"הקול הבא": מיזם מוזיקלי מרגש בביה"ס "דרכי יהודה" לילדים עם אתגרים

מיזם מקורי למענם

המיזם המקורי "הקול הבא" הצליח בגדול:  מוזיקה היא דרך ביטוי נהדרת, כאשר גם המנגינה וגם המילים יכולות לגמרי לבטא את רגשותינו ותחושותינו, על אחת כמה וכמה עבור התלמידים בבית הספר היסודי "דרכי יהודה" של רשת "צהר הלב" אשר מתמודדים עם אתגרים רבים: חברתיים, לימודיים, רגשיים ולימודיים.

המורה אפרת דני יזמה את התחרות "הקול הבא" בפעם הראשונה בבית הספר עבור אותם תלמידים בתקופת "המשך הלימודים" הנערכת בחודש יולי, בו מתבצעים גם שיעורי לימוד במקצועות הלימוד השוטפים: עברית, חשבון ועוד. בנוסף, מתקיימים שיעורי העשרה, חברה ופנאי.

תחילה, שלטים נתלו ברחבי ביה"ס והזמינו את התלמידים שרואים את עצמם מתאימים להירשם.

התלמידים המשתתפים בחרו שיר אהוב אותו הם רוצים לשיר, קיבלו את המילים, שיננו בבית ובכיתה עם הקרנת פלייבק ומילים על מסך והיום ואתמול נערכו בחינות ובחירות תלמידים לשלב הבא.

אפרת: "התחרות נועדה לצורך העצמת התלמידים, העלאת הביטחון עצמי ופיתוח הכישורים שלהם. זה החל בכך שאחד התלמידים יצר איתי קשר והציע שנקיים תחרות שירה. ככה הרעיון נוצר, תליתי שלטים שכתובים בהם "אם אתה אוהב לשיר וחושב שיש לך את הכישרון תירשם אצל המורה אפרת". התחלנו אודישנים בשבוע שעבר שהתקיימו עד היום והשבוע ביום חמישי מתחיל חלק ב' של בחירת שיר ופיזמון עם התלמידים שכן עברו את השלב הראשון. מדובר רק ב-3 מתמודדים בגמר, הסברתי להם כמובן שזה לא פוסל את הקול שלהם ושזה לא אומר שהם לא טובים, פשוט מדובר בתחרות של שירה והם קיבלו את זה בהבנה.

אני זוכרת רגע מרגש שהיה, אחד התלמידים שהתבייש לשיר והילדים האחרים עודדו אותו ויחד הם שרו, הם לגמרי עזרו לו להתגבר ולצבור ביטחון. עוד מקרה היה שתלמיד שהתבייש לעמוד על הבמה חבר אחר הגיע ושם עליו יד. הייתה ממש ערבות הדדית ובגרות גם אם מדובר בתלמיד מכיתה גבוהה ותלמיד מכתה קטנה. הגמר יתקיים ב-30.07 שם יבחרו 3 תלמידים כאשר הפרס הראשון זוכה באוזניות בלוטוס, פרס שני זוכה בבוקסה והפרס השלישי ברמקול קריוקי.

כשאני רואה את התלמידים ככה ערבים אחד לשני וחושבים אחד על השני וכל אחד בא מהמקום שלו ומנסים ושוברים מחסומים פנימיים אני מתרגשת, זאת התקדמות גדולה עבורם".

ריקי פומרנץ רכזת הכיתות של בית הספר: "מדובר בילדים מוכשרים, חכמים מלאי מרץ וכישרונות. בבית הספר שלנו אנחנו מחפשים ומוצאים כל הזמן הזדמנויות להביא לידי ביטוי את כישרונותיהם הייחודיים, ברמה הטכנולוגית, האומנותית, בישול, אפיה אומנות ועוד. כמובן עובדים שם גם על עבודה של העצמת הביטחון האישי ולבוא לידי ביטוי וגם ברמה בחברתית פירגון הבעת עמדה, באופן מכבד ומפרגן אחד לשני היכולת לקבל אכזבות ולא פחות מזה לקבל הצלחות. צריך לחיות שנים בתוך ה"אין" כדי להבין מה זה להתרגש ולהיבהל מסיכוי. כי הם רגילים ללא, ללא להצליח ולכישלון. אחנו עובדים על להצליח ולשמוח בהישגים. שגם הם ירימו לעצמם.

הרעיון הזה פעם ראשונה צבר התלהבות גדולה בקרב כולם מעל המצופה. צפיתי בחזרות שלהם ובמסדרונות הם היו אומרים לי "בואי תשמעי אותי", "האם אני מסלסל נכון?" זה ריגש אותי. היה לי חשוב להגיד להם שאין להם צורך לחקות שום זמר אלא להביא את עצמם המקורי והאותנטי עם הייחודיות שלהם. הזכייה עצמה היא לאו דווקא חומרית אלא יותר מדובר בהצלחה האישית, כמובן שיהיו אירועים וטקסים במהלך השנה שאנחנו נעזר באותם כישרונות שגילינו בתחרות".