השיר 'עֵץ זַיִת' של סיגלית דאי זכה בתחרות 'מילה במקום'
סיגלית דאי מאשדוד זכתה במקום הראשון בקטגוריית ה'שירה' בתחרות הכתיבה הארצית ''מילה במקום'' לשנת 2023 שעסקה השנה במילה "דרך", עם שיר שכתבה לפני כשנתיים בשם עץ 'זית'. בנימוקי השופטים אמרו: "הכותבת לא משתמשת במילה: "דרך" אך מתארת את דרך הריפוי של האנושות והפרטים המרכיבים אותה, בצורה מדויקת להפליא". כנסו לקרוא את השיר הזוכה
סיגלית דאי, זוכת קטגורית השירה בתחרות 'מילה במקום' (אלבום פרטי)
זו השנה השלישית ברצף בה מקיימת העיר אשדוד תחרות כתיבה ארצית בשיתוף חברת 'הליקון' עם מרחב יצירה אשדוד והספריה העירונית ע"ש מאירהוף, מבית החברה העירונית לתרבות ופנאי באשדוד. לתחרות המקומית שנערכה השנה בנושא "דרך" ניגשו 49 כותבים מקומיים בשתי סוגות: שירה וסיפור קצר עד 250 מילים. הזוכים בשני המקומות הראשונים בכל אחת מן הסוגות העפילו לתחרות הארצית שתתקיים בקרוב ויהפכו לנושאי הלפיד, למשך שנה, בליווי ותמיכה של הליקון במטרה לקדם ולהפיץ את הספרות והשירה ברחבי הארץ ע"י השתתפות במגוון פעילויות.
ההרכזה על הזוכים בתחרות הייתה אמורה להתקיים בסיפרייה העירונית בעיר מיד לאחר החגים ובגלל המלחמה זה נדחה ולכן אתמול בערב, הכריזו על הזוכים ב'זום', ביניהם תושבת העיר סיגלית דאי (53), בת 53, אמא לשלושה ילדים: הדר, גיל ואור שבחיי היומיום היא ממונת נוער במחוז תל אביב מרכז של משרד הכלכלה והתעשייה ואחראית על בתי ספר מקצועיים לנוער בסיכון, קואוצ'רית שמלווה אנשים בתהליכים ולומדת קבלה וכתבי תורה עתיקים כמו ה'זוהר'.
"אני כותבת מגיל מאוד צעיר ומפרסמת בשנים האחרונות בפייסבוק. בת דודה שלי ראתה פרסום של מרחב יצירה אשדוד ואמרה לי לשלוח לשם שירים שכתבתי לתחרות… שלחתי שלושה שירים בעילום שם – כמתבקש והתרגשתי מאוד לגלות שזכיתי בקטגוריית השירה עם השיר 'עץ זית' במקום הראשון, שנבחר ב'פה אחד' של שופטי התחרות המקומיים: מירה קדוש , סמדר שרת ופרופ' סמי שלום שטרית.
ואלו מילות השיר הזוכה:
נימוקי השופטים בבחירה בשיר 'עץ זית' במקום הראשון:
"כבר בתחילת השיר, משתמשת הכותבת בדימוי של עץ זית השאוב מהמקורות, כסמל לשלום. היא מצליחה לברוא עולם במשפט אחד וממליצה לנקוט בפעולה: נטיעת עץ זית בתוך הלב, פעולה המתגברת על המלחמה התמידית שבקיום האנושי. בתקופתנו המפולגת שבה החברה הישראלית משוועת לשלום פנימי מביאה התמונה של אדם הנוטע בתוך ליבו עץ זית בשורה אמיתית. התמונה מתארת שלל אפשרויות: חיבוק גזעו, הנחת ענף בין השיניים ויציאה מעצמו לראות הקלו המים. השאלה אם קלו המים זורקת אותנו הקוראים, לדרמה של נח אחרי המבול: "ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ" (בראשית ח').
בחלק השני של השיר מתאפשר לקורא חופש גדול יותר בשימוש בדימוי של עץ הזית. מסתבר שכדי לעשות שלום עם עצמנו ועם העולם, אין צורך בעץ זית שלם, אלא אפשר להסתפק בענף או בעלה או בטיפת שמן זך. הכותבת לא משתמשת במילה: "דרך" אך מתארת את דרך הריפוי של האנושות והפרטים המרכיבים אותה, בצורה מדויקת להפליא. האמירה "כל אדם צריך" ממקדת את הקורא על התבוננות בעצמו ומחייבת אותו לפעולה. המשוררת לוקחת על עצמה אחריות רוחנית ומאפשרת לשירתה להציע פתרון שווה לכל נפש למען השלום- הפרטי והכללי כאחד".
עוד כתבות
המלצות נוספות