תקדים משפטי: לנבחר ציבור אסור לחסום אתכם ברשתות החברתית

הרשתות החברתיות הפכו זה מכבר ל"כיכר העיר" של ימינו, בה כל אחד מביע את דעותיו ועמדותיו. כם הפוליטיקאים ונבחרי הציבור עושים שימוש עצום ברשתות החברתיות כדי לפרסם את פועלם לציבור, שמצדו גם מגיב להם בתגובות לעתים קרובות. אך מה קורה כאשר הציבור אינו מסכים עם הדברים שמפרסם אותו נבחר, ובתגובה הוא חוסם אותו מעמוד הפייסבוק או הטוויטר?

ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, נתבע לפני שלוש שנים על ידי גולש שחסם מחשבונו הפרטי בטוויטר וטען כי החסימה פוגעת בחופש הביטוי שלו.  בית המשפט המחוזי הותיר את החסימה במסגרת עתירה שהגיש התושב לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב. נציין כי מדובר בסוגיה שאינה מוסדרת בחוק, ולראשונה הוכרעה בבית המשפט העליון שקבע כי למרות שמדובר בחשבון שאינו במימון העירייה – הוא בעל מאפיינים ציבוריים ולכן כפוף לביקורת שיפוטית, הווי אומר אסור למחוק תגובות או לחסום את המשתמש רק כי הביע ביקורת על הרשות או על נבחר הציבור. הסרה או חסימה שכזו היא פגיעה בחופש הביטוי והדרת המשתמש במסגרת השיח.

אלמוג רובינשטיין תושב גבעתיים, עתר נגד קוניק, העירייה ומרכז השלטון המקומי לאחר שנחסם על ידי קוניק באמצעות הקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית, שביקשה לקבוע כללים מנחים לנבחרי הציבור בהיעדר חקיקה. נקבע כי "הפרסום הביקורתי לא מהווה הסתה ולא מצדיק את החסימה בהתאם לכללי המשפט הציבורי". הוא מהווה הבעת דעה בנוגע למדיניות העירייה והמשטרה.

קוניק והעירייה טענו כי חשבון הטוויטר של ראש העיר הוא חשבון פרטי שמנוהל ומתוחזק על ידי קוניק עצמו ללא כל מעורבות או מימון של העירייה. העתירה העלתה שאלות עקרוניות, לכן גם משרד היועץ המשפטי לממשלה השתמש בסמכותו והצטרף להליך. עמדתו הייתה כי אין לחסום את גישתו של אדם לחשבון ציבורי או למחוק את תגובותיו רק משום שהביע ביקורת על הרשות או על איש ציבור, שכן חסימה שכזו תהווה פגיעה. עם זאת, כאשר מדובר בחשבון לא רשמי העניין מורכב יותר.

רגע. אבל האם מדובר בחשבון פרטי או ציבורי?

היועמ"ש עומד על מורכבות לגבי דמויות ציבוריות, והחידוש נמצא כאן: נבחר ציבור שפתח חשבון פרטי, אבל בעל אופי פומבי, ישחק פה משחק כפול. מצד אחד, המאפיינים פרטיים – אין מימון חיצוני, נבחר הציבור מנהל בעצמו את החשבון ועוד. מצד שני, אלה שעוקבים אחר נבחר הציבור, מצפים לקבל שם עדכונים לגבי עבודתו כנבחר ציבור, ולכן מתבטל הצורך ברשימות מנויים שמוחזקות על-ידי הרשות הציבורית.

החשבון של קוניק, שאינו ממומן על ידי העירייה, הוא בעל "מאפיינים ציבוריים משמעותיים" ולכן כפוף לביקורת שיפוטית האם מדובר בהחלטה מידתית – כזו שהפגיעה הצפויה עומדת ביחס ראוי לתועלת. נקבע כי קיומם של פרסומים בחשבון בעניינים אישיים לא שולל את האופי הציבורי של החשבון.