שחקנית נשמה – עמית פרטוק חיה את חלום המשחק

חיים מאודישן לאודישן – וה"כן, התקבלת" הוא לא שכיח

לאחר הלימודים בתל אביב , עמית עברה דרומה לבאר שבע, שם נרשמה לבית הספר למשחק "גודמן". תקופה הקורונה שיבשה את מהלך העניינים, וההלימודים שארכו 3 וחצי שנים במקום 3 התקיימו ברובם ב"זום"

"זה היה לא קל, ומתסכל לעתים קרובות, לשחק מול מסך מחשב הרגיש מאד מוזר, מביך ובכללי לא נחמד"

למדת ו"הוכשרת" במקומות שונים. כשאת מגיעה לאודישן, עד כמה זה משמעותי?

"באודישנים זה לא ממש משנה איפה למדת ,מה למדת וכמה זמן… כל עוד את נותנת להם את השואו והכישרון שהמלהקים מחפשים – הם ייקחו אותך"

ואיך יודעים שלא מתקבלים לאודישן ? מתקשרים אליך ,שולחים הודעה ?

"כשלא מתקבלים לאודישן – לא מקבלים הודעה. הרעיון זה לעשות אודישן ולהגיד "נקסט" , מקבלים תשובה רק אם התקבלת . בתיאטרון זה אחרת, שם כן מודיעים כן או לא .  בגלל זה חשוב לא לשבת ולחכות לטלפון ולתשובה כן , תמיד להמשיך תמיד לעשות . אחרת נחכה בבית בשילוב ידיים ולרוב זה לחינם , ה"כן" הוא מאוד נדיר.

מה נותן לך את הכוח להמשיך ולא לאבד תקווה?

"אני באמת מאמינה שאני אהיה שחקנית, אני לגמרי מאמינה שאני אצליח . הרי מה זה להיות שחקן תיאטרון? זה מקצוע של אנשים, קריירה לחיים. לא כולם הופיעו בראיונות בטלוויזיה, וגיא פינס.

אני רק התחלתי בקריירה הזאת.. זה גם התחביב וההנאה שלי , אבל בסוף מדובר  במקצוע שבחרתי לעצמי לחיים. אין לזה שעות, זה לא נגמר שאני מגיעה הביתה. אפשר באמצע הלילה לקום ולכתוב ולהתאמן ולשנן.. אף אחד לא משלם לי על זה".

התפקיד הראשון בטלוויזיה בסדרה המפקדת(צילום:מתן רדין)

.

שורת תפקידים בתאטרון ובטלוויזיה:

מאודישן לאודישן, עמית החלה לקבל לא מעט הזדמנויות ותפקידים להראות את כשרון המשחק שלה. הופעות בהצגות ("גיבור" בתיאטרון ב"ש, "טרמפולינה" ו"שלום לך ארץ" בתיאטרון ה'קאמרי'), בפרסומות (ל"BUYME" ולמסטיק "FIVE"), לכתוב ולהפיק מחזה בעצמה ("הדג, הפיה ורות עבור" בתיאטרון המשולש) בקליפ , וכמובן – בסדרת הלהיט "המפקדת" בערוץ כאן 11, בתפקיד קורל.

​ איך היה לשחק בטלוויזיה בפעם הראשונה?

"שיחקתי את קורל, חיילת ערסית עבריינית בעונה הראשונה של מפקדת. הופעתי בכמה פרקים, אני זוכרת שהייתה לי סצנה בה חונקים את ליר כץ במיטה (שמרית), וכבר אמרתי לעצמי "יאווו הנה  זה הרגע שלי, סוף סוף לשחק!", ובסוף מסתבר שצילמו רק אותה …ורק היד שלי הופיעה בפריים .אבל זה חלק מהעניין"

  מה ההשראה לחיילת עבריינית? איך "מגיעים" לדמות שצריך לשחק?

"אתה צריך להיזכר בדמויות ואנשים שאתה מכיר גם מהטלוויזיה גם מחיי היום יום. חשבתי על התנהגויות "ערסיות" שאני מכירה או נתקלתי, לקחתי מהם השראה.

בהצגה 'גיבור' שיחקתי כל מיני תפקידים שונים: זונה, מוכרת דונאטס מנהלת בנק..

דמויות שהעלילות שלהן הן עלילות משנה שמשרתות את העלילה העיקרית עצמה, ועדיין יש להן תרומה מכרעת להצגה כמכלול".

מה הבדל במשחק מול מצלמה למשחק מול קהל?

"מול קהל זה חי – ואם חלילה טעית כולם רואים , בטלוויזיה בצילומים מקסימום מצלמים את הקטע שוב. חייבת להגיד שהרגעים של טעויות על הבמה זה רגעים מושלמים, כי שם באות לידי ביטוי יכולות האילתור – אתה מתעורר לחיים ואלה הרגעים הכי מהנים"

 יש לך כבר העדפה לגבי  משחק בתיאטרון או בטלוויזיה?

"נכון לעכשיו אני לא יודעת להגיד כי עוד אין לי הרבה ניסיון. אני כרגע נמצאת בתיאטרון יותר אבל השאיפה היא קולנוע ישראלי . כמו דאנה איבגי ב-את לי לילה , כמו לירון בן שלוש באשה עובדת . קולנוע איכותי עם סובלנות פאוזות ושקט".

 ובינתיים ממשיכים ללכת לאודישנים על גבי אודישנים…

"אני הולכת להמון אודישנים ולקבל את הכן זה לא מובן מאליו, אסור שזה מה שיוביל אותך , חייב להמשיך . מאז הקורונה האודישנים זה לא מה שהיה פעם שבאים ועומדים בתור להיכנס לחדר האודישנים, היום מצלמים את האודישן בבית ושולחים להפקה. זה יותר פרקטי ונכון ויעיל לדעתי . גם לשחקן וגם למלהק. משהו טוב שהקורונה עשתה בפן הזה.

מתוך מחזמר ״קברט״ בגודמן (צילמה: מיכל גורוק)

עסוקה בתיאטרון,  בכתיבה, בזוגיות, ולא מפסיקה לחלום

נכון להיום  עמית נמצאת בחזרות להפקה בשם "טרמפולינה", שתעלה בתיאטרון הקאמרי בסוף דצמבר. בסופ"ש האחרון היא הופיעה ב״חתונת חורף״ בפסטיבל קצרים בצוותא, בנוסף היא מופיעה ב"לס איז מור" בקפה תיאטרון בקאמרי ו"מניין נשים" בתיאטרון הבימה בב"ש .

היא מתגוררת ביפו עם בן זוגה "הוא הייטקיסט, שמעודד ותומך בי לאורך כל הדרך", ובסופי שבוע היא חוזרת הביתה למשפחה באשדוד, דואגת לעשות ריצות ובכלל להיות בתנועה ובעשייה בכל רגע נתון.

מה מגדיר אדם כ-שחקן ? 

"לפעמים אני חושבת שאולי זאת שאלה של איך הסביבה תופסת ומכירה אותך. אם אני לא מופיעה על מסך וכל מדינת ישראל יודעת מי אני אז מה זה אומר, שאני לא שחקנית ? ששואלים אותי אני עונה שחקנית אבל לפעמים יש תהיות ביני לבין עצמי . אז אני שחקנית או לא? אני מאמינה לעצמי? מה באמת מגדיר אותי שחקנית. זו שאלה טובה. "

הצלחת לשלב עבודה עם קריירת המשחק?

"כשהתחלתי בפרויקט של 'גיבור' עבדתי במקביל בחנות בגדים , אמרתי שאין מצב שאני פונה למלצרות אין לי כוח לחזור ב2 בבוקר גמורה עם ריח של שניצל . בא לי לקום בבוקר , לרשום לעצמי משימות יומיות . זה מאוד לא מסונכרן עם המקצוע הזה.

"אני מנהלת את עצמי, לומדת פסנתר , לומדת אנגלית ורוסית , עושה ריצות מידי פעם . אין דבר כזה שיש לי יום ריק ביומן. כדי שלא תהייה עייפות מצטברת אני דואגת לרשום לעצמי גם מנוחה. הכל רשום ומקבל אישור-כמו שצריך,ממני כמובן  . "

איפה את רואה את עצמך 5 שנים מהיום?

"חמש שנים מהיום אני בעשייה מתמדת לא משנה מה..  תמיד לעשות, "להמשיך ללכת גם כשלא רואים לאן".. לא לטלפון ולמילה "כן". אה, ואני רואה את עצמי  משחקת לצד דאנה איבגי "

להופיע בחו"ל?

"תמיד זה טוב לחלום , אבל כרגע הכיוון הוא בארץ" .

עמית בוחרת להתרכז מאוד בעבודת המשחק שלה  וכעת לא משלבת עבודה נוספת במקביל. היא כתבה מחזה לתיאטרון המשולש בשם " דג פיה ורות עבור", על בחורה מבולבלת מינית שיוצאת למסע עם הדג והפייה, מחזה מוזיקלי מרגש ומצחיק.

מה לך ולבחורה בבלבול מיני ?

"האמת שלא אני הבחורה שם , כתבתי על מישהי שנתנה לי השראה ולקחתי את זה לכיוון שלי . לחשוב שזה התחיל בקובץ וורד וקיבל חיים , זה מדהים .בסוף אתה בעיקר כותב את מה שאתה חווית ועשית , אבל כאן  הייתה לי השראה ממקור אחר, בהחלט."

איך קריירה כזאת מסתדרת עם חיי הזוגיות ?

"יש מצב שיומיים לא מתראים, מאוד קשה שהוא עובד מהבוקר עד הערב ואני בערב נוסעת להופעה בצפון…אבל בסוף חייבת גם לחשוב גם על הבן זוג שלי , להיות איתו. הוא מאוד קידם אותי ותמך בי . גם בניהול משק הבית הוא נוטל חלק משמעותי. אנחנו מתחתנים ביוני הקרוב ולא ישבתי על הארגון חתונה אפילו דקה. "

לסיום, אז אם לא היית שחקנית , היית פסיכולוגית ?

"אם לא הייתי שחקנית, הייתי הולכת על מקצוע של מדעי ההתנהגות. כשחושבים על זה, משחק זה התנהגויות של אנשים, דמויות.. המשחק עצמו עוזר להכיר את הצדדים שלך בעצמך … וזה גם טיפול עמוק ,אפשר להסתכל על זה גם ככה."

עסוקה בעיקר בתיאטרון, אבל חולמת לכבוש גם את המסך הגדול (עמית פרטוק שנייה מימין)