מִכְתָּם לְדָוִד- קונצרט הפתיחה של האנדלוסית במחווה לר’ דוד בוזגלו

קונצרט פתיחת עונה של התזמורת האנדלוסית הישראלית התקיים אמש במשכן לאמנויות הבמה, לרגל 120 שנה להולדת רבי דוד בוזגלו. הטקסטים אותם חיבר, נשענים על לחנים צפון אפריקאים ישנים, נישאים על גבי המוסיקה האנדלוסית. בימים אלה חל יום העצמאות של מרוקו, ושגריר מרוקו בישראל יכבד בנוכחותו את המופעים הקרובים. רגע לפני העלייה לבמה, תפסנו לשיחה קצרה את אלעד לוי, המנהל האמנותי של התזמורת

image 85 imageתגובות imageהדפסה
article

מוסיקה עמוקה שמחה וכיפית (רפי ביטון מנצח על התזמורת צילום :חן קריפיצר)

מוזיקה המתחברת לשורשים: כאשר העלייה ממרוקו הגיעה לישראל, היא חוותה משבר זהות. בישראל של שנות ה50  וה 60, פעלה הממשלה לעיצוב החברה במדינה לפי מדיניות כור ההיתוך. משמע, היה ניסיון לחבר בין העליות שהגיעו מארצות שונות ומתרבויות שונות, בתרבות אחידה אחת, וכך ליצור זהות ישראלית משותפת- הישראלי הצבר החדש.

 

התרבויות עמן עלו היהודים מארצות צפון אפריקה והעולם הערבי נחשבו לתרבויות גלותיות, עדתיות ומיושנות. התרבות הישראלית שביקשה המדינה לפתח ולהטמיע בקרב העולים, התבססה בעיקר על התרבות שהתפתחה ביישוב בארץ ישראל, ועל התרבות האירופית שהביאו אתם העולים בעליות הראשונות.

 

ניתן היה לשים לב , לאותו דור צעיר כאן בארץ, מתנתק אט אט משורשיו והיה צריך למצוא את הדרך לגרום להם להתחבר לשורשים אלו בחזרה, אם לא בדרך ישירה , אז בדרך עקיפה.

 

אל מול משבר זהות זה ניצב זוהר כמגדלור רבי דוד בוזגלו , אשר שימש כעמוד תווך של העלייה מצפון אפריקה בשנותיה הראשונות

 

ר דוד בוזגלו נולד בשנת 1903 בזאווייא הסמוכה למרקש שבמרוקו. היה מורה, משכיל עברי, מלחין, פייטן ומשורר יהודי-מרוקאי שכתב מאות פיוטים ושירים בעברית ובערבית. כמו כן, הופיע בכנסים, באירועים ובהילולות. שמו התפרסם במרוקו בקרב יהודים וערבים כאחד. נפטר ב1975 בישראל ונקבר בבית הקברות צור שלום שבקריית ביאליק.

 

ר’ בוזגלו חתום על מאות יצירות בעברית ובערבית, יצירות שחוללו שינוי והשפיעו רבות על מסורת הפיוט במרוקו ובישראל. הוא מזוהה עם סגנון ייחודי המשלב בין שתי השפות שבתוכן פעל: עברית וערבית – שילוב שהתבטא בלחנים, במשקל ובמצלול אשר יצרו שפה פיוטית חדשה ומקורית. יצירותיו מבטאות את “הגשר” שבין מסורת יהודית דתית לציונות חילונית. יצירותיו עסקו בגאולה, בשבחי הארץ ובקריאה לשלום בין העמים.

 

מאז ועד היום, משמרת התזמורת האנדלוסית הישראלית ומפיצה את המורשת המוסיקלית שנוצרה בתקופת תור הזהב בספרד. במשך מאות שנים חיברו יהודים ומוסלמים מילים משלהם ללחנים זהים, אלה בעברית ואלה בערבית. עם השנים, הפכו שירים אלה לליבה הפועם של מסורת הפיוט המפוארת של יהדות צפון אפריקה- גשר תרבותי אמיתי בין היהדות לאסלם.

sss

אמנים אורחים: משה לוק ויוחאי כהן . המנצח-רפי ביטון (תמונה: עמוד האינטרנט של התזמורת)

קונצרט הפתיחה החגיגי מארח שני אומנים מובילים במוזיקה האנדלוסית בישראל, הפייטן המוערך משה לוק המופיע בארץ ובעולם ונחשב לבעל קול זמיר ובקי ברזי הפיוט ממסורת מרוקו. לצידו הפייטן יוחאי כהן, המייצג את הדור החדש של הפייטנים היוצקים השפעות מודרניות ממוסיקת עולם למסורת הפיוט הקלאסית.

בימים אלו , חל יום העצמאות המרוקאי ,על כן שגריר מרוקו יכבד בנוכחותו במופעים הקרבים של התזמורת.

תפסנו לשיחה קצרה את אלעד לוי , המנהל האומנותי של התזמורת רגע לפני עלייה להופעה:

ש: אגב, אתה בעצמך ממוצא מרוקאי?

“חצי מרוקאי חצי ארגנטינאי. הצד המרוקאי ניצח בגדול.”

ש: על איזה כלי אתה מנגן?

 “מנגן על כינור, מגיל 8.”

ש: הייתי אומרת שכינור זה כלי עצוב, ואילו הסגנון הוא הרבה יותר שמח אז איך מכניסים כינור?

המוסיקה שאנחנו מנגנים היא אנרגטית. הדור הצעיר היום מבין שיש המון עומק במוזיקה הזאת, היא שמחה וכיפית, היא עמוקה ומאוד מתחת לאדמה, זה לא סתם שורד כל כך הרבה זמן . אחרת , יש בה משהו.”

ש: איך ההרגשה פני ההופעה?

זה תמיד מרגש מאוד, זה ככה שאתה עושה את מה שאתה אוהב. אנחנו מנגנים את ההופעה מספר רב של פעמים ותמיד מנגנים אותה כאילו זאת הפעם הראשונה ,נותנים את המקסימום תמיד.”

ש: אילו כלי נגינה יש על הבמה?

“מכינורות לצ’לו ועד לדרבוקה וכלי הקשה. הכלים מוגברים על ידי מיקרופונים וככה בעצם שומרים על הצלילים נקיים וטהורים, כמו שצריך להיות בקונצרט בסדר גודל כזה.”

ש: מתי התחלת לנגן בתזמורת?

זה גלגול שני שלי עם התזמורת ,הייתי נגן 18 שנה ,עזבתי ועכשיו חזרתי כמנהל האומנותי של התזמורת אחרי הרבה שנים שלא הייתי פה עשיתי הרבה פרויקטים מסביב. חזרתי .”

"צוּר שֶׁהֶחֱיָנִי" ר דוד בוזגלו (צילום : חן קריפיצר)

איש הגות, תורה והמון מוזיקה. ר' דוד בוזגלו ז"ל (צילום: ויקיפדיה)

imageעוד כתבות

בודק...