מוכנים לקרב: המתאבק שחיסל מחבל והתגייס מיד למילואים מבקש ציוד

לוחם אמיתי: בשבת של פרוץ המלחמה, אלן סורמונט בעל המכון "לובו טים" להיאבקות מסוג גי'ו ג'יטסו באשדוד, ומאמנה של מיכל גדג' הלוחמת שייצג אותנו באליפות ישראל, התעורר לשמע אזעקות ירי הרקטות אל עבר שדרות, שם עבר להתגורר לפני כ- 5 חודשים עם בת זוגתו. 

כאשר הבין שיש גם חדירת מחבלים, נסע להביא את נשקו האישי מאשדוד ובדרך הציל גם לא מעט אזרחים שעדיין לא הבינו את גודל האירוע.

ביום רביעי האחרון, הוא גם חיסל אחד מהמחבלים, בעת שטיהר את אזור רעים שם אירעה מסיבת הטבע "נובה", יחד עם חבריו לפלוגת פלחה״ן בגדוד 6261.

אלן מספר לנו: "הכול התחיל ביום שבת, אני גר בשדרות עם בת הזוג שלי וגם כל המשפחה שלי גרה בשדרות. קמנו בסביבות השעה 6:00 בבוקר עם אזעקות, שאנחנו די רגילים להם כבר בשנים האחרונות. אבל אחרי משהו כמו 20 דק' התחלנו לקבל הודעות לוואטסאפ מאנשים שיש חדירה גדולה מאוד של מחבלים לעיר.

איך ששמעתי את זה – לצערי הרב הייתי ללא הנשק האישי שלי – נסעתי מהר לאשדוד, בדרך שוטרים מכוונים עלי נשקים, יש המון יריות ואף אחד לא יודע מי נגד מי. הגעתי לאשדוד, לקחתי את האקדח והתחלתי את דרכי חזרה לשדרות. נסעתי דרך כביש 232, כוחות הביטחון לא אפשרו לי לעבור אני ממש התווכחתי ורבתי עם השוטרים. הדבר היחידי שיכולתי לעשות זה ללכת דרך החולות, דרך כבישי עפר, דרך מטעים ושטחים חקלאים לשדרות. התחלתי לעשות סריקה אחר מחבלים, בדרך ראיתי המון גופות ולא הצלחתי להבחין מי מחבלים ומי אזרחים יהודים. היו לי רק 15 כדורים באקדח, אני מחפש ומפנה אנשים מהרחובות כי אנשים לא הבינו ולא היו מספיק במודעות, הכוונתי מכוניות החוצה. באוויר כמובן שומעים רימונים, פצצות ויריות. אני נוסע עם האוטו, והיו תקלות של כמה חילופי אש. באיזה שהוא שלב הגעתי הביתה כי הבנתי שאני כבר לא יעיל. התחילו להגיע מלא כוחות ימ"מ וצבא, היה בלאגן אחד גדול״.

וגם מיד התגייסת למילואים?

"לא חיכיתי רגע, לקחתי את האופנוע שלי וטסתי לצבא , בהמשך קיבלתי את הצו 8,ישר הגעתי לבה"ד 1. יש לי קבוצת וואטסאפ של הצוות שלי, שם הבנתי שהולכים לגייס את כולם, הצבתי עובדה למ"פ שלי שאני נכנס עם הצוות שלי לשטח החם והוא קיבל את זה. מאז יום שבת עד עכשיו המשימה הייתה בעיקר לטהר את הישובים שנכבשו על ידי החמאס, באזור רעים הייתה התקלות וחיסלנו מחבל אחד".

יש רגע אחד בתוך כל הכאוס הזה שלא תשכח? 

"כן, היה צבע אדום ברעים וכולם רצו לאיזה בית אחד. אני לא הספקתי להגיע לבית הזה ושמעתי שריקה והבנתי שהקסאם הולך ליפול עליי. אמרתי "שמע ישראל" והוא נפל 2 מטר לידי. הרגליים שלי עפו מההדף ואיך שאני מרים את הראש, התחלתי לחפש איפה כולם- כשמצאתי אותם הם היו מלאים בחול ולכלוך – ברוך השם קרה נס גדול. אף אחד לא נפצע".