דרבי במעמד צד אחד? אוהדי הפועל אדומים אשדוד נחושים בדעתם להחרים את המשחק

קבוצה בלי אוהדים זה כמו גוף בלי נשמה – חנן בן אסייג

"אני אוהד הפועל מאז שאני מכיר את עצמי. אני אדום, שיחקתי בהפועל וגדלתי על הקבוצה הזו אני והאחים שלי. 16 שנה היינו הולכים לראות כדורגל אבל לא מעבר, עד שלפני 8 שנים חזר לנו הצבע האדום ללחיים ובליגה ב' הגענו עד לאילת, חגגנו אליפויות וחגגנו עליות ליגה ועכשיו אנחנו בבית בדרבי.

בתור אחד שהיה אחראי על התפאורות של כל המשחקים – כואב לי הלב. כואב לי הלב לשבת בבית 48 שעות לפני דרבי ראשון העונה ולא להיות שותף בו – אין דבר יותר גרוע מזה לאוהדי הפועל אשדוד וזה יסכם הכול.

מי שחושב שרק בהתחלה אולי לא נגיע ואם יהיו תוצאות טובות במתכונת הנוכחית אז הקהל ישוב – הוא טועה בגדול כי זה יהיה עד הסוף. כרגע אנחנו במעמד נמוך מול ההנהלה, אבל אני מאמין שזה יתהפך עם הזמן כי קבוצה בלי קהל זה כמו גוף בלי נשמה ואין לקבוצה כזאת זכות קיום.

בתור אוהד הרגשות לפני משחק כזה הן הכי מוזרות שבעולם. מצד אחד הייתי מת להיות ביציע ולבוא עם המשפחה כולם בצבע אדום, אבל מצד שני זאת לא הפועל שלי. אני אשב בבית כמו כל האוהדים בשעה 15:00 ונטפס על הקירות על זה שלקחו לנו את האהבה שלנו ועצם זה שהמשחק ייערך בסינטטי ולא בי"א מראה עוד יותר על זה שאין מה לבנות על אוהדים – בטח לא בצד שלנו.

ראינו את ההנהלה הנוכחית מהתחלה ככישלון חרוץ. ארבעה חברי הנהלה עם שמונה דעות כשכל אחד מושך בחוט אחר ובאמצע האוהדים שנקרעה להם הקבוצה.

עצם העובדה שבליגה ג' באו צוותי שידור לדרבי והביאו שופט מליגת העל ועכשיו זה משחק שלא מעניין אף אחד, רק מוכיח שהכדורגל שייך קודם כל לאוהדים".

חנן בן אסייג - יטפס על קירות הבית ביום שישי.

מאוכזב שאני לא יכול להראות לילד שלי מה זה דרבי – גיא תורג'מן

"זה כואב לומר אבל אנחנו מתחילים לאבד זיקה. הם ההנהלה גרמו לאיבוד של כל סמל שקשור למועדון והפועל אשדוד לא יכולים להמשיך להתקיים ללא הקהל. אנחנו הסמל של הפועל המיתולוגית – לא הם.

אנחנו לא מתכוונים לעצור את החרם, יש לנו עדיין דרישות מההנהלה. דרשנו בסיום העונה שעברה להחזיר את יאיר אזולאי ועידן שריקי לקבוצה מסיבה אחת – יאיר ועידן יכולים לשקם את המועדון בליגה א'.

מלכי החליטה שהיא לא רוצה וכולם יודעים מה הסיבות שלה. המחאה המשיכה ואת העונה המועדון הזה סיים בבושת פנים. לא היה לא מאמן ולא קבוצה כזו אי פעם בליגה הלאומית, שהפסידו 24 משחקים בעונה אחת וירדו ליגה בבושת פנים עוד לפני שהפלייאוף התחיל וזה דווקא המועדון שלנו המועדון היקר.

ביקשנו בסך הכול שיקום למועדון. אנחנו חלק מהמועדון כמו שמלכי היא חלק מזה, ככה גם יש עוד 100 אנשים שנתנו מזמנם ומכספם כדי שהפועל אשדוד תחזור והלכו אחריה מליגה ג' מירוחם ועד לנוף הגליל. גם הצד של ההנהלה רוצה להיות צודק, גם אנחנו רוצים להיות צודקים, אבל בסופו של דבר 'קבוצה ללא אוהדים – אין לה לגיטימציה'.

אני מאוכזב, אני ועוד 100 כמוני לא מוכנים לבוא לאף משחק ולא משנה אם זה דרבי או אם זה משחק אימון. לא מעניין אותי אם נפסיד או ננצח את עירוני ביום שישי, אבל כן אני מאוכזב שאני לא יכול להראות לילד שלי מה זה דרבי. כל מי שאיתי מביאים את הילדים למשחק כזה והילד שלי שזה בשבילו אמור להיות דרבי ראשון, לא יראה את הדרבי בגלל הגברת מלכי אניג'ר שכובלת אותנו.

גיא תורג'מן - הילד יצטרך לחכות כמה זמן עד הדרבי הבא ביציע.

הפועל זה אנחנו ואנחנו עוד נחזור – מיקי ביתן

"הרבה אנשים ברחוב שאלו אותי אם 'יש דרבי השבוע?' האמת? אני בעצמי לא יודע אם יש דרבי. אני יודע שבראשון בספטמבר מתחילים שנת לימודים חדשה, וזה הזוי שאני אומר דבר כזה.

אני עם כל האוהדים בדרך כלל שלושה חודשים לפני דרבי היינו כבר בהתרגשות עצומה, חודש לפני לא ישנים ובשבוע האחרון רק בהכנות.

אני לא רוצה כרגע לייחס אשמה למלכי או לפרקשים, מבחינתי ההנהלה שלזכותה ייאמר שכמו שהיא הצילה אותנו מפירוק – ככה היא הורידה אותנו לקרשים. האמת שאין לי מושג אפילו אם לכעוס עליהם. הם נכשלו כישלון ענק ומהדהד והם לא יכולים להתחבא עם ירידת הליגה מאחורי המילים של 'התחלנו את העונה עם מינוס 12 נקודות ונקודת הפתיחה הייתה גרועה. היו קבוצות שהצליחו במצב דומה לשרוד ואפילו עלו ליגה.

אני שואל את עצמי איך יכול להיות שנותנים למאמן עם 24 הפסדים להמשיך לעונה נוספת, באיזה בית ספר לספורט זה יכול לקרות? במשך 7 עונות שהקבוצה הייתה קיימת היו אולי 20 הפסדים והחליפו מאמנים בקלות כמו גרביים, אז דוד רביבו הוא קדוש מעונה?

כל האוהדים יודעים מה תרמתי לקבוצה הזו, לא באופן הניהולי, אלא בקטע של האוהדים. בין אם זה עמדות שידור וצעיפים שהייתי מכין וכשתפקדתי ככרוז במשחקים. היה לנו משחק בעונה שעברה שאוהדים חברים שלי כעסו עליי שאני לא ביחד אתם במחאות וכשצימקנו ל4-1 עם גול דרדרלה בדקה 90 אני צרחתי בחיוב כי הפועל אשדוד זה חלק ממני.

אני לא אומר שהמחאה הזו בסיום העונה לא הייתה מוצדקת – היא הייתה הכי מוצדקת שיש, אבל אני המשכתי להאמין שהולכים לשקם את הפועל אשדוד, וברגע שראיתי בסיום העונה שממשיכים עם החומר הקיים בטח על הקווים, אמרתי 'די מספיק'.

הלכתי עם המועדון מליגה ג' והיה לנו שחקן אחד שהיה המלך שלנו – המלך שלקחו ממנו את הכתר. כמו שלבית"ר ירושלים היה את אורי מלמיליאן  ואלי אוחנה, לנו היה את לישי ביטון וזה פשוט שחקן, מעין שריד אחרון שמוותרים עליו ככה בקלות.

אני לא יודע אם להיות אופטימי, אבל אני בטוח שהמועדון הזה יחזור להיות נקי מכל אינטרס כזה או אחר – הפועל זה אנחנו ואנחנו עוד נחזור".

מיקי ביתן - הכרוז הנלהב נשאר אופטימי.

לא עושים דבר כדי להביא את הקהל למגרשים – שי בן גוזי

"אין כבר שום התרגשות לפני הדרבי הזה. אין שום באז, שום רגש ובאמת זה משהו בלתי נתפס אבל זו האמת.

פעם לפני דרבי היינו מתכוננים שבועיים-שלוש לפני עם דגלים וסרטים, הפקות ושיווק בכל העיר ועכשיו את אף אחד זה לא מעניין.

יש נתק הזוי מצד ההנהלה בראשותם של מלכי אניג'ר ויוסי כנפו מול האוהדים, נתק שנעשה מתוך בחירה.

הם לא עושים שום דבר בשביל להביא את הקהל למשחקים, זה מקומם שהגענו לסיטואציה כזאת.

אני חושב שיש המון דברים לתקן, אבל זה משהו שקודם כל צריך להיות תוך כדי שיח, אלא שהשיח לפחות בהתחלה היה מוכן להגיע רק מהצד שלנו הקהל, מהצד השני יש אגו מוחלט וככה לא ניתן יהיה לתקן כלום.

מבחינתנו ברגע שניתקו את לישי ביטון מהקבוצה הזאת – ניתקו אותנו מהקבוצה. לישי זה הלב והנשמה של הפועל אדומים אשדוד.

**מלכי אניג'ר לא השיבה לפניות אליה.

שי בן גוזי - כבר לא מתרגש מהדרבי

רואים בה את האשמה למצב. מלכי אניג'ר, האישה החזקה בהנהלת אדומים אשדוד (צילום: אריק ג'ורנו)