רצח, אונס וייאוש: אין ביטחון לתושבי רובע ב'

"אני קוראת לאזור: גטו רובע ב'"

בסיור שערכנו אתמול ברובע ב', פגשנו תושבים מבוהלים, מפוחדים ובעיקר מיואשים מההזנחה של הרשות המקומית לאורך השנים.

בטיול בפארק המטופח (ציון לשבח למנהלת הרובע על כך), אני פוגשת 2 סבתות המשחקות עם הנכדים.

מה התחושות שלכן כאשר אתן מטיילות כאן באזור?

"תסתכלי מסביב, הכול עסקאות של סחר בסמים, המון נרקומנים, המון שתיינים, לא מזמן עובד זר נתן 2 סטירות לחברה שלי. אני קוראת לאזור גטו רובע ב', כאן כל הזבלה".

את חוששת לביטחונך?

"אין כאן הגנה בכלל, לא ניידת לא שוטר…כלום", היא ענתה והוסיפה "האזור הזה הוא הדאון טאון, וזה אזור מופקר…זה לא משנה מה יבנו או יעשו כאן מסביב, זאת קוסמטיקה לצרכי יחסי ציבור של העירייה. זאת אותה גברת בשינוי אדרת".

האם קרה עוד מקרה בו הרגשת חשש?

"כן, הלכנו היום לקנות בורקסים במאפייה ליד, הייתה שם כנראה נרקומנית בקריז לסם והיא התחילה לצרוח ולבכות, הילדים היו חשופים לזה. למה הם צריכים להיחשף למראות מזעזעים כאלה?"

הסבתא השנייה גם מתערבת בשיחה ומספרת: "זה לא רק בלילה, כל היום וכל הלילה. הינה לפני כמה ימים שהייתי כאן עם הנכדים בפארק היו זוג הורים על הספסל יחד עם ילדיהם הקטנים, וההורים…היו שתויים עם בקבוקים ביד…איפה הרווחה? זה ממש לא תקין אבל העדפנו לשתוק כדי לא להסתבך… מכירה את שלושת הקופים? לא ראיתי לא שמעתי ולא דיברתי…"

"הפסקתי לסייע לדרי הרחוב" צופיה שניידר (צילום: חנבו אמר)

 "אני מפחדת שיאנסו את הבת שלי"

המון תושבים אותם פגשתי נבהלו מעצם הפנייה של אדם זר אליהם, קל וחומר עיתונאית. גם לאחר שהבטחתי כי לא אצלם ואציין את שמם, הפחד משתק. "עזבי, לא כדאי… אח"כ זה יחזור אלינו".

תושבת נוספת שכן הסכימה לדבר בגלוי היא צופיה שניידר, המתגוררת ברובע ב' 12 שנה, אם לנערה בת 13 ופעילה חברתית מזה 6 שנים.

מה התחושות שלך, ככל שעברו השנים על הרובע?

"אין ביטחון מיום ליום נהייה גרוע יותר. היום צלצלו בפעמון דלתי כאשר עניתי ועד אשר פתחתי נעלמו. השכנה מכניסה ב באה לעלות לביתה ומישהו ישב שם מדמם עד זב דם! לא מכירים לא יודעים אותו ישר התקשרה אליי.
לפניי כמה דקות הבת שלי חזרה מביה"ס אמרה לי אמא מישהו בכניסה ג ביקש מימני כסף… גם כך בקושי נתנו לילדים לצאת בערב, עכשיו אין לצאת בכלל".

מדוע הנקודת שיטור סגורה שם? אין שוטרים או ניידות שמפטרלות באזור?

"אם לא קורה משהו נקודתי אין ניידות. למה אין נקודה? פתחו במרכז ב' אבל היא לא מאוישת אף פעם..  כי אנחנו תושבי רובע ב, אזרחים סוג ב'.
לא מספיק חשובים לעירייה. לא מזמינים משטרה  כבר, שנים אנחנו חיים ככה הרבה נכנעים  ומתרגלים לסבל".

מיואשים מהטיפול המשטרתי?

"מתי היה כזה ?"

אילו תגובות אתם מקבלים כאשר אתם ניסיתם לפנות לעזרה?

"את מתכוונת לרווחה? תשאלו אותם איפה המכתב של אמא לתלמידה מלפני 6 שנים
על ביה"ס אחדות ומה הם עשו לגביי זה. אני כאן לשמוע מה הרווחה עשתה"

מה הפחד הכי גדול שלך

"שיאנסו את הבת שלי. כל בוקר, כל צהריים, כל פעם שיוצאת לחוג אני בלחץ היסטרי. עד לפני זמן קצר הייתי ממנת מכספי מוניות ספיישלים לילדה".

איך השפיע הרצח שקרה לאחרונה?

"אני הייתי מחלקת אוכל לדרי רחוב מאז הרצח – חדלתי מלעזור להם"

אתם מרגישים ששכחו אתכם?

"הפקירו את תושבי רובע ב'…ואני יחד עם יניב קקון (חבר מועצה) מנסים לשנות,  אך צריך עוד תקציבים לתוכניות. אין תמיכה למיזמים חברתיים שמעשירים את המעט שיש ברובע
והגיע העת לכך. מתעסקים במגדלים, וכנראה שמגדלים חשובים מחיי אדם,  זאת המציאות שלנו"

התחושות, והחוויות של תושבי הרובע עמם שוחחנו קשות. נדמה כאילו הם דרוכים כל הזמן ואינם יודעים מהיכן יגיע המקרה הפלילי הבא ורק מקווים שזה רק לא יהיה קשור בהם ובבני משפחתם.

יש לומר זאת חד וחלק – אלה תושבי העיר הזכאים לאותה תחושת ביטחון בשכונה שלהם כמו כל תושב בכל רובע אחר בעיר, ישן כחדש.

מחובתה של העירייה להפסיק להבטיח ולהתחיל לעשות ככל שביכולתה על מנת להבטיח איכות חיים נאותה לתושבי רובע ב'.

תגובת העירייה תוצג כשתתקבל.

מהמשטרה נמסר: שוטרת הקהילה של הרובע, פועלת במספר משמרות לאורך השבוע, ונמצאת בקשר עם הסוחרים במקביל לטיפול בבעיות והסוגיות השונות שעולות.
יחד עם זאת, כל קריאה שמתקבלת במשטרה ומעלה חשד לעבירה פלילית, מטופלת ע"י שוטרי הסיור שפועלים 24/7 ונותנים מענה מיטבי".

אלכוהוליסטים ונרקומנים במרכז ב' ובפארק הציבורי .