"מי לא מפחד כמוני מהאזעקה?" ספר ילדים חדש בהשראת סיפורה של הילדה תמר טורפיאשוילי ז״ל
הספר החדש של לירז יוסף: "מי לא מפחד כמוני מהאזעקה", מציג סיפור מרגש שמחנך לאומץ והתמודדות עם פחדים. ההשראה לספר, הוא סיפור מותה הטרגי של הילדה האשדודית תמר טורפיאשוילי ז"ל בת התשע מאשדוד, שנפטרה בטרם עת מדום לב, לאחר שבזמן אזעקה התמוטטה. "הטרגדיה של תמר הביאה אותי להאמין שאולי אפשר יהיה כך להציל את הילד הבא", אומרת המחברת
בהשראתה ולזכרה. תמר טורפיאשווילי ז"ל (בקטן: עטיפת הספר)
בהשראתה ולזכרה של תמר: הבוקר יצויינו 11 חודשים למותה בטרם עת של תמר טורפיאשוילי ז"ל מאשדוד, שליבה נדם בעת שהתמוטטה לאחר שנבהלה מהאזעקות.
בבוקר יום שישי, ה-20 באוקטובר, בשעה 12:03, הופעלו אזעקות באשדוד.
בני משפחת טורפיאשוילי רצו למרחב המוגן. תמר בת ה-9, שהייתה מבוהלת מהאזעקות התכופות, אירוע חוותה לבבי חמור והתמוטטה. הרופאים ב"אסותא" עשו כמיטב יכולתם להצילה, אבל בסופו של דבר היא נפטרה בטרם עת.
בהשראת סיפורה ובמסגרת הנצחת זכרה, חיברה הסופרת לירז יוסף את עלילת הספר "מי לא מפחד כמוני מהאזעקה?", שנכתבה מנקודת מבטו של דני, ילד בן 6, שמשתף בחשש שלו מאזעקות ואופן ההתמודדות שהוא מסגל עצמו.
"בכל פעם שדני לוקח את הצב שלו למרחב המוגן, הם שרים שירים וכך הם נרגעים", אומרת לירז, מחברת הספר. "בסיפור, האזעקה מוצגת כסימן המוסכם על כולם להגעה למרחב מוגן, אלמנט ששומר עלינו, שניכנס למרחב המוגן ונהיה בטוחים".
לירז יוסף (46) מחולון, אמא לשני ילדים בני 20 ו 23, היא מורה למתמטיקה במקצועה בבית ספר יסודי, עם התמחות בחינוך מיוחד וספרות בתואר הראשון ובתואר השני למדה ניהול וארגון במערכות חינוך.
בשיחה עם אתר "אשדודי", היא משתפת על הרקע שהביא אותה בסופו של דבר לחבר את הספר:
"בשנת 2017 אמנם לא היה מבצע, אבל היו המון טילים כ"דבר שבשגרה" בעוטף עזה וכל הזמן בחדשות ראיתי את הפחד של הילדים. הייתי בלימודי התואר הראשון שלי ופשוט לקחתי עט ודף ואמרתי לעצמי למה שאני לא אכתוב ספר לילדים על המלחמה שיעזור להם? כיצד הם מתחברים עם החרדות והפחדים? שקלתי לכתוב הצגה ולעשות מכירה של הספר. לקח לי אולי 10 דקות לכתוב את התסריט הכללי, אבל באיזשהו שלב קיבלתי רגליים קרות ושמתי את זה במגירה", מספרת לירז.
"כשששמעתי על הטרגדיה וראיתי מה קרה לתמר, נקרע לי הלב. כל הזמן הורים לילדים קטנים דיברו על החרדות של האזעקות. לטענתם, בהמון מעגלים בהם הילדים נמצאים, לא נותנים מספיק כלים להתמודד עם פחדים. אומרים להם לא לפחד- אבל זה לא מספיק, צריך להסביר לילד ולומר לו שזה בסדר."
"בעלילת הספר – הכל אופטימי, הילד מחויך. הצבעים שבחרתי שילוו את העלילה הם צהוב, המסמל אופטימיות, שמש ואור והצבע החום- האדמה, אף אחד לא יקח לנו, הארץ שלנו".
המקרה של תמר הביא אותך להוציא את הספר?
"כשקרה המקרה של תמר וצפיתי בחדשות, נזכרתי בטיוטה שלי והבנתי שאני חייבת לעשות משהו. הייתי בזום וראיתי איך הילדים פוחדים… גם בתרגול כניסה למרחב מוגן ולמקלטים. הילדים ממש בוכים ונכנסים לחרדות. אני צריכה לעזור לילדים האלה שנשארים בבית, ולהעניק להם כלים להתמודדות טובה יותר"
למה בחרת לספר דווקא את השם הזה?
"בחרתי בשם הזה לספר כי ילדים תמיד רוצים להיות כמו אחרים. הטרגדיה של תמר נתנה לי את החותמת וחשבתי אולי היה אפשר להציל אותה. האמא שלה אמרה לי שכשתמר פחדה מרופא שיניים רופא בעצמה הוציאה ספר (מאייר זהה לי ולה) ובזכות הספר הילדה התגברה על הפחד ספר תורם לילדים ומפיג את החרדות שלהם.
"הדגשתי למאייר כי חשוב לי שהספר יתאים ל-2024. מצויינים בו שעון חכם ו-XBOX ועוד… הדמיון והמחשבות של הילדים כל הזמן בעבודה. האנשה ממש ריאליסטית.
אני רוצה להנציחאת תמר, ושהספר יהיה לזכרה. העורך שלי הגיע אליהם הם ממש תמכו ושמחו שמישהו רואה את הילדים ואולי נוכל כך גם להציל ילדים אחרים. הספר שלי ייחודי וטכנולוגי, יש שם ברקודים לאורך כל הסיפור שפותחים סרטוני הסברה לילדים שמותאם למסופר בסיפור. אם למשל מדברים על כיפת ברזלים לילדים."
הספר הוקדש לזכרה של תמר ז"ל
איך המשפחה של תמר הגיבה לספר?
"לפני שבועיים פגשתי את מננה , האמא של תמר.היא סיפרה לי עליה, התרגשנו ובכינו. הבאתי לה את הספר. היא הראתה לי דברים אישיים שהילדה כתבה וכל מיני דברים שכתבו עליה וציורים שלה,
וסיפרה לי את הסיפור שלה. מה שקרה לה וכל מה שהיא עברה. הזמן עצר מלכת".
חושבת שהספר יעזור לילדים אחרים?
"זו המטרה שלי. אם בזכות הספר אני אדע שיש אפילו ילד אחד שפחות פוחד / זה עזר לו / ישן בלילה / לא מרטיב יותר בלילה – אני עשיתי את שלי. לעזור לילדים אחרים לא לפחד".
ויש גם את צב-צב, עם או בלי הספר
אחת הדמויות שבולטות בספר היא דמות של צב, שגם הופכת לבובת יד שכל ילד וילדה יכולים לקחת איתם לכל מקום: "הפיתרון שאני בכלל נותנת לילדים הוא דמות של צב. אפשר לקחת את הצב לשיר וליצור קשר שכזה שעוזר להרגע. בדיוק כמו גיבור הסיפור, הילד דני, שבכל פעם שנשמעת אזעקה, הוא לוקח את הצב למרחב המוגן הם ביחד שירים והם נרגעים.
צבי צב - היישר מהסיפור אל היד
עוד כתבות
המלצות נוספות