נפרדנו כך: מה נזכור מהקדנציה של רן בן שמעון ב-מ.ס אשדוד?

בין ההוראות מלמעלה לריבונות ועצמאות: על מערכת היחסים מול משפחת בן זקן

במהלך 3 וחצי העונות  שחלפו מהעזיבה של רב"ש לנבחרת קפריסין ועד החזרה לכר הדשא באצטדיון היא', ג'קי בן זקן האיש החזק במועדון כבר היה על סף ייאוש. לא פחות משבעה מאמנים איישו את המשרה באשדוד באותו פרק זמן ולמעט אבי בוחבוט האלמוני מדימונה ותקופה קצרה יוסי מזרחי יקיר המועדון שהצילו את הקבוצה מירידת ליגה במספר בודד של משחקים, השאר נכשלו בענק. החל מעמיר תורג'מן ורוני אוואט המקומיים, בובי מילבסקי שעשור לפני כן היה בלם בקבוצה ואפילו ראובן עטר ויובל נעים, שספק אם מישהו זוכר את שהותם בעיר.

כל אוהד, שחקן ופרשן כדורגל ישראלי יודע כי מאמן כדורגל שמגיע לאמן באשדוד – עושה זאת ביודעו כי יהיה  עליו "להתיישר" ולקבל את העובדה שבמובן כזה או אחר, ג'קי בן זקן יתערב להם מבחינה מקצועית בהרכב.

מלבד שחקנים צעירים שצמחו באקדמיה וחלקם התקדמו לחו"ל ולמועדונים הגדולים בישראל, הסוגייה המרכזית בכל עונה נגעה לשיתופו של בן זקן ג'וניור (טום) בכל משחק של מ.ס אשדוד.

על יכולתו המקצועית של הקפטן ניתן לדון לחיוב או לשלילה, אבל מספיק לראות תגובות של אוהדי הקבוצה לגביו של השחקן עם מספר 15 על גבי חולצתו, כדי להבין שאולי בסיטואציה אחרת בה האבא לא היה שולט בכל הקשור לארגון ואם היה מדובר בקבוצה אחרת בליגת העל שהיא לא אשדוד, כנראה שבן זקן השחקן לא היה מקבל את האשראי מהמאמנים.

לא פעם האבא הדרוך נצפה במצלמות הטלוויזיה מחלק הוראות לצוות הספסל, גם לבן שמעון, מהאזור שמאחורי הגדר הצהובה המוכרת. בשנתיים האחרונות קרו מקרים רבים בהם טום בן זקן פתח בהרכב והוחלף בזוהר זסנו המוכשר שללא צל של ספק נראה כשחקן יותר טוב, בטח בכל הקשור למשחק ההתקפי שלו כמגן. התהייה של האוהדים, אנשי התקשורת ואפילו מקורבים במועדון הייתה "איך יכול להיות שזסנו לא משחק יותר?".

צריך לציין שבשנים האחרונות מי שניהל יותר את המועדון היה נוני (מאיר) אלמוזנינו, אחיו של ג'קי, שלקח על עצמו את רוב השדרה הפיקודית הניהולית.

היחסים בין אלמוזנינו למאמן בשנים האחרונות היו מעולים והשניים אף טסו בקיץ לגאנה על מנת לבחון שחקנים מקומיים ואלמוניים, שניים מהם, אייזק פפואה ואבנעזר ממאטה, חתמו לאחר כמה שבועות בקבוצה.

רן בן שמעון במרכז לצד האחים ג'קי בן זקן ונוני אלמוזנינו. מערכת יחסים מסובכת (מדיה מ.ס אשדוד)

ברוך "מחיה המתים": השחקנים שבן שמעון הצליח לרומם

עונת 2020\2021  ("עונת הקורונה"), הייתה כנראה המוצלחת ביותר של רב"ש עם אשדוד ואחת העונות הגדולות של הקבוצה בהיסטוריה. אמנם היא לא הסתיימה עם תואר ראשון בארון הגביעים הריק, ויש מי שיגיד שהיעדר הקהל הוא גורם שפגע בקבוצות היריבות יותר מאשר בקבוצה האשדודית, אך בשורה התחתונה האדומים-צהובים סיימו במקום השלישי ומעל לאחות הדרומית המוצלחת של הפועל באר שבע.

באותה עונה היו לא מעט שחקנים שפרחו מחדש אצל המאמן האשדודי, ביניהם ותיקים כמו שלומי אזולאי, שגיב יחזקאל, רמזי ספורי ורועי גורדנה שכבר היו בטוחים שלא יצליחו להשתקם בליגת העל ושחקנים צעירים כמו דין דוד שמאז כבר הספיק לזכות בשתי אליפויות עם מכבי חיפה ולכבוש שער אפילו נגד יובנטוס הגדולה בליגת האלופות.

המקרה של דוד היה המיוחד ביותר. החלוץ בן ה-27 שהגיע לאשדוד בגיל 15 מהנוער של הפועל אשקלון, סומן להיות עוד ב-2011 כ"דבר הבא", אלא שהילד שגדל במושב נהורה לא הצליח להתבלט באותה קבוצה שכללה שחקנים צעירים נוספים ורעבים לדוגמת מיכאל אוחנה, גדי קינדה, ניב זריהן ובנצי מושל.

במשך מספר עונות דוד ראה את משחקי הקבוצה מהיציע ולא בגלל פציעה או מחלה ולא פעם היו מחשבות על להשאיל אותו לקבוצות מהליגה הלאומית. כשנדמה היה שהקריירה שלו בדרך להתמסמס, בדיוק אז הגיע בן שמעון לאשדוד ולקח אותו כפרויקט אישי.

שגיב יחזקאל סיפר עליו באותה תקופה: "ההכוונה שרן נותן לנו היא מעבר למאמן כדורגל. אנחנו יודעים איפה להשתפר ומה לעשות כדי להיות שחקנים ובני אדם טובים יותר".

תחת בן שמעון, דוד כבש בעונה וחצי 23 שערים בכל המסגרות כשלפני כן המספרים שלו עמדו על פחות מחצי מזה. החיבור בין כלל השחקנים למאמן שכבר הצליח עם קבוצה קטנה בתחילת דרכו כשלקח אליפות בקריית שמונה, היה מדהים אפילו באימונים ומחוץ למגרש.

ליואב ג'ראפי השוער הוא ייעץ בענייני הורות ואף תרגל באימונים את "תרגיל הקבבים" בו הכניס "רעב" לשחקניו על-ידי כך שהם נשכבו על הדשא אחד צמוד לשני והתגלגלו תוך כדי חיוך רחב.

דין דוד. אחד מהשחקנים שחייבים לרב"ש את הקריירה (טל אקוקה)

מקרבאך ועד המהפך בבלומפילד

אחרי העונה המוצלחת שהסתיימה במקום השלישי, בן שמעון נאלץ להיפרד כצפוי מלא מעט שחקנים שנמכרו בקיץ שלאחר מכן ולהכין קבוצה חצי חדשה לקראת עונה מאתגרת לא פחות –  שכללה השתתפות באירופה במוקדמות הקונפרנס ליג.

אשדוד סיימה עם הדחה מכובדת מול קרבאך האזרית שהייתה לא פעם בשלב הבתים של הליגה האירופית, ואותה עונה הסתיימה עם מקום מאכזב בפלייאוף התחתון.

ואז הגיעה עונת 2022\2023. ההתחלה הייתה מבטיחה עם ניצחון חוץ בטוטו-טרנר מול האדומים מבירת הנגב, אך לוותה בלא מעט תהפוכות. לצד רגעים פחות שמחים כמו הפציעה החמורה של הכוכב הגדול חמודי כנעאן וכמה תבוסות הפסדים מאכזבים, אשדוד הגיעה לחצי גמר גביע המדינה אחרי 11 שנים עקרות (הפסידה 3:1 למכבי נתניה במשחק שהוכרע עוד בתחילתו), השביחה עוד שחקני בית צעירים והניצחון הזכור ביותר היה ה-2:1 בבלומפילד מול הפועל תל-אביב, עם מהפך בדקות הסיום באדיבותו של זקאריה מוגיס, ניצחון שנתן את ה"בוסט" בדרך חזרה לפלייאוף העליון.

לסיכום, קשה לדעת איזו אשדוד נקבל בעידן של פוסט-בן שמעון, לא ברור האם המאמן הבא אלי לוי יהיה יותר עצמאי בדעותיו או ימשיך לקבל "הכוונה מקצועית" מהבוס מאחורי הגדר, אך מה שבטוח שהמועדון מעיר הנמל חווה תקופה טובה  – ויקווה להמשיך במגמה גם בעונה הבאה.

אלי לוי. האיש הנכון בזמן הנכון? (טל אקוקה)

החילוף בוצע: מ.ס אשדוד הודיעה על מינויו של אלי לוי

מספר שעות אחרי הודעת הפרידה מרן בן שמעון, המועדון האדום-צהוב, בישר באופן רשמי על מחליפו – אלי לוי, שחתם על חוזה לשנתיים.

לוי, ששימש בעבר כעוזר מאמן בקבוצת הבוגרים, הצטרף לקבוצת הנוער לפני 4 שנים כאשר הקבוצה הייתה בליגה הלאומית, ומאז הוביל אותה להישגים יוצאי דופן: עלייה לליגת העל, זכייה בגביע המדינה, זכייה היסטורית באליפות המדינה לנוער לראשונה בתולדות המועדון והשתתפות בליגת האלופות לנוער.

לוי אמר לאחר החתימה: "בראש ובראשונה אני רוצה להודות למועדון ולעומדים בראשו, ג׳קי בן זקן ונוני אלמוזנינו. יש בי התרגשות וציפייה לקראת העונה הקרבה. למועדון יש חזון ברור בכדורגל הישראלי בכלל ובליגת העל בפרט ומבחינתי אני מחויב להמשיך בדרך בה הולך המועדון כבר למעלה משני עשורים. הדבר היחיד שאני יכול להבטיח זה שתהיה כאן קבוצה שהאשדודים יהיו גאים בה, ובכדורגל שהיא תציג. שיהיה לנו בהצלחה – מעתה מדברים רק על המגרש!"