עד יעבור זעם – המשפחה מאשדוד שעברה לבולגריה: "יש רגשות אשם, קשה לעזוב בית"

הציבה את דגל ישראל מחוץ לבית בבולגריה. ויקי מיכלצ'שיין

המשפחה בחו"ל – אבל הלב באשדוד: מאות משפחות המתגוררות ביישובי הדרום ועוטף עזה, עזבו את בתיהם עם פרוץ המלחמה. חלקם עברו להתגורר אצל בני משפחה או מארחים באזורים מרוחקים יותר, אחרים מתארחים במלונות ברחבי הארץ ויש גם כאלה שהחליטו לעזוב הכל ולטוס לחו"ל עד יעבור זעם.

גם באשדוד ישנן מספר משפחות שחיפשו שקט עבורם בתקופה המתוחה שאנו חווים ועזבו לחו"ל, אחת מהן היא משפחת מיכלצ׳ישין אשר עזבה את רובע י"ג לפני שמונה ימים ונחתה בכפר שקט בבולגריה.

בקרב בני המשפחה היו חלוקים לגבי המהלך. חלקם עודדו את היציאה מהאזור להתאווררות, בניגוד לשנים עברו – אז היה הצעד שנוי יותר במחלוקת, כאשר תושבים ראו בו מעין נטישה או כניעה ואילו חלק עד עתה אינם שלמים עם הצעד.

כאמור, משפחת מיכלצ׳ישין הגיעה לכפר סטואבצי בבולגריה, מרחק שעתיים וחצי מהבירה סופיה.

בשיחה שערכנו עם אם המשפחה, ויקי מיכלצ׳ישין, הבנו כי לקח להם הרבה זמן לקבל את ההחלטה על הנסיעה, ורק שבועיים אחרי שהמלחמה פרצה, החליטו לעזוב. האופציה של לנסוע תמיד הייתה זמינה עבורם, מכיוון שאמא של ויקי מתגוררת בבולגריה בשנים האחרונות, לאחר שיצאה לפנסיה מוקדמת. בנוסף, היא ובעלה עצמאיים – העסק של בעלה, ניהול פרויקטים בענף הבנייה, הוא מקומי ושלה תלוי בתנועות הנמל ( international shipping consultant ): תכנון ופיתוח שרשראות אספקה בשילוח בינלאומי בהתמחות בתחום הרילוקיישן – נוגע בעיקר לכל היוצאים מהארץ ויש לו צורך באריזת החפצים האישיים ושילוחם ליעד.

ב-22.10 המשפחה בת ה-7 נפשות הכוללת את ויקי, בעלה ושני ילדיה (הגדולה בת 9.5 והקטן בן שנתיים וחצי), לצד גיסתה ושתי בנותיה (3.5 ו6), הגיעה לבוקרשט, בירת רומניה מכיוון שלא היו טיסות ישירות לבולגריה. הוריה  של ויקי הגיעו עם שני רכבים ואספו אותם מהשדה. לאחר 5 שעות של נסיעה בלתי נגמרת ברכב הם הגיעו לבית בכפר סטואבצי בבולגריה, במחוז גברובו.