מדוע אין מעבר חציה סמוך לבי"ס שז"ר, למרות הנמכת המדרכה?

עם תום חופשת חג החנוכה, חזרו הבוקר תלמידי העיר לספסל הלימודים אבל בבית הספר שז"ר באשדוד עדיין יש הורים שחוששים מהנעשה בסמוך למוסד החינוכי. בכביש הגישה המוביל לבית הספר ברחוב שמואל הנגיד, בסמוך למתנ"ס רובע ה', המעבר בין הרחובות אינו מסומן, זאת למרות שעשרות ילדים חוצים אותו מדי בוקר וצהריים.

בשיחה שערכנו עם אחד האבות לילד ביתה ד' שהולך לבית הספר ביחד עם אחיו מכיתה א' הוא אמר: "רק אתמול חווינו יום סוער כך שהיום כבר כל ההורים הביאו את הילדים עם הרכבים לבית הספר מחשש לגשמים. המון רכבים נכנסים עד פתח הכניסה ממש והעובדה כי אין מעבר חציה שם ואפילו לא תמרור אזהרה מסכנת את הילדים".

בבדיקה שערכנו מול העירייה הפנו אותנו למחלקת בטיחות בדרכים באגף התשתיות, שם נמסר כי הנמכת מדרכה באזורים שבהם אין מעבר חציה נקרא: מקום חציה. ההבדל בין מעבר חציה למקום חציה אינו מתבטא רק בסימון אלא בנטילת אחריות של מי שחוצה את הדרך.

עוד נמסר: "במקום שבו מסומן מעבר חציה, יש אשליית בטיחות שזהו כביכול מקום בטוח לחציה. לכן, באופן אוטומטי הולך הרגל יעביר את האחריות לנהג. בפועל תאונות רבות מתרחשות על מעבר החציה בדיוק בגלל התפיסה הזו, שהיא אשליה מיסודה, וזאת הסיבה שאנו ממעיטים לאשר מעברי חציה במקומות שהם קטעי דרך.

לעומת זאת, במקומות שבהם יש מקום חציה, הולך הרגל לוקח אחריות על החציה ונזהר שבעתיים. במקום כזה הוא יצור קשר עין עם הנהג ולא יעביר אליו האחריות באופן אוטומטי. מצב זה דורש מהולכי הרגל להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטות בעיקר על מקום החצייה, עיתוי החצייה ואופן החצייה.

כמו כן, הנמכות מדרכה המוצבות בצמתים ברחוב, מאפשרות למשתמשי כיסאות גלגלים, הולכי רגל המשתמשים בהליכון או במקל, דוחפים עגלת תינוק, מושכים עגלת סופר, כמו גם כל מי שרוכב על אופניים, גלגיליות או סקייטבורד, לנוע על המדרכה או לצאת ממנה בפחות קושי. הנמכות מדרכה רבות כוללות גם ריצוף מישוש, דפוס של בליטות עגולות המאותתות להולכי רגל לקויי ראייה שהם עומדים להיכנס לכביש. אם כן, הנמכת מדרכה איננה טעות של הרשות המקומית, אלא נעשית בכוונה מהמניעים שצוינו. העיקר, שימרו על הבטיחות והיזהרו בדרך".