חלום אולימפי מתחיל בצעד אחד קטן

"זה רק עניין של זמן מתי המדליה המוזהבת תהיה שלי"

מרטין פטרוב (14), שזכה בארד בקט' עד 73 ק"ג אמר: "התחרות הייתה חוויה מאוד מהנה ובמיוחד מאתגרת, לעמוד בזירה לא רק מול היריב אלא גם מול הלחץ שיש בפנים ולהתגבר עליו. ביום התחרות התרגשתי, הייתי לחוץ אבל באותו הזמן זו הייתה חוויה להילחם בזירה בכל הכוח ואחר כך לשבת עם חברים – האמנתי שאני אצליח לתת את הכל עד שלא יכולתי להזיז שריר. לא התאכזבתי שזו לא הייתה מדליית זהב כי אני יודע שאם אני אמשיך להשקיע ולהתאמץ זה רק עניין של זמן מתי המדליה המוזהבת תהיה שלי".

לקראת העתיד אמר: "אני רוצה להשתפר. לקראת הפעם הבאה להיות פחות לחוץ ולשמור על נשימה נכונה בזמן הקרב, כמו גם לא להיות עייף מהר. החלום שלי זה להמשיך להתמיד ולהגיע להישגים גבוהים, גם אם זה ניצחון בתחרות או גם אם שבירה של קרש מאוד חזק וקבלה של חגורה שחורה. המקום שאני מתאמן בו באשדוד מצוי באטמוספירה נעימה, ספורטיבית ותחרותית בקטע חברותי. אני מרוצה, זה מקום שיכול להעלות לאנשים את הביטחון העצמי ומלמד דברים לחיים. המאמן שלי, דמיאן מינה, הוא ללא ספק המאמן הכי טוב ובן אדם נפלא שתמיד יודע מה טוב לתלמידים שלו ואיך לגרום להם להשתפר".

דמיאן מינה, המאמן הראשי ומנהל מועדון דרקון הזהב, מספר: "אני גאה בתלמידים שייצגו את המועדון ברמה הגבוהה ביותר ויצאו כל אחד עם זכייה. אני מברך את נועם לכטגויז ואת אורי אביטבול על הזכיות במקום ראשון. מברך את דניאל מויאל על זכייתו במדליית כסף ואת מרטין פטרוב שעבורו זו אליפות ראשונה שהוא לוקח בה חלק, על זכייה במדליית ארד. הספורטאים הללו וכמובן גם שאר חברי נבחרת המועדון מתאמנים קשה מאד ומגיעים למטרות ולהישגים. גם בשנה כל כך מורכבת מכל הבחינות, עם המלחמה, הנושא הכואב של החטופים, וכן העובדה שבשל הנחיות פיקוד העורף, הספורטאים נאלצו להתאמן מספר חודשים דרך הזום ולאחר מכן התאמנו במקום זמני סמוך למקלט, שאינו תואם את הצרכים של חברי הנבחרת. לאור כל זאת, בהחלט ניתן להצביע על המאמץ היומיומי של כל אחד מהם להמשיך בכל הכוח באימונים ולא לוותר לעצמם בשום מצב".

נועם עם המאמן דמיאן