"הם באו לרצוח כל מה שזז": הזוג האשדודי משחזר כיצד ניצל מהטבח הנוראי ב'נובה'

זוג האשדודים עדן ספיר ודניאל שפיר חיכו זמן רב לפסטיבל המוזיקה "נובה" ב7-באוקטובר. הם הגיעו במהלך הלילה למסיבה, התמקמו עם הציוד האישי על השטח הפתוח ותכננו לחגוג יחד עם מאות המבלים, אך עם שחר מצאו עצמם נסים על חייהם מפני מחבלי החמאס שפשטו על אזור המסיבה. בעודם מעכלים את המאורעות, הם משתפים את סיפורם בפודקאסט של מרכז 'כיוונים' הנועד לשמר את העדויות החשובות. עדן: "ראינו כמה מיגוניות בדרך - תחושת בטן אמרה לי לא להיכנס לשם"

image 2131 imageתגובות imageהדפסה
article

עדן ודניאל מתעדים את אירועי השבת השחורה בפודקאסט ב-"כיוונים"

"הם באו לרצוח כל מה שזז": אירועי  שבת בבוקר של ה-7 באוקטובר ייחקקו בזיכרון הלאומי של מדינת ישראל עוד עשורים רבים קדימה, כשמחבלי החמאס פשטו לפנות בוקר על יישובי העוטף ועל מאות המבלים במסיבת ה"נובה" שהתקיימה בשדות של קיבוץ רעים, טובחים מאות מהם באזכריות.

מי שנכחו במסיבה ולמרבה המזל הצליחו להימלט ללא פגע הם בני הזוג מאשדוד עדן ספיר (26) וחברתו דניאל שפיר (19), שיחד עם ניצולים נוספים תושבי אשדוד, מתעדים את הסיפור שלהם במסגרת פודקאסט חדש ביוזמת מרכז הצעירים "כיוונים", הנועד לשמש להסברה בעולם וגם כדי לתעד לדורות הבאים.

"למרות שהיה לנו מאוד לא פשוט, הרגשתי טוב לאחר ההשתתפות בפודקאסט", אומר עדן. "זו הייתה הפעם הראשונה שסיפרתי את מה שקרה והרגשתי שאני חייב להעביר איזשהו מסר, שאנשים יבינו מה קרה שם, כי מי שלא היה- לא יכול להבין את זה".

 

"הסתכלנו על השמיים וראינו טילים"

 

עדן ודניאל חיכו זמן רב למסיבת ה'נובה': "חיכיתי למסיבה הזו מרגע ההשקה, לפני 4 חודשים בערך. מיהרתי לקנות כרטיסים ואמרתי לבת הזוג שלי, שבחיים לא הייתה במסיבה כזו, שחייבים ללכת והיא תעוף על זה – שסוף סוף יש הפקה טובה בארץ… זו הפקה ישראלית שהביאה 'לייבל' של פסטיבל ענק שמתקיים בכל שנה בברזיל, שם הוא נקרא 'יוניברסו פרדרו' והוא מתקיים במשך מס' ימים, עם אלפי חוגגים. במסיבה כאן בארץ, אנשי ההפקה יצרו משהו דומה שנמשך 15 שעות, עם התפאורה שלהם ואמני הבית. זה היה ממש להביא את ברזיל לכאן בפעם הראשונה".

 

מתי הגעתם לשם ואיך הייתה האווירה ?

 

"המסיבה הייתה אמורה להתחיל ב-1 בלילה, רוב האנשים הגיעו לקראת השעה 2:00 או 3:00. אנחנו הגענו יחסית מוקדם כדי לתפוס מקום – בערך ב-12 בלילה. הגענו אני, דניאל וחבר שלנו צוף באוטו אחד, הצטרפו אלינו לבילוי עוד חברים שהגיעו מאילת באוטו נוסף. הקמנו אוהלים, פרסנו מחצלות, כיסאות..  ישבנו שם, צחקנו קצת ואמרנו 'איזה כיף שבאנו ושאנחנו פה סוף סוף', נתפרק קצת ונהנה' כי עברה עלינו תקופה עמוסה בעבודה."

 

"שתינו קצת אלכוהול, הלכנו לרקוד, הסתובבנו בדוכנים ואכלנו משהו קטן. לאחר מכן, בסביבות השעה 2 וחצי, החלטנו ללכת לישון כי היה מאוחר בלילה ורצינו להיות עירניים קצת לקראת הבוקר. התעוררנו בשעה 5 וחצי בבוקר בדיוק שהתחילו הניצנים של הזריחה.ישבתי קצת עם חברים ומזגנו כוס אלכוהול, לקחנו את הכוס לרחבת ריקודים, רקדנו, התלהבנו ונכנסנו לאווירה. היה לנו פשוט כיף, ודניאל ממש התלהבה ואמרה 'איזה יפה פה, איזו הפקה הרימו… בחיים לא ראיתי כזה דבר'". 

 

הבוקר החל עם אזעקות 'צבע אדום' קרוב לשעת הזריחה, טילים באוויר וצרחות של אנשי הביטחון שביקשו להתפנות במהירות מהמקום. חלק חשבו כי מדובר בעוד מטח קטן מכיוון עזה שייגמר בקרוב והמסיבה תימשך, אך זו הייתה רק ההתחלה.

 

"בשעה 6:30 הסתכלנו על השמיים וראינו טילים שיוצאים מכיוון עזה בכמויות לא נורמליות, כל 2 שניות שמענו 'בום' מעל הראש. אני יודע איך כיפת ברזל עובדת וידענו שאנחנו נמצאים במקום שנחשב שטח פתוח ולא מיירטים את הטילים שמגיעים לכאן. האנשים במסיבה חשבו שמדובר בזיקוקים מטעם ההפקה, לא הבינו מה קורה. כל האבטחה במקום החלה לפנות את כולם והסבירו לנו שהאזור לא בטוח כרגע.

 

כל כך לא האמנו שדבר כזה יכול לקרות, שהמון אנשים נשארו וחיכו שזה ייגמר והמוזיקה תחזור. אך ההפקה כיבתה את המוזיקה ואמרה לכולם במיקרופונים להתפנות ושהמסיבה נגמרה. הבנתי שצריך לנסוע משם מהר, לקחתי את כולם ועלינו לרכב. הייתה דילמה, אם להישאר ופשוט לשכב- כי אם ייפול טיל, נהיה יותר בטוחים, או להיות בפקק עם הרכב עם עוד המון רכבים".

 

לבסוף, התקבלה ההחלטה לנסוע, אך האירוע עוד רחוק מלהסתיים: "התחלנו לנסוע ועמדנו בפקק, כשבכל רגע יש 'בום' מחריד מעל הראש שלנו. חשבנו שהולך לפגוע בנו טיל, ה'בומים' לא הפסיקו במשך חצי שעה. בכל מקום שהסתכלנו בשמיים, ראינו או יירוט או שובל של טיל. בינתיים, חיכינו עם כולם שהפקק ישתחרר ונוכל לצאת ממתחם המסיבה ולפנות לכביש בו התנועה תזרום. ברגע שהפקק השתחרר, שוטר כיוון את כולם ימינה לכביש דו סטרי. אני נהגתי וחשבתי שהוא מפנה אותנו לשם, כי הפנייה שמאלה מסוכנת. בדיעבד אני חושב שזה בגלל שהוא קיבל דיווח שיש יריות. אני לא ידעתי על היריות כשהייתי שם, אבל בכל אופן פניתי ימינה ועשיתי פרסה. לא רק אני, הרבה כמוני נסעו לכיוון הזה, אף אחד לא הבין עדיין מה קורה.

 

sss

עדן ודניאל מחזיקים ידיים ברכב במהלך הבריחה

"אנשים רצים כמו משוגעים וצועקים שיורים עליהם"

 

"באותם רגעים , עדיין אלמנט הפחד היה הטילים – לא המחבלים. מחבלים עדיין לא בתמונה, אף אחד לא חשב, ולא דמיין שיש כזה דבר שקורה בשטח. אנחנו למעשה היינו צריכים לפנות שמאלה לכיוון צפון כדי להגיע לאשדוד, פנייה ימינה הייתה לכיוון דרום. אנחנו ממשיכים עם הכביש ישר במשך כמה דקות, תוך כדי שאני מת מפחד כי עדיין יש המון 'בומים'. פתאום כל הרכבים מקדימה, בבת אחת פשוט בולמים ומתחילים לעשות פרסה".

 

ברגעים אלו, נתקלים עדן וחבריו בנהג מרכב אחר שעצר לידם ואמר 'תעוף מפה, יש כאן יריות!' עדן פתח את החלון והחל לשמוע את קולות הירי.

 

הוא משחזר: "בהתחלה חשבתי שמדובר בצה"ל, היו שם קצת גבעות ובדמיון שלי יש שם תצפיות של צה"ל והם 'מחוררים' את המחבלים. אך צה"ל לא היה שם, רק האנשים מהמסיבה ועוד אנשים ששמעו והחליטו להגיע ולעזור. בשעה 07:15 בערך, התייעצתי עם צוף ודניאל והחלטנו לא להסתכן ולעשות פרסה. חזרנו לאותו הכיוון והבנו שיש בלגן ואירוע שאנחנו לא יודעים איך לצאת ממנו, נפל לנו האסימון שקורה משהו אחר.

 

אני רואה מול העיניים כאוס, מכוניות על מכוניות ואף אחד לא זז, אחד בתוך השני וכולם בפאניקה ומבוהלים. בדרך חזור, ראינו מיגוניות לאורך הכביש ופעמיים עברה לי המחשבה בראש לעצור את הרכב ולהיכנס למיגונית, אבל הייתה לי תחושת בטן – שמדובר באירוע מסוג אחר ושהטילים הם לא האיום המרכזי.

 

בשבריר שנייה החלטתי לא להיכנס לעוד פקק שנוצר עם הרכב ולעצור ליד ניידת משטרה, שם היו שוטרים עם אקדחים שלופים. עצרתי את האוטו לצד שטח הפרדה מבטון ושכבנו ביניהם, השוטרים אמרו לנו לא לזזו. בשלב הזה, אנחנו עוד מנסים להבין מה קורה סביבנו ולפתע שומעים יריות שמתקרבות לכיוון שלנו. הסתכלתי על דניאל וצוף ולא ידענו אם נצא משם".

 

מה אתה רואה לידך בשלב הזה של האירוע?

 

"היו לידנו מלא בליינים מהמסיבה בפאניקה מוחלטת, בנות שצורחות ובוכות, אנשים שפשוט איבדו את זה. היינו שכובים במשך רבע שעה, עד ששמענו שהיריות ממש קרובות והבנו שמדובר בחדירה של מחבלים ולא מוגן להישאר שם. היה שוטר אמיץ אחד שניגש לכולם והתחיל לצרוח כמו משוגע 'כולם לעוף מפה, השטח לא בטוח, כולם לרוץ לשדות!'. אנחנו לא נכנסנו לתוך הפקק, אז הרכב שלנו לא היה חסום- אז העלתי את דניאל וצוף והתחלנו לנסוע בדרך עפר קטנה.

 

התחלתי לנסוע כמו משוגע ככה 5 דקות בתוך הכביש עפר הזה שאנחנו לא יודעים לאן הוא מוביל ואין לנו קליטה ומפות, פשוט נוסעים. הבנתי שאיפה שזורחת השמש זה כיוון מזרח, אז אם דרום וצפון חסום נשאר לנו לנסוע לכיוון מזרח.

 

מצאנו את עצמנו כל רגע עוצרים את הרכב ונשכבים לידו בגלל כמות הטילים שהייתה. היה רגע שראינו תעלה שאפשר להסתתר בה, אבל תוך כדי שאנחנו שוכבים שם, פתאום ראינו המון של אנשים מהמסיבה רצים כמו משוגעים וצועקים שיורים עליהם. אני שומע בחורה צורחת שהיא פצועה ומישהו שמנסה לטפל בה, שוב שמתי את כולם ברכב והתחלנו לנסוע. לאחר מכן, נתקלנו במחסום ברזלים שחסם את הכביש, אני וצוף פינינו את הברזלים הכבדים האלה.  בינתיים כל מי שבא איתנו באותה שיירת רכבים ראו את זה ועשו פרסה, הם החליטו בעצם לחזור אחורה. החלטנו שאנחנו לא כמו האחרים ואין לנו עוד אופציה. לא וויתרנו והמשכנו לנסוע ישר.

באיזשהו שלב, ירו לכיוון הרכב שלנו- ומדובר על סוזוקי איגניס, זה לא רכב שטח, אך למזלנו הוא 'סחב'. הגענו לצומת T של כביש בשטח חקלאי והיו שם פועלים תאילנדים שלא הבינו מה קורה. אחר כך ראיתי פרסום שהם נחטפו וכנראה חלקם גם נרצחו".

 

גם בשלב זה, עדן וחבריו לא יצאו מכלל סכנה, כאשר היריות המשיכו 'להתקרב לכיוונם' והם מחליטים להמשיך לנסוע ולנסות למצוא מקום להתחבא בו, עד יעבור זעם: "ראיתי עיר מצד שמאל, חשבתי שזו נתיבות ושבטוח לנסוע לשם. פתאום הייתה לנו קליטה, הצלחנו לחייג ולהפעיל את 'גוגל מפות'. צוף חייג לאח שלו שהוא חייל ותדרך אותנו לאן לנסוע – לכיוון צאלים ומשם לבאר שבע. נסעתי במהירות של 140 קמ"ש כמו משוגע וכל הזמן עצרנו לשכב על הרצפה, כדי שלא יפגע בנו טיל. ראיתי מחסומים עם נשקים שמופנים לכל מי שהגיע מהכיוון שלנו, לא ידעתי אם מדובר בשוטרים או חיילים, פשוט עברתי אותם בזריזות ויש מצב גדול שירו עליי בזמן הזה.

כשהגענו לבאר שבע, דניאל דיברה עם אמא שלה שסידרה לנו חדר במלון, אך האזעקות המשיכו. נכנסו לחדר וכל החרדות התחילו לעלות בגוף שלנו. אני נכנסתי לסטרס והתחלתי לרעוד, סגרנו את הוילונות ונעלנו את הדלת".

 

כשהגיעו למקום בטוח, עדן וחבריו נחשפו לראשונה לעדכונים רשמיים על מה שמתרחש בחוץ והחלו לעכל את מה שעברו: "נחשפנו לסרטונים של הטנדרים עם המחבלים בשדרות וקלטנו כמה המצב חמור, הם באו לרצוח כל מה שזז. היינו בחדר בערך 6 שעות וצוף לא הפסיק לראות ב'טלגרם' סרטונים, ביניהם סרטון של חברה טובה שלו שהייתה איתנו במסיבה, בזמן שהיא נחטפת לעזה. הייתי בעצמי בסטרס וניסיתי במשך שעה להרגיע אותו. דניאל הייתה בלחץ, אבל יחסית רגועה. היו רגעים של בכי והתפרקות ודיבור על מה יהיה, אבל הבנו שמזל שהיינו יחד".

 

ביום ראשון לאחר האירוע, עדן חזר אל עבודתו, דניאל חזרה לשירותה הסדיר בצבא וצוף גויס למילואים: "אחרי שחווים אירוע כזה, הדבר האחרון שאתה צריך זה להיות לבד, כי ברגעי הלבד הכול עולה ומציף ואתה נכנס לדיכאון. אתה רואה את כל מי שנרצח ומבין שזה היה יכול להיות אתה, אתה חושב על האנשים שאולי יכלת להציל".

 

האם בחרת לקבל סיוע נפשי לאחר כל מה שאירע?

 

"אני מתחיל היום פגישה דרך נט"ל, יצרתי איתם קשר וקבעו לי מפגש עם פסיכולוג. היה לי חשוב לטפל בזה כמה שיותר מהר, שלא יפגוש אותי יותר מאוחר. רק לבת זוג שלי אף אחד לא דואג- היא בצבא והקב"ן לא ממש התייחס אליה ואמר לה 'אם את באה לחפש הקלות שתדעי שזה לא בנמצא כרגע'. הצבא לא ערוך בכלל לדבר הזה, אני מנסה להרים טלפונים לכל מיני גורמים צבאיים כאלה ואחרים שינסו לעזור לה".

 

לסיכום, עדן מבקש למסור: "אנשים שהיו במסיבה יושבים בבית ופשוט שותקים, הם צריכים להשמיע את הסיפור שלהם לפני שכל זה ייעלם. אנשים לא מדברים כי הם חושבים שאחרים חוו יותר סבל והם ממעיטים ממה שהם עברו. גם אם לא נפצעתם ושרדתם את האירוע הזה, אתם חייבים להשמיע קול על כך שבמדינה שלכם ברחתם על מנת להציל את חייכם".

 

 

 

בוחרים להשמיע את הסיפור. עדן ודניאל.

imageעוד כתבות

baner

ל"ג בעומר לילדים: תהלוכה גדולה ומני ממטרה

10:15 | 24/05/2024
baner

"ערבים זה לזה באשדוד": האנשים שהתגייסו לעשות טוב מתחילת המלחמה בעיר

09:30 | 24/05/2024
baner

רח' שבזי: רוכב אופניים חשמליים נפצע קשה בתאונת דרכים

17:02 | 23/05/2024
baner

ראשוני: שני חיילי ארה''ב נפצעו בעזה והובהלו לטיפול דרך נמל אשדוד

11:10 | 23/05/2024
baner

הלן גלבר ללסרי: דורשת הפחתת מחיר הקייטנות ומציעה לו ללמוד מרה"ע אשקלון

11:02 | 22/05/2024
baner

ל''ג בעומר מעבר לפינה: היכן מותר להדליק מדורות בעיר?

08:08 | 22/05/2024

imageהמלצות נוספות

sss

ל"ג בעומר לילדים: תהלוכה גדולה ומני ממטרה

‫חן בוקר‬‎ אמר

10:15 | 24/05/2024

sss

"ערבים זה לזה באשדוד": האנשים שהתגייסו לעשות טוב מתחילת המלחמה בעיר

‫חן בוקר‬‎ אמר

09:30 | 24/05/2024

sss

רח' שבזי: רוכב אופניים חשמליים נפצע קשה בתאונת דרכים

יניב יוסיף-אור

17:02 | 23/05/2024

imageעוד כתבות

baner

ל"ג בעומר לילדים: תהלוכה גדולה ומני ממטרה

10:15 | 24/05/2024
baner

"ערבים זה לזה באשדוד": האנשים שהתגייסו לעשות טוב מתחילת המלחמה בעיר

09:30 | 24/05/2024
baner

רח' שבזי: רוכב אופניים חשמליים נפצע קשה בתאונת דרכים

17:02 | 23/05/2024
baner

ראשוני: שני חיילי ארה''ב נפצעו בעזה והובהלו לטיפול דרך נמל אשדוד

11:10 | 23/05/2024
baner

הלן גלבר ללסרי: דורשת הפחתת מחיר הקייטנות ומציעה לו ללמוד מרה"ע אשקלון

11:02 | 22/05/2024
baner

ל''ג בעומר מעבר לפינה: היכן מותר להדליק מדורות בעיר?

08:08 | 22/05/2024
WordPress Ads