
הבולדוזר בדרך לקומה החמישית – אינג' שמעון כצנלסון:
סגן ראש העיר והמועמד הותיק והמנוסה ביותר במערכת הפוליטית, מגיע אל מערכת הבחירות עם ההזדמנות הגדולה (והאחרונה) שלו לשבת על כסא ראש העיר, כאשר הוא מציג לבוחריו את האיחוד עם ברק סרי בתור מהלך שובר שוויון, כזה שמפיל את החומות הסקטוריאליות ומחבר בין קהלים שונים – עם מטרה אחת גדולה: לשמור על הצביון והסטטוס-קוו באשדוד.
לא עוד ראש עיר שמשרת תת-מגזר אחד ויחיד (אגודת ישראל – הציבור החרדי-אשכנזי), אלא הנהגה משותפת המשלבת את ציבור יוצאי חבר העמים יחד עם "אשדוד הותיקה", מנהיגות הנותנת תקווה גם לדור הצעיר בעיר , אולי ההזדמנות האחרונה לפני שקדנציה נוספת של יחיאל לסרי וחבורתו תגרום לנזק בלתי הפיך לעתידה של אשדוד.
המהלך מכריע כי כצנלסון יעלה בוודאות לסיבוב השני, שם ככל הנראה יפגוש מולו את יחיאל לסרי הנתמך ע"י אגודת ישראל.
את התמורה לתמיכתו של סרי, המצרף אליו ציבורים נוספים – כצנלסון מעניק בדמות שותפות מלאה בניהול העיר, כאשר בהמשך הקדנציה הוא יפעל לקידומו של ברק סרי לכסא ראש העיר, ממנו יגיע אל הבחירות הבאות.
טרפו את הקלפים עם המהלך שיכול להביא לשינוי אמיתי בעיר. ברק סרי ושמעון כצנלסון
שם את עתיד העיר לנגד עיניו: ברק סרי
ברק סרי, המועמד החדש במערכת הפוליטית בבחירות הנוכחיות, הצטרף למרוץ עם 2 הבטחות גדולות: להביא שינוי לעיר ולהיות ראש עיר של כולם: דתיים, חילונים, עולים חדשים לצד ותיקים.
לאחר שהמלחמה בעזה טרפה את הקלפים, סרי הגיע למסקנה שעם כל הכבוד ל15-17% אחוזי התמיכה, לא תהיה לכך כל משמעות אמיתית ללא חיבור עם כוח נוסף.
בעוד הלן גלבר ולחמני לא הפנימו את הלקח מבחירות 2018 , ברק סרי, הפנים את הציפייה בציבור האשדודי להימנע מבזבוז קולות וגילה אחריות ומנהיגות כאשר "ויתר על האגו", והתחבר אל סגן ראש העיר שמעון כצנלסון, המועמד המוביל בקרב הציבור יוצא חבר העמים.
בתמורה להסרת מועמדותו ותמיכתו בכצנלסון, ברק עתיד להתמנות לממלא מקום ראש העיר ולשותף מלא בכל ענייני ניהול העיר שווה בשווה עם כצנלסון.
אחת הטענות כלפי ברק מצד מתנגדיו הייתה כי הוא מועמד "חדש" וחסר ניסיון מוניציפלי. בעקבות ההסכם, ברק עתיד להגיע לבחירות הבאות מכיסא ראש העיר (בשנה החמישית), עם ניסיון מוכח.
בעקבות האיחוד, עתידים שחקנים נוספים במערכת הפוליטית להצטרף ולהוות יחד את המחנה שמבקש להביא את השינוי לעיר אל מול השלטון הנוכחי, בו ראש העיר הנוכחי יחיאל לסרי נשלט הלכה למעשה ע"י אגודת ישראל.
לא למדה את הלקח מ2018- עו"ד הלן גלבר:
המועמדת לראשות העיר הלן גלבר , שקמפיין הבחירות שלה היה נראה כמתואם עם זה של ראש העיר הנוכחי לאורך כל הדרך, מוצאת עצמה בישורת האחרונה אובדת עצות ועל סף האיבוד עשתונות.
לצד התבטאויות ראשונות מצדה נגד לסרי (נזכרה לעשות זאת שבועיים לפני הבחירות), פעיליה תוקפים ללא הרף ברשתות החברתיות את החיבור בין ברק סרי לשמעון כצנלסון, אשר מותיר אותה מחוץ לסיבוב השני, אליו קיוותה להגיע יחד עם ראש העיר יחיאל לסרי.
על אף הציפייה הגדולה בציבור לראות איחוד בין כלל המועמדים, בקמפיין של גלבר גילו התנשאות בוטה וסירבו לדון בכל אפשרות של חיבור, גם כעת כאשר כצנלסון וסרי מזמינים אותה פומבית לבוא ולשאת על שתוף פעולה למען העיר.
ככל הנראה כי מי שלא למדה את הלקח מבחירות 2018, כאשר גם אז הייתה בטוחה בניצחונה אולם התרסקה בקלפיות ברעש גדול, אם גלבר ויועציה לא ישכילו לחשב מסלול מחדש בהקדם, היא עלולה למצוא עצמה חלילה בקדנציה נוספת באופוזיציה, שוב ללא אפשרות להציג קבלות של עשייה, וחבל.
ה"חיבוק" ההדדי שלא קידם. ראש העיר יחיאל לסרי ועו"ד הלן גלבר
אינו לגיטימי בקרב מי שלא חרדי – ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי:
נכון ליום רביעי, הלחץ הכבד על ראשי ש"ס נשא פרי והיא הצטרפה בתמיכתה ליחיאל לסרי. למעט השימוש בשופרותיהם בתקשורת המקומית , בסביבת לסרי יודעים כי דבר לא השתנה לעומת 2018 – – ומבינים כי פרט לאגודת ישראל וש"ס, אין להם כל תמיכה בקרב הציבור האשדודי.
ראש עיריית אשדוד ב-3 הקדנציות האחרונות הפך להיות ראש עיר שאינו לגיטימי בקרב שכניו לבניין ולשכונה, אלא רק בקרב הציבור החרדי בעיר השולט בגורלו.
עיקר תקוותו היא להמשיך ולחבק את הלן גלבר (אותה הקפיד לא לנגח גם לא ע"י עושי דברו באתר אשדודנט ועיתוני המגזין והשבוע באשדוד). למה לסרי כל כך רוצה את הלן גלבר בסיבוב השני? כי היא לא מסוגלת להביא מצביעים לקלפיות כמו שכצנלסון מסוגל.
חשוב להזכיר – בסיבוב הבחירות השני אין יום שבתון, ושעות הפעילות של הקלפיות מצומצמות.
עשה מעצמו צחוק – אבי אמסלם:
מה לא נאמר על האיש המוביל את הסיעה הגדולה במועצת העיר (6 מנדטים)? שהוא אינו שולט בשטח, שה"אינתיפאדה" שהעסקנים האוכלים מידיו של לסרי פירקה לו את השטח, שהוא תומך בברק סרי בהוראת אריה דרעי, שהוא חוזר אל יחיאל לסרי עם הזנב בין הרגליים ועוד…
ובסוף – על אף קיתונות הבוז להן זכה מצד סביבת ראש העיר ושופרותיהם – נאלץ אמסלם לחזור עם הזנב בין הרגליים אל חיקה הקריר של סביבתו של לסרי, ולתמוך במועמדותו לראשות העיר.
עשו את הפאדיחה. דרעי ואמסלם.
בסימן שאלה – ד"ר אלי לחמני:
כמו הלן גלבר, גם ד"ר אלי לחמני לא למד מה"טראומה" המלווה את בוחריו מבחירות 2018, ומגיע אל הבחירות הקרובות עם מחנה קטן בהרבה מבעבר, אך עם אותה עקשנות לא מוסברת לרוץ עד הסוף, ולתרום לפיצול הקולות של המחנה המבקש להחליף את ראש העיר הנוכחי.
בדומה לברק סרי, גם לחמני יזכה להערכה גדולה גם בקרב מי שאינם נמנים על תומכיו – אם יפגין מנהיגות ואחריות ויראה כי הוא מסוגל לשים את טובת העיר לפני האגו האישי שלו.
לחמני, שזוכה להערכה גדולה הן בקרב כצנלסון והן בקרב ברק סרי ונמצא עמם בתקשורת טובה, מתבצר בעמדתו לרוץ עד הסוף, כנראה בתקווה להוות סוג של "לשון מאזניים" בסיבוב השני.
הציבור "התפכח" – עו"ד אלי נכט:
המועמד לראשות העיר שעשה לעצמו שם כפרובוקטור מוצלח שבבחירות הקודמות הגיע גם לתקשורת הארצית בזכות קמפיין שגבל באנטישמיות ובהסתה של ממש נגד הציבור החרדי, "מכר" לציבור הבוחרים שלו כי הוא ניצב מרחק פסע מלהעפיל לסיבוב השני, כאשר הוא נהנה כמובן מתמיכת כלי התקשורת שבשירות ראש העיר, שהציגו אותו בגודל לא פרופורציונאלי המנותק מהמציאות.
הפעם, אין לנכט עם מי "לריב" (ש"ס התעלמה ממנו לחלוטין), והחיבור של ברק סרי עם כצנלסון גרם לרבים מבוחריו בקרב יוצאי חבר העמים להבין כי בפועל – שמעון כצנלסון הוא המועמד המוביל, במיוחד לאחר שזכה מצד "אשדוד הותיקה", ומרגע ההכרזה על האיחוד חלה נהירה גדולה של מצביעים ממנו אל כצנלסון.
נכט מצדו כמובן פצח מיד במתקפה אישית פרועה, אולם הנזק נעשה ועליו להחליט כעת האם הוא בוחר להצטרף אל כצנלסון ולהיות שותף בהנהגת העיר העתידית, או שינסה למקסם את הפוטנציאל שלו בבחירות למועצה, שם יבלה בספסלי האופוזיציה בשנים הקרובות.
אלי לחמני ואופיר לסרי. הציבור מצפה מהם להתאחד עם המחנה שמבקש להביא לשינוי בעיר.
עוד כתבות
המלצות נוספות