"העירייה לא יעילה": ראיון בלי חשבון עם המתמודדת למועצת העיר המהנדסת רינה גוטמן
המהנדסת הותיקה רינה גוטמן (58), עם בחירה מעניינת להצטרף לרשימה ברשימת "אשדוד מתקדמת" של ברק סרי - משלימה את השלישייה הראשונה שמציבה 2 נשים במקומות ריאליים למועצת העיר. עם ותק של 30 שנים במגזר הציבורי והפרטי, כעת היא עושה את הכניסה שלה למערכת הפוליטית המקומית, עם תכניות ברורות לשינוי המצב הקיים בנושאי הדיור, התחבורה והפנאי. בראיון ראשון היא מספרת על גילויי האנטישמיות שחוותה טרם עלייתה ארצה, מצביעה על ההבדל בין תקופת צילקר לזאת של לסרי, שמה את האצבע על הנושאים הדורשים שינוי דחוף ומשתפת בהחלטה לחבור דווקא לברק: "אני מעבירה מסר לכולם שאנחנו מזמן לא במקום של "להצביע למי שדומה לי" – אלא להצביע למי שנכון, וברק הוא ללא ספק האדם הנכון בבחירות הקרובות".
מגיעה עם תכניות עבודה מסודרות. רינה גוטמן, מס' 3 ברשימת "אשדוד מתקדמת" (צילום: אבי רוקח)
פנים חדשות בפוליטיקה המקומית: תכירו את רינה גוטמן (58), מהנדסת בניין בתחום בנייה אזרחית עם ותק של מעל 30 שנה. היא נשואה לשמעון (פנסיונר של חברת חשמל), אמא לרחלי (עורכת דין) וירדן (אדריכלית ומעצבת פנים) וכולם מתגוררים כאן באשדוד.
גוטמן הצטרפה אל המועמד לראשות העיר, איש התקשורת ברק סרי, והיא ניצבת במקום ה-3 ברשימתו – "אשדוד מתקדמת" .
יחד עם סגנית ראש העיר לשעבר שרון מרק במקום השני הם הרשימה היחידה שמציבה 2 נשים ב-3 המקומות הריאליים הראשונים.
כעת היא עושה את הכניסה שלה למערכת הפוליטית המקומית, עם המון ניסיון ותובנות משנים של עשייה מוניציפאלית – ועם תכניות ברורות לשינוי המערכת הנוכחית
השנים הראשונות בארץ: "תמיד חלמתי לגור מול הים"
גוטמן עלתה לישראל בגיל 24, יחד עם המשפחה הקרובה – אמא , סבא ז"ל, בעלה שמעון, ובתה הבכורה רחלי (ירדן נולדה בישראל).
"תחילה הגענו לנתניה, גרנו שם שנה אחת ועברנו לאשדוד, כי אז מחירי הדיור בנתניה היו גבוהים מאד ואשדוד הייתה אטרקטיבית יותר", גוטמן מספרת.
"רציתי עיר מול הים. בילדותי באוקראינה אני זוכרת איך חיכיתי כל השנה לחופשה כדי לנסוע לים… לכן היה ברור לי שאגור בעיר עם ים."
"הגעתי לאשדוד בשנת 1990, רגע לפני גל העלייה הגדול. עבדתי בעיריית ת"א במחלקת רישוי בנייה. הייתי ממונה על אזור עבר הירקון רמת אביב, בבלי, כיכר המדינה ומתחם האוניברסיטה, ועברתי לעיריית אשדוד כעבור שנתיים. מהנדס העיר אז היה חזי בליישטיין שלחץ עלי לעבור, כדי להקים את מחלקת רישוי הבנייה בעיריית אשדוד."
"זאת הייתה תקופה מאד מאתגרת עם קליטת עלייה מאסיבית מיוצאי חבר העמים. כשהגעתי היינו עיר של 70-80 אלף תושבים וכשסיימתי ב2014 היא הייתה כבר מעל 200 אלף!"
במסגרת העבודה בעירייה, הייתי מעורבת אישית בתכנון, קידום והקמת בניית הנמל החדש ופארק נמלי ישראל, בית החולים אסותא, ובעצם כל בנייה מאסיבית שנעשתה בעיר – ממרכזי קניות ועד בנייני מגורים.
התחלתי כמנהלת מדור, וככה התקדמתי עד לתפקיד ממלאת מקום של מנהלת מחלקת רישוי בנייה. ב2014 כאמור יצאתי לפנסיה מוקדמת ועברתי למגזר הפרטי – פתחתי משרד משלי כאן באשדוד ומאז אני עוסקת בתחום של ניהול פרויקטים עבור יזמים פרטים וגופים בתחום התחדשות עירונית, מבנים משולבי מסחר ותעשייה, מחסנים לוגיסטיים וכו', וגם יועצת נגישות.
במסגרת עבודתי כעצמאית ליוויתי וניהלתי את הליך האישור תב"ע לפינוי מרכז פלדות, ואני מאד שמחה כי התכנית אושרה בותמ"ל , והיא תביא פתרון דיור הולם וראוי לאנשים שהמתינו במשך עשרות שנים וסבלו מעוול גדול. מרגישה גאווה גדולה שהייתי חלק מכך.
האפליה נגד יהודים באוקראינה דירבנה אותי להצטיין בלימודים עוד יותר. המהנדסת רינה גוטמן
"העירייה לא יעילה – 10-15 שנים משך זמן לפרויקט? לא יכול להיות דבר כזה!"
בתור אחת שעבדה בעירייה גם בתקופת צילקר וגם בתקופת לסרי – מה דעתך על התנהלות המערכת בנושאי התכנון והבנייה:
"אין ספק שתקופת צילקר התאפיינה בבנייה מאסיבית של העיר – נבנו שכונות מגורים חדשות, לצד תשתיות מודרניות כמו מערכת כבישים שאין כדוגמתה בארץ!
לא תמצא שדרות רחבות כאלה באף עיר, וכל זה לזכות צילקר, שהיה בעצמו מהנדס בניין והבין מה עיר צריכה.
"לצערי, תקופת לסרי לעומת זאת, מתאפיינת ב"חוסר חזון", ובמיוחד בכל הקשור לגבי החשיבות של התחדשות עירונית. במקום להשקיע בכך ולהתקדם לכיוון של פינוי בינוי וביצוע מתיחת פנים קריטית לאשדוד ולתושביה, לסרי בחר "לטפטף" פרויקטים נקודתיים של תמ"א 38, בהצלחה מוגבלת ובאיכות ירודה – ולכן אנו ניצבים בפני בעיות של מחסור במקומות חניה, מחסור בשטחים ציבוריים, ועוד… כאשר בתכניות פינוי-בינוי מודרניות ומתקדמות נותנים מענה לכל הצרכים האלה: חניות, פארקים, גני ילדים ומוסדות ציבור."
מה לגבי מצוקת הדיור?
"גם כאן, הכל מתחיל בהיעדרו של חזון מקצועי נכון. אילו עיריית אשדוד הייתה מקדמת יותר פרויקטים בתחום התחדשות עירונית, היה אפשר בצורה ודאית להימנע מהמחסור ההיסטרי של יחידות דיור היום."
"אנחנו מתנהלים פה מול בירוקרטיה מקומית נוראית – 10 עד 15 שנים משך זמן לפרויקט? זה לא יכול להיות דבר שכזה. העירייה צריכה לתת עדיפות ולקדם בכוח ללא סחבת, בטח לא מכוונת.
את מתכוונת בין השאר לסיפור של "מרכז פלדות"? (מתחם מגורים ישן ומסוכן עשוי אסבסט ברובע ח' אשר סבל מסחבת מכוונת במשך שנים רבות)
"כן, זאת דוגמה אחת מיני רבות. בשנת 2008 העיריה קידמה תכנית של משרד בינוי ושיכון עבור המתחם אבל לא התקדמה בגלל חוסר כדאיות. בשנת 2015 אני כעצמאית ביחד עם היזם בזמנו הקמנו צוות יועצים שהגה תכנית פינוי בינוי להקמת מתחם דיור מודרני שלם, כזה שנותן מענה לכל הצרכים של הדיירים, תושבי הרובע ועוד.
תוך 7 שנים הבאנו הכל לאישור, זה היה יכול להתקצר משמעותית אילולא חסמים בירוקרטיים ופוליטיים. ואם זה לא מספיק, ראש העיר וגורמים חרדיים עוד הגישו התנגדויות אבל לשמחתי הותמ"ל דחה את כולן על הסף, והתכנית החשובה הזאת תצא בקרוב לדרך".
שנים על גבי שנים של סחבת, ובינתיים האנשים סובלים מחיים במבנה מסוכן עשוי אסבסט בגלל סחבת מכוונת של העירייה. מתחם פלדות (צילום: אשדודי)
מדוע בחרת לחבור דווקא לברק סרי? לא היה יותר "טבעי" למצוא אותך ברשימה בעלת אופן יותר סקטוריאלי כמו של כצנלסון או נכט?
"אני חושבת שהגיע הזמן לצאת מהקיבעון המגזרי, צריך להסתכל על מה חשוב ומה נכון ולפעול לפיו.. לצאת מהמקום של הצבעה מגדרית או סקטוריאלית. ברק איש מלא יכולות ומוטיבציה, בדיוק האדם הנכון עם האנרגיות הדרושות להעיר את המערכת ולבצע בה את השינויים הנדרשים. בבחירה שלי להצטרף לברק אני מעבירה מסר לכל החברים והמכרים שלי שאנחנו מזמן לא במקום של "להצביע למי שדומה לי" – אלא להצביע למי שנכון, וברק הוא ללא ספק האדם הנכון בבחירות הקרובות".
במידה ותהיי חברת מועצה – מה תרצי לשנות "מבפנים"?
"אני חושבת שאחד הצעדים הראשונים שאעשה כחברת מועצה יהיה לקדם קליטת כח אדם מקצועי שישפר וייעל את העבודה. העירייה לא יעילה. תכניות שוכבות במשך שנים, הרבה יותר זמן משהן צריכות. בשנים האחרונות כמעט ולא יוצאים היתרים לבנייה חדשה, יש מצוקה בוערת ונדרשים פתרונות"
כל נושא הכניסות לעיר חייב להשתנות: חסרות לעיר לפחות 2 כניסות נוספות. תראו את גן יבנה ואת אשקלון, גן יבנה 30 אלף איש עם 4 כניסות!"
"חובה עלינו ליצור ולקדם פרויקטים חדשים בתחום ההתחדשות העירונית, למפות את כל העיר ולהבין היכן ניתן לקדם תכניות פינוי בינוי. עזיבה של צעירים שנולדו וגדלו בעיר , שנה אחרי שנה – היא לא גזירת גורל.
אפשר , צריך וחייבים להשאיר את הדור הצעיר באשדוד, כי בלי צעירים אין עתיד לעיר."
חוץ מבנייה והנדסה שזה הרקע המקצועי שלך – איזה עוד נושא בוער בך?
"אני חושבת שבתחום הפנאי – אין לעיר מה להציע למשפחות עם ילדים. מה יש לעשות חוץ מללכת לים בקיץ או לקניון ומסעדה פה ושם? העיר סגורה בסופ"ש, אין הצגות, אין קאנטרי… אנשים נאלצים לנסוע לראשון לציון , תל אביב, רחובות ואפילו לאשקלון."
ומה לגבי הקאנטרי? נושא רגיש לאור העיכוב המכוון של פתיחתו
"בעיר גדולה כמו אשדוד לא היה צריך להיות קאנטרי אחד שכולם רבים עליו, אלא לפחות 4-5… שכמובן עובדים ומשרתים את כלל הציבור – לאורך כל השנה. אני אומרת לך מידיעה שיש בעיר מספיק שטחים למבני ציבור, אבל העדיפות שניתנת להן זה לבניית מבנים שמשרתים מגזרים ספציפיים בעיר. צריך שיהיה איזון.
אם יש קאנטרי שפועל בשבת, את עושה מנוי?
"כן. אין כאן שאלה בכלל. "
משפחת גוטמן בהרכב מלא
"גאה להיות חלק ממפעל ההצלחה הציוני"
רינה גוטמן גדלה בעיר "ויניצה" שבאוקראינה, ועל אף שמגיל צעיר אובחנה כילדה מוכשרת ומחוננת, המוצא היהודי העמיד בפניה מכשולים לא מעטים.
גוטמן מספרת: "לגדול כילדה יהודיה היכן שגדלתי, אומר שאתה צריך להצטיין מעל כולם כדי להתקבל אח"כ ללימודים, וזה דחף אותי תמיד בב"ס, בתיכון, במכללה ובאוניברסיטה. בזמנו היה "כלל לא רשום" שמכלל הסטודנטים שמתקבלים יש רק אחוז קטנטן ליהודים,
לכן זה תמיד דחף אותי להתאמץ ולהשתדל יותר, ולאחר שסיימתי בהצטיינות את המכללה באוקראינה, נסעתי לרוסיה והתקבלתי שם לאוניברסיטה הטכנולוגית בעיר בריאנסק, בפקולטה לבניה אזרחית"
גילויי אנטישמיות שחווית?
"שם המשפחה שלך לא מתאים", יותר מזה? כבר בגיל 6, כשהגעתי עם אמא שלי לעבור מבחן בב"ס למוזיקה (גוטמן מנגנת על פסנתר), אפילו שעברתי את כל המבחנים, אמא שלי קיבלה את התשובה שרק בגלל שאנחנו יהודים אני לא התקבלתי."
"כשהייתי בת 9 הייתה לנו אפשרות לעלות לישראל ולא הצלחנו, אבל מגיל צעיר התחדדה אצלי התובנה שאני חייבת לעלות לישראל ולשם כיוונתי כל החיים. הייתה לנו ויזה גם לארה"ב וההחלטה הייתה שלי אישית – אם אני כבר עוזבת את אוקראינה, אני רוצה לעלות ולגור אך ורק במדינת היהודים,. וויתרתי על ארה"ב – שהייתה אולי חלום עבור אחרים אבל לא עבורי."
את רואה את המצב באוקראינה עם המלחמה, זה עושה לך משהו?
"אין לי נוסטלגיה ואין לי סנטימנטים, עליתי מתוך ציונות גדולה. ישראל זאת המדינה שאני גאה בה, עם כל הרעש מסביב, אני מרגישה גאווה ענקית להיות חלק ממפעל ההצלחה הציוני ".
ועכשיו את נכנסת למגרש הפוליטי
"אני מאד גאה בעצמי על שהצלחתי לעשות ולהצליח בתחום שעדיין נשלטו ברובו ע"י גברים. כעת בכוונתי להצליח גם במקום בו באמת משנים דברים ומשפיעים על החיים של כולנו כתושבים, כקהילה.
תמיד חינכתי את הבנות שלי לגלות מעורבות חברתית ולהאמין בעצמן ובמסוגלות שלהן, הן שתיהן עצמאיות ועושות חיל בזכות עצמן, כל אחת בתחומה.
שליחות ציבורית באה על חשבון דברים אחרים
"ניהלתי קריירה ולא ויתרתי על דבר, לא בחיי המשפחה וגם לא בחיי הפנאי. כשרוצים – אפשר לשלב את הכל. אני פעמיים בשבוע מתאמנת עם מאמנת כושר אישית, חשוב לטפח את הגוף ואת הנפש ולא רק להפעיל את הראש בעבודה כל הזמן… ומעל הכל אני נהנית מאד לארח את הנכדים, מעבירה איתם המון זמן בסופי שבוע, הם יודעים שיש להם סבתא פעילה ונמרצת. ועכשיו גם חברת מועצה (מחייכת)".
"אשדוד מתקדמת" - הרשימה היחידה שמציבה 2 נשים בשלישייה הראשונה. שרון מרק, ברק סרי ורינה גוטמן
עוד כתבות
המלצות נוספות
08:30 | 29/09/2024