לקראת רתיחה: הורים ברחבי העיר מתארגנים למחאה על הכאוס במערכת החינוך

הערכה – יחיאל לסרי יבטל את ההגבלות בהקדם

אנו באתר "אשדודי" מביאים כמעט מידי יום סיפור על מצוקה כאת או אחרת של הורים ותלמידים כאחד הסובלים מההתנהלות הכושלת של מנהל החינוך בראשות אריה מימון, מקורבו של ראש העיר ומי שלמעשה פועל בתור הסמכות העליונה והיחידה – כאשר על פי גורמים בתוך המערכת, ראש העיר אינו מתערב בהחלטותיו.

השבוע כבר התבשרנו על הורים שאיבדו את מקום עבודתם לאחר שהמעסיק מאס בימי ההיעדרויות שלהם – בשל הצורך להישאר עם הילדים הנעדרי מסגרות.

המועמד לראשות העיר ברק סרי, שיקף את מה שחשים תושבים רבים מאז תחילת המלחמה ותקף את התנהלותו של ראש העיר יחיאל לסרי במילים חריפות:

"בערים וביישובים הסמוכים אלינו חוזרים לשגרה. בזהירות, תוך כדי הקפדה על הוראות פיקוד העורף, אבל חוזרים לשגרה. ובאשדוד? אין מערכת חינוך שפועלת באופן מלא, אין כדורגל, אין תרבות, ואין פרנסה לבעלי העסקים. את ראש העיריה "הנעדר" איש לא ראה ואיש לא שמע.

מנהיגות? לא בבית ספרנו. אומץ לב ציבורי? בחלומות. יכולת קבלת החלטות? לא קיימת.

שיח מכיל והקשבה להורים הקורסים? אפילו לא עם שכפ"ץ על הראש. מספרים לי הורים שהם נדרשים על ידי המעסיקים לשוב לעבודה או לצאת לחל״ת. הורים סיפרו כי הם משאירים ילדים קטנים לבד בבית מחשש שיפוטרו."

חברת המועצה הלן גלבר, העלתה פוסט מוזר מאד בו האשימה את "העירייה" על אי החזרה לשגרה, השוק הסגור, איסור קהל באירועי ספורט וכמובן היעדר המיגון בבתי הספר ושגרת הלימודים המשובשת, אולם נמנעה מלהזכיר גם לא בעקיפין את ראש העיר יחיאל לסרי ואת אחריותו לניהול הכושל של העיר בתקופת המשבר. רבות נטען כי קמפיין הבחירות של גלבר "מתואם" לכאורה עם זה של ראש העיר, ולכן היא נמנעת מלתקוף אותו, ובתמורה זוכה לחיבוק אוהד בחזרה מכלי התקשורת האוכלים מידי העירייה.

"התושבים, ההורים והילדים מתוסכלים ובצדק, מגיע להם הרבה יותר", אמרה גלבר.

מה הלאה?

ההערכה הרווחת היא כי יחיאל לסרי לא יוכל להמשיך את המדיניות חירום המכוונת שלו לאורך זמן רב, על אף שהדבר משרת אותו לשיטתו לכאורה, שכן כל עוד התושבים אינם חוזרים לשגרה, נושא הבחירות המקומיות אינו על סדר היום.

כל עוד מדובר בקבוצת הכדורגל של מקורבו, שממילא אינה זוכה לתמיכת הקהל הביתי ניחא, אך כשמדובר גם בפגיעה עקבית בחיי המסחר והתרבות בעיר, לצד הביקורת על 15 שנות כהונה בהן לא נקף אצבע בנושא המיגוניות ברחבי העיר, במוסדות הלימוד ובשכונות הותיקות, הדבר האחרון שיחיאל רוצה זה מחאת הורים מול הבית שלו ברובע המע"ר.

יחיאל לסרי, שרוב הזמן מנותק מרחשי הציבור ומקבל את תמונת המציאות שלו דרך פילטרים של יועציו המקיפים וממדרים אותו, יסיר קרוב לוודאי את כל ההגבלות בקרוב, ואף ינסה להציג זאת כהישג של מדיניות אחראית ושקולה.

נמנעת מלבקר את תפקוד ראש העיר, אז איך היא מבקשת להחליפו? גלבר ולסרי.