התנכלות מכוונת? בעקבות הפרסום הוחמרו תנאי ההסעות לילד האוטיסט בן ה-4

התנהלות "ביריונית" לכאורה מצד עיריית אשדוד: לאחר שמשפחתו של יאיר אסולין בן ה-4, הסובל משיתוק מוחין ונאלץ לדדות מידי בוקר מרחק כמה מאות מטרים מביתו על מנת שנהג ההסעות יאסוף אותו למסגרות – פנתה עם סיפורה לתקשורת המקומית במטרה לעורר את הגורמים השונים להתערב ולעזור לתקן את העוול – עיריית אשדוד בתגובה, במקום לתקן העיוות – מחמירה את ההתעמרות בילד עם הצרכים המיוחדים.

עד לפני שבוע, באיסוף חזרה של יאיר לביתו, נהג אחר של אותה חברת הסעות היה נכנס ומוריד אותו בסמוך למגוריו ללא שום בעיה. אלא שלאחר פרסום הדברים באתרים המקומיים, נראה כי גורם כלשהוא בעיריית אשדוד החליט לבוא חשבון עם הילד ובני משפחתו וכעת נתנה הוראה לכל נהגי חברת ההסעות, באשר למקרה הספציפי של יאיר – כי חל איסור מוחלט לאסוף אותו מביתו וכל הנהגים על פי הוראה מפורשת מחכים אך ורק על הכביש הראשי.

חשוב לציין כי לפני פרסום המקרה, נהג ההסעות של הצהריים היה נכנס לרחוב ללא כל בעיה. “איך יכול להיות שמסוכן להיכנס לרחוב, אם הנהג של הצהריים נכנס בלי בעיה?”, תהה חיים בן זיכרי, סבו של יאיר, שאומר כי אחד מהנהגים סיפר לו על שינוי המדיניות הפתאומי: "דיברנו עם הנהג והוא אומר שאין לנו מה לעשות והוא צריך לבצע את מה שאומרים לו”.

מול מי נלחמים? ילד  בן 4 עם מוגבלות?

צפוי/מתבקש היה שמישהו מבין מקבלי ההחלטות בעיריית אשדוד יגלה מינימום של אמפתיה ואחריות וידאג לטפל בבעיה במהירות האפשרית, שהרי לא מתקבל על הדעת שגורמי חינוך, לרבות מנהלי מחלקות יערימו קשיים נוספים על ילד עם מוגבלויות ובני משפחתו. אלא שבמקרה הזה, ערלות הלב ויצר הנקם ככל הנראה השתלטו על השכל הטוב והישר.

נורית טופז יו"רית תנועת "תושווים": "מסתבר שעיריית אשדוד בוחרת להלחם בילד עם צרכים מיוחדים בן ארבע שכל מבוקשו זה להגיע לגן, דבר בסיסי. אך במקום להתעסק בפתרון הבעיה ולהגיע עם תובנות חיוביים למשפחה, לצערי מתעסקת במתן הסברים לא מובנים ומשאירה את המשפחה חסרת אונים. הפתרונות קיימים, אחד מהם מונית קטנה עבור יאיר".