"תהנו מסלט ירקות כל עוד אתם יכולים": האגרונום האשדודי איציק משולם על השלכות מלחמת "חרבות ברזל" על החקלאות
לאט מתבררים מימדי המערכה הצבאית שפקדה את מדינת ישראל מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ואין לדעת מתי היא תסתיים. את אחת ההשלכות של המצב החדש ניתן לראות בדמות התלונות ברשתות החברתיות על עליית מחירי הירקות והפירות - גם כאן באשדוד - שמטפסים במהירות. האגרונום מאשדוד, איציק משולם שעובד מזה כשש שנים עם חקלאי עוטף עזה, מסביר לנו את העתיד לבוא בחקלאות בישראל, ואופטימי, הוא לא
בתמונה: איציק יחד עם חדווה וגונן, זוג חקלאים מעין הבשור בעוטף
מלחמת הפתע שהיכתה את מדינת ישראל ב- 7 באוקטובר נותנת אותותיה גם ברשתות המזון, כשאחד התחומים שנפגעו באופן מיידי, הוא ענף החקלאות.
כיאה למדינת ישראל – החקלאים ברובם שומרים על הגבולות וכך גם תושבי עוטף עזה. שוחחנו עם האגרונום בן העיר אשדוד, איציק משולם (40) שעובד כ- 20 שנה בתחום ומזה כ- 6 שנים עם החקלאים בעוטף ובצער רב איבד לא מעט חברים בשבוע האחרון מאז פרוץ מלחמת הפתע "חרבות ברזל".
קצת רקע: באזור הדרום מגודלים כ-60,000 דונם תפוחי אדמה, כ-22,000 דונם של גזר בשטחים פתוחים, לצד כ- 16,000 דונם חממות עגבניות לסוגיהן (כ-70% מהיקף גידול העגבניות בישראל). עוד מגדלים באזור כ-10,000 דונם של צנוניות, כ-4,500 דונם בטטה, כ- 2,500 דונם פלפלים (מכל הסוגים), 2,500 דונם חצילים, 2,000 דונם כרוב, כ-1,000 דונם צמחי עלים במבנים ללא חרקים וכ-300 דונם מלפפונים. בנוסף, כ- 2,500 דונם חממות של פרחים וצמחי בית.
כל הקיבוצים הנפגעים איבדו הרבה כוח אדם, חלק גדול של החקלאים- אנשים טובים וחברים קרובים נרצחו בידי החמאס וגם – השטחים הללו סגורים עד להודעה חדשה. גם אם יגיע כוח עבודה לתפעל, לא יכולים להיכנס לאזור.
איציק משולם מאשדוד. אגרונום שעובד צמוד לחקלאים בעוטף עזה בשש השנים האחרונות (אלבום פרטי)
זאת אומרת שאפשר לשכוח מסלט ומרק ירקות?
"הגידולים של עוטף עזה, מהווים משהו כמו 75-80% מגידולי העגבניה הישראלית. ברמת נגב- עגבניות שרי, בשדות נגב – מגדלים את כל פלפלי הקיץ, באזור מבטחים- עגבניות וחצילים מלפפונים מגדלים בעיקר באחיטוב ובעמק חפר- לא אמורה להיות בעיה… אבל זה ייגע גם בכל הקשור לגידולים כמו גזר, תפוח אדמה, בוטנים… פשוט לא יהיה, מה שייאלץ את אזרחי ישראל לשלם מחיר מאוד גבוה ולתת יותר דגש על ייבוא. במילים אחרות: תהנו מסלטים וירקות כל עוד אתם יכולים".
שוחחנו גם עם גונן, חקלאי תושב עין הבשור שעובד יחד עם איציק והוא מספר:
״אנחנו מגדלים עגבניות שרי, עגבניות מגי ומלפפוני בייבי. כרגע אנחנו עובדים במתכונת חירום- נשאר פה גרעין קטן, מקצועי… חלק מהתאילנדים ברחו, חלק נשארו. כמונו הם כבר ‘התרגלו׳ לקסאמים ובעיקר חרדים ממה שקרה באותה שבת הארורה. אנחנו מנסים להציל את מה שאפשר, את החלקות הצעירות יותר. יש לנו 250 דונם, חלק ליד מצריים, וליד הגבול עם הרצועה שם אין לא חשמל ולא מים. בזה זה נגמר. תלוי כמה זמן כל זה יימשך. נכון לעכשיו ההשלכות הן שלא יהיו עגבניות, לפחות במשך של כמה חודשים״.
לא רק הירקות – גם מוצרי החלב
הרפתות הכי גדולות בישראל ממוקמות גם הן בעוטף עזה (בני נצרים, ניר יצחק) מה שאומר שעלול להיות מחסור משמעותי גם במוצרי החלב למיניהם וכאמור, הם עתידים להתייקר.
15% מתנובת החלב בישראל מיוצרת בישובי עוטף עזה עד לטווח של 40 ק”מ, כך שמדובר על מכסות חלב בקר העומדת על 216 מיליון ליטרים. ואם תהיתם לגבי הלולים- אז ישנם 25 לולים בישובי העוטף.
"העניין העיקרי ברפתות הוא שהפרות חייבות חליבה, אחרת הן מתות. רק בסוף השבוע האחרון מתו לצערי הרב 25 פרות באחת מהרפתות הגדולות. יש אנשים וחיילים שהתנדבו ועברו הכשרה בטלפון… אבל גם שם המצב מאוד קשה", אומר משולם ומוסיף: "יש מעט חקלאים שעדיין ממשיכים לעבוד בשטח. מסכנים את עצמם למען המדינה".
משולם בימים אופטימיים יותר בעוטף עזה
אך החיטה צומחת שוב? יש גרגר של נימה אופטימית?
"לצערי, כרגע נראה שהחקלאות בישראל אבודה ועומדת בפני משבר מאוד קשה וארוך. אני מניח שהפתרון שיוצע יהיה להביא מכינות או גרעינים תורניים שיאיישו את האזור… צריך להבין שיש שמעבר לחקלאים עצמם שנחטפו, נרצחו או נפגעו יש גם פועלים תאילנדים ונפאלים שנרצחו ונחטפו… הרבה מהם גם לא רוצים או מסוגלים לצאת לעבודה. אני אישית יודע כבר על כ- 300 תאילנדים שפונו למרכז הארץ.
במשתלות רבות שמספקות את השתילים לחקלאים, ישנן כמויות אדירות כבר של שתילים שמתו. כמו שאין מי שיקטוף כרגע, גם אין מי שישתול. יש לא מעט משתלות שכבר העבירו עבודה לאזורים אחרים בארץ… ועדיין, אין כמעט ענף בחקלאות הישראלית שאני לא צופה שייפגע באופן משמעותי".
עוד כתבות
המלצות נוספות