אלופי הטאקוונדו האשדודיים: "כסף זה לא הכול בחיים"

הביאו את הכסף: אליפות ישראל בטאקוונדו דרג ב' נערכה בעיר רמלה, עם לוחמים מכל רחבי הארץ. גם מועדון 'דרקון הזהב' המקומי שלחו נציגים אל התחרות- כאשר שניים מתוכם חזרו עם המקום השני והמכובד, כשבידם מדליית כסף: אורי אביטבול ונועם לכטגויז. הנציגים הנוספים היו אדריאן בוייקו, דניאל מויאל ונהוראי גדקר.

נועם לכטגויז בן ה-14 נמצא בתחום אומנויות הלחימה מגיל 4. הוא החל את דרכו בקרב מגע, כשבנוסף היה גם בתחום אקווטלון (האבקות במים). לפני 3.5 שנים, הרגיש שמיצה את התחום וחיפש אתגר חדש, עד שיום אחד הגיע לשיעור ניסיון בתחום טאקוונדו במועדון דרקון הזהב.  "אהבתי את הספורט, הטכניקה, שיטת האימונים ואת האווירה המאוד משפחתית. התחלתי להתקדם בתחום עד היום, כשהשיא היה השתתפות בתחרות ארצית עד משקל 63 ק"ג, בה זכיתי במקום השני".

נועם תיאר את התחושות שלו לפני הרגע הגדול: "לפני התחרות הייתי לחוץ בגלל שזו הייתה תחרות הטאקוונדו השנייה שלי וכבר היו ציפיות מהמשפחה. האמנתי בעצמי ורציתי לקבל מדליית זהב, אבל התאכזבתי שלא זכיתי בה. מצד שני, המתחרה שלי הוא בעל חגורה שחורה וניסיון רב יותר ממני, כך שאני מרוצה מההישג שלי. בנוסף, הרגשתי גם תמיכה מהמאמן שלי לאורך כל התחרות, הוא מאד עזר לי והרגיע אותי".

מה הלקחים לעתיד ולאן עוד היית רוצה להגיע?

"ראשית, קיבלתי בתחרות הזאת ניסיון וזה מאד חשוב – בתחרות הבאה אהיה פחות לחוץ ועם יותר בטחון עצמי. אני אנסה לשפר את הטכניקה שלי כדי להיות מוכן יותר לתחרות הבאה. אני רוצה לזכות במקום הראשון בתחרות ארצית בקטגוריה שלי,  ובהמשך לייצג את ישראל בתחרויות בחו"ל. זה גם ספורט אולימפי וחלום של כל ספורטאי להגיע לאולימפיאדה".

ההורים לא דואגים לשלומך?

"יש חששות אצל ההורים שלי. זה ספורט עם מגע מלא ויכולות להיות פציעות, אבל הם תומכים בי מאד. אבא שלי איתי מגיל 4, מסיע אותי לכל אימון ומאד תומך. טאקוונדו זה לא רק קרבות בתחרות אלא גם מסגרת, יכולות הגנה עצמית, משמעת ועוד".