עמית בוסקילה חוגגת 28 בשבי החמאס – הדוד שמעון מבטיח: "נחגוג לך בלי נדר את מסיבת ההודיה בקרוב"

לא מתכוון לעצור עד שתשוב הביתה. הדוד שמעון איטאס עם האחיינית עמית בוסקילה

רחוקה מהמשפחה והחברים: במשך 32 ימים עמית בוסקילה מאשדוד נמצאת בשבי ארגון הטרור חמאס יחד עם 240 ישראלים ביניהם: נשים, ילדים, תינוקות וזקנים שנחטפו לרצועת עזה ביום שבת בתאריך השביעי באוקטובר. אתמול (שני), כשהיא רחוקה כל-כך מהבית, מהמשפחה ומהחברים, היא מציינת יום הולדת 28 בשבי החמאס.

כזכור, עמית בילתה עם חבריה בפסטיבל "נובה" ברעים, כשמאות מחבלים פשטו על המקום והחלו לירות על הנוכחים במקום. בשיחה מצמררת שהספיקה לעשות עם הדוד שלה  שמעון אטיאס באותו הבוקר, היא הספיקה לומר לו שירו בה, ולחשה לו למסור את אהבתה לכולם לקול יריות וקריאות בערבית ברקע.

מאז אותו היום, רבים ברחבי הארץ הצטרפו לתפילות להשבתה בשלום ובמהרה כמו גם כל החטופים. כעת שהיא ציינה יום הולדת 28 בשבי החמאס, הם מקווים שאת יום ההולדת הבא תזכה לחגוג בבית בקרבת כל האנשים שאוהבים אותה ודואגים לה.  

לפני כשבועיים, משפחתה של עמית הציעה סכום של מיליון ש"ח על מנת להביא לשחרורה, אך לא היו פניות בנושא.

שוחחנו היום עם הדוד שמעון , על מנת לנסות להבין קצת יותר היכן הדברים עומדים:

יכול להיות שחוסר פניות עבור הצעתכם הכספית, מעלה את הסבירות שהיא לא חטופה על ידי הלוחמים של החמאס אלא על ידי אזרחים? יכול להיות שהחמאס עצמו לא יודע איפה עמית נמצאת?

"אין לנו מושג, אפילו לא שמץ. גם אנחנו בעצמנו לא יודעים הרבה פרטים. אנחנו מאמינים, מקווים, מתפללים ומייחלים".

איך אמא שלה ואח שלה עוברים את הימים הללו? אנחנו בעיקר רואים אותך בתקשורת.

"קשה להם לדבר, אני עוד מחזיק את עצמי ואני חזק למען המטרה. תקופה לא קלה שאנחנו עוברים". 

מה לגבי הצלב האדום, אתם נמצאים בקשר עם גורמים פה מהארץ על מנת לבקש שיתקיימו ביקורים שלהם אצל החטופים ?

"כן אנחנו מבקשים בכל הפגישות שהיו לנו עם הנשיא, גל הירש, השרים וראש הממשלה. הייתה לנו דרישה שלנו וגם דרישה שעברה מצד הממשלה וזה לא ממש שינה או עשה משהו. אנחנו עדיין מבקשים כל הזמן אבל זה לא קורה. אנחנו מבקשים שיראו אותם, יבדקו אותם ויטפלו בהם – לצערי זה לא קורה". 

היום חודש לחטיפתה, אתה הלכת להפגנה או אירוע כלשהו למען החטופים?

הציעו לי לבוא לכיכר החטופים ולהיות בין שלושת הנואמים המרכזיים אך וויתרתי. כבר אין לי כוחות וזה גם קצת רחוק ממני. עבר עלי יום ארוך ומתיש, כמו כל יום. אני בעיקר מדבר עם עיתונאים ומפעיל המון את התקשורת החברתית, כדי שאנשים יתפללו למען עמית ולמען כל החטופים. אני עושה זאת מהבוקר עד הערב. אנחנו מקווים שנהייה מאחורי זה, שעמית תחזור עם כל החטופים אנחנו לא רוצים מלחמה אנחנו אוהבי שלום ושוכני שלום וצריך לפתור את זה, אנחנו מתחילים את החודש השני למלחמה". 

אתה מצליח להרגיש משהו בלב שלך, ברגש… אם אתה מנסה להתחבר אל עמית רגע ?

"אני מרגיש את עמית אני קורא לה אני מרגיש אותה ואני אומר לך שבעזרת השם יהיו לנו בשורות טובות עם אנרגיות חיוביות. יש לי אמונה גדולה ותקווה שעמית תחזור בקרוב".