"היה לי קשה לקבל שלא אחזור לשחק כדורגל – היום הייתי מגיע רחוק"> יניב עזרן בראיון

ש: בתקופה שלך לא הייתה חשיבות כזו גדולה לסוכן. איך אתה מסביר את זה?

"תשמע ,בגיל 20 הייתי מלך השערים בליגה הלאומית ברעננה והייתי קפטן נבחרות ולא היה מודעות לעניין של הסוכן. כשהייתי בן 16 אז רוני רוזנטל שהיה שחקן עבר בחו"ל בא אליי עם הצעה מאנדרלכט הבלגית, אבל זה היה משהו מאוד נדיר. שחקן היה צריך להיות בזמן שלי שחקן טופ 4 בארץ כדי שתהיה התעניינות רצינית. היום הכול מתקדם דרך המדיה החברתית והאינסטגרם, זה טירוף שאי אפשר לעצור אותו לטובה או לרעה. אני רואה את הילד שלי שהוא עוד לא בן 12מקבל הודעות מסוכנים שרוצים לייצג אותו ואני צוחק".

ש: איך הייתה החשיפה בעידן שלך?

"היינו פעם שמים גול בנבחרת או שלושער בליגה ובקושי הייתה כותרת בעיתון שגם היא הייתה מעיפה אותך לשמיים. היום כל ילד שני עושים עליו אייטם. זה טוב לפרסום אבל מצד שני צריך לשמור על הילדים האלה ועל פרופורציה ולהמשיך לכוון אותם.

לא היה לי מי שיכוון אותי, עשיתי כמה טעויות בקריירה. בגלל זה חשוב לי לתת את העצות הטובות לילד כי השוק הזה נהיה שוק פרוץ והרבה סוכנים לוקחים כסף מהורים שייצגו אותם בשביל להיות רשום בסוכנות וזה לא אתי מבחינתי".

גם מערך הסקאוטינג ורמת האימונים שודרגו.

"אין ספק שהכדורגל התקדם. אתה רואה את ההישג של נבחרת הנוער שהגיעו לגמר אליפות אירופה ואני חושב שהכדורגלן הישראלי הוא פחות מוערך.

באשדוד יש אקדמיה שהילדים פה מגיעים לעשר יחידות אימון בשבוע שזה משהו שגם באירופה אין את זה. פה ילד מסיים בית ספר ושעה אחר כך נכנס לאימון באקדמיה עד שעה 4, אוכל חטיף אנרגיה ואז עוד אימון של שעתיים, זה מטורף. מצד שני אני חושב שהשחקן הישראלי היום חושב שהוא יקבל את הדברים בקלות והוא לא עובד מספיק קשה כדי להצליח. יש היום הרבה דברים מנטליים ושיחות כאלו מגיל קטן עם יועצת ותזונאית וזה משהו שלנו לא היה את זה. פעם זה היה נטו כישרון ואפילו חדר כושר בגילאים צעירים זה לא משהו שידענו עליו. כל כך הרבה ילדים מקבלים היום הזדמנויות ולא מעריכים את זה".

יניב עזרן עם בנו נועם שמשחק בילדים ב' של מ.ס אשדוד (פרטי)

עונת 2006\2007 נחשבת לאחת העונות הגדולות של מועדון ספורט אשדוד בליגת העל. הקבוצה אמנם סיימה במקום השביעי, אך ה"טריו" שלה בחלק הקדמי שכלל את שי הולצמן מלך הרחבה לצד הצעירים המקומיים, עידן שריקי ויניב עזרן, חוללה צרות לכל הגנה בישראל. האחרון סיים את אותה עונה עם 15 שערים ו-7 בישולים ובחר לעבור מיד בסיומה אל אחד המועדונים הגדולים בארץ, מכבי תל-אביב . "זאת בדיוק הייתה התקופה שהם שיקמו את עצמם. הייתה לי הצעה והסכם עם אספניול מהליגה הספרדית, אבל בחרתי במכבי וג'קי בן זקן נתן לי את ברכת הדרך ואמר לי שאני אחליט באיזו קבוצה לחתום".

ש: איך היה לגדול במועדון ספורט אשדוד טרם תקופת האקדמיה?

"תמיד אשדוד נחשבה כקבוצה שמגדלת ומוציאה שחקנים איכותיים מבית, עוד מהתקופה של עירוני והפועל. יכול להיות שאני משוחד אבל למרות שאני יכול היום להוציא את הבן שלי למכבי תל אביב או מכבי חיפה, אני מעדיף להשאיר אותו פה כי האקדמיה היא הדבר הכי טוב שיש לשחקן כדורגל מבחינת לימודים וגיבוש ואימונים והיחס. עשו פה השקעה עצומה על כל ילד וההורים לא מבינים את זה בכלל. בשנתיים-שלוש האחרונות יש נהירה של ילדים שרוצים להגיע דווקא לאשדוד ולא למועדונים הגדולים כי הם מפנימים את זה שבאשדוד הסיכוי שהילד יתפתח כשחקן בוגר הוא הרבה יותר גבוה מלשחק באחת הגדולות ששם שחקנים מושאלים ולא מגיעים לפרונט חוץ ממעטים".

ומאשדוד בעצם אחרי תקופה קצרה ברעננה, ועוד יותר קצרה בקפריסין, אתה עושה מעבר ענק בקיץ 2007  – למועדון הפאר מכבי תל אביב.

"הגעתי למכבי תל אביב אחרי עונת שיא שהייתי בה מלך שערים במועדון ספורט אשדוד והייתי מאוד מוערך גם באשדוד וכמובן במועדונים הגדולים בארץ גם אחרי שסיימתי לפני בתור 'תגלית העונה'. אותה עונה אחרונה באשדוד בכלל התחילה מבחינתי בקפריסין וזה לא הלך כל כך כמו שציפיתי והתחלתי את הליגה ממחזור 8 וזה רק העצים את ההישג.

לצערי נפצעתי יחסית בשלב מוקדם וטיפלו בי בצורה לא נכונה, בין אם זה הזרקה של סטרואידים לרגל שלא היו אמורים להזריק וקרעתי את הפיקה שזה דבר די נדיר בכדורגל ומשם בעצם סיימתי קריירה. בגיל 25 ידעתי שלא אוכל להמשיך לשחק כדורגל וזה היה עצוב כי היו לי שאיפות גם במכבי וגם לאחר מכן להצליח ולהגיע למקומות די גבוהים מבחינת היכולת, אבל לא נורא וזו דרך עולם".

ש: יכול להיות שאם הרפואה של אז הייתה חדשנית כמו היום, היית מגיע רחוק יותר?

"העולם התפתח מבחינת הניתוחים ופעם ניתוח היה סוג של רולטה שהיה יכול להתפתח לכל כיוון. אני חושב שהייתי משחק עד גיל מאוחר ובפוטנציאל יכולתי להגיע מאוד רחוק. בשנים המעטות ששיחקתי עשיתי קריירה די יפה ואולי הילד שלי שהוא הבן היחיד לצד ארבע בנות יהיה התיקון שלי. מאמין שהכול בידי בורא עולם".

תקן אותי אם אני טועה, אבל מעולם לא הכרזת באמת על פרישה.

"היה לי קצת קשה להצהיר את זה כי בהתחלה עוד כן ניסיתי לחזור פה באשדוד ושילמתי מהכיס הפרטי על ניתוחים וניסיתי בכל דרך אפשרית לחזור. הדיבורים סביב מכבי על שחקן שנפצע וקנו אותו ב-800 אלך דולר לא הועילו לי וזה גם גרם לי לא לרצות להודיע על פרישה.

זה היה לי קשה כי זה היה דבר שחייתי אותו מגיל קטן ונשמתי אותו ונכנסתי לדיכאון ולקח לי זמן לשקם את עצמי והמשפחה תמכה בי. כשאתה רואה את החברים ששיחקו וגדלו איתך ממשיכים ומתקדמים ואתה עובר טיפולים וניתוחים אז הלב שלך מתכווץ מבפנים כי אני יודע שגם אני יכולתי להיות שם".

יניב עזרן במדי מכבי תל אביב. תקופה קצרה מאוד (מכביפדיה)

"אם לא ג'קי למ.ס אשדוד אין זכות קיום"

גם היום מתוקף פעילותו כסוכן שחקנים, מגיע עזרן לא מעט למשחקיה של מועדון ספורט אשדוד בליגת העל. המועדון, שחרט על דגלו לאורך השנים את המנטרה של גידול שחקנים צעירים, השבחתם ומכירתם למועדונים גדולים תמורת הכנסה של כסף, שם בצד –  לדעתם של לא מעט אנשים –  את הרצון להילחם על תארים, מה שהוביל לנתק רציני מהקהל.

"קשה לאנשים להבין אבל להחזיק קבוצת כדורגל צריך להיות בשביל זה אדם מאוד עשיר ולהביא כמה מיליונים טובים כל שנה מהבית. מועדון כמו מ.ס אשדוד אם הוא לא מוכר כל שנה שחקן אז יהיה לו קשה להתקיים ולהחזיק את מחלקת הנוער שיש פה. ייאמר לזכות ג'קי שהוא יודע לעשות את זה יותר טוב מכל סוכן אחר ולהוציא ולקדם את השחקן שנמצא פה, הוא מחובר לכל המועדונים הגדולים. נכון שזה בא על חשבון תארים, אבל אשדוד צריכה להסתכל על מועדונים אחרים ברמה שלה שנקלעים לקשיים כי פה אין בעיות של כסף ולא על הגדולות שמביאות 100 מיליון שקל בשנה".

ש: אפשר להגיד שזה גרם לצמיחה מחדש של עירוני והפועל אשדוד ב-2015. מה דעתך על זה?

"יש פה עניין של תחרות, בהתחלה היו סוג של חיכוכים אבל אני לא רואה בזה משהו פסול כי לכל אחד יש את המחשבות שלו והקבוצה שהוא אוהב אותה. הלוואי והיה אפשר לעשות קבוצה אחת מגובשת וחזקה עם הרבה קהל אבל זה לא אפשרי כרגע. אם עיר כמו אשדוד שיש פה 300 אלף תושבים לא מביאה 10 אלף אוהדים למשחק זה לא תקין. אם מ.ס אשדוד מנצחת בחוץ את הפועל באר שבע ובאים 40 אוהדים אז המצב קלוקל. פעם הדרבים היו מפוצצים בקהל וזה חסר לשחקן האשדודי לחוות את זה את העניין שהאוהדים יקראו בשם שלהם".

ש: מה היה הרגע שתזכור מהקריירה ומה הפספוס הכי גדול?

"אני חושב שמלכות השערים שלי באותה עונה אחרונה באשדוד, כי זה לא משהו שקורה כל יום –  בטח לא לשחקן במועדון המקומי. בגיל צעיר כל העיניים היו נשואות אליי, זה משהו שלא הייתי רגיל אליו .. ולסיים עונה עם 15 שערים ושבעה בישולים ב-21 משחקים זה מספק מאוד.

לצערי, הנבחרת הבוגרת ולהגיע לשחק באירופה זה פספוס. היו לי תכנונים וחלומות גדולים להגיע לנבחרת ולהיות מלך שערים ואירופה וזה נקטע לי בדרך".

ג'קי בן זקן. בלעדיו למ.ס אשדוד אין זכות קיום (לירון מולדובן)