מדווח מהשטח: הקריירה החדשה של העיתונאי דור גפני
אחרי יותר מ-20 שנים בהן היה עיתונאי שמילא אינספור תפקידים, החליט איש התקשורת הוותיק דור גפני לשנות כיוון ולצאת לדרך מקצועית חדשה - מורה דרך. בראיון ראשון, הפעם מהצד שעונה ומשיב לשאלות, גפני מספר על ההחלטה לסיים פרק מקצועי משמעותי בחייו (" או שאני 100% - או שאני עושה משהו אחר"), דעתו על עתיד התקשורת המקומית וכמובן – על אהבתו לקריירה החדשה, שהיא סוג של הגשמת חלום ישן
קיים סיורים בכל פינה בארץ, לצד השלמת חומר תיאורטי והיסטורי רב-תחומי. דור גפני עם מפה גיאולוגית של ישראל (צילום:אשדודי)
יוצא לדרך: דור גפני (48, נשוי לבלה ואב לנוגה והילית), במקור מקיבוץ משמר דוד וגדל בכפר ורבורג, אבל גר כאן מספיק זמן כדי להיחשב אשדודי לכל דבר, היה עד לפני שנתיים עיתונאי מקומי מוערך ומוכר בעיר – שחי ונשם ועשה תקשורת בכל מדיה אפשרית: הוא שימש כעורך הראשי של עיתון 'כאן דרום אשדוד' המיתולוגי (מרשת 'שוקן'), ובמקביל ערך את אתר האינטרנט של "כאן דרום אשדוד" (היום בהובלת העיתונאי דודי לוי). בנוסף, היה עולה לשידור גם ב'רדיו דרום' וכיום מרצה לתקשורת במרכז לתלמידים מחוננים בעיר.
גפני, עיתונאי ותיק שעשה כל תפקיד אפשרי במערכות בהן עבד: היה כתב ראשי, סגן עורך ועורך ראשי, תמיד נחשב לאחד האנשים החרוצים ביותר, כזה שהיה עושה לא פעם גם את כל התפקידים גם יחד (לעתים גם מפאת חוסר תקציב), ראה לנגד עיניו את עולם התקשורת המקומית משנה צורה – מימי העיתון המודפס שיצא לאור בסופ"ש וסקר את השבוע שחלף, עד לפריחת אתרי האינטרנט המקומיים והרשתות החברתיות, ששינו כליל את חוקי המשחק.
לפני כשנתיים, החליט לעשות הסבת מקצוע ולעזוב כליל את התחום.
"לפעמים הייתי שובר את הראש בחיפוש אחרי כתבות שער ומי שמכיר את העולם הזה יודע שאתה כל היום עסוק בחיפוש אחרי סיפורים – הם לא תמיד זורמים ומגיעים עד אליך", נזכר גפני בעבודתו עד לא מזמן.
"להטטתי בין העיתון המודפס לאתר, כמעט תמיד הייתי עסוק בחיפוש של זוויות חדשות, להביא סיפורים שונים במקצת – גם כאלה שנמצאים מתחת לרדאר ולגלות דברים חדשים. אם לפעמים דרך העבודה שלי הייתי יכול גם היה לעזור למישהו ברמה האישית והאנושית אז בכלל טוב", הוא אומר.
ש: איך הצלחת לעשות 'קאט' מהכול? העיתונות הייתה מרכז חייך…
"אני לא אשקר ואומר שזה היה פשוט – זה סוג של חיידק. העניין הוא, שאני נורא טוטאלי – או שאני 100% במה שאני עושה – או שאני עושה משהו אחר. השנים שהייתי בעיתונות, חלק גדול מהן היו שנים מאוד מאוד עמוסות בעבודה בקצב מאוד אינטנסיבי. היו חודשים שהייתי מגיע גם ל- 300 שעות עבודה. כשרשת 'שוקן' (בעלי עיתון 'הארץ' ורשת המקומונים) החליטה לסגור את 'כאן דרום', החלטתי שהספיק לי לבנתיים. אמנם קיבלתי הצעות פה ושם, אבל החלטתי לקחת פסק זמן מעיתונות פעילה. נראה לי שאולי בגלל שהייתי טוטאלי בעבודה אז גם עייפתי באיזשהו מקום. החיבור העיקרי שלי כיום לתחום הוא בזה שאני מלמד תקשורת במרו"ם אשדוד – המרכז לתלמידים מחוננים ומצטיינים בעיר".
ש: שנים עסקת בעיתונות בכתובה, במהדורה המודפסת וגם באינטרנט. מה דעתך על עתיד ה'פרינט' (דפוס)? הוא מת כמו שמספרים?
"תשמעי, אני מוריד את הכובע בפני הקולגות שלי, גם באשדוד וגם בסביבה, שממשיכים לעשות פרינט מקומי כל עוד שיש לזה קוראים ויש עוד שאנשים מחכים לזה ורוצים את זה. מההיכרות האישית שלי בעבודה אני מודע היטב לקושי להוציא עיתון מודפס שיישאר רלוונטי בעוד כל התוכן החם חייב לעלות לאתרים וכמה שיותר מהר. אני כבר שומע לפחות איזה עשור אם לא יותר, על מותו של הפרינט. הרי זה בסופו של דבר עסק – השאלה היא באמת האם המפרסמים מחזיקים את העיתונים והאתרים האלה ולעוד כמה זמן… אני מאמין שימים יגידו. נביא אני לא".
ש: יש משהו שאתה מצטער שלא הספקת?
"רציתי מאד לראיין את שאול בן שמחון (מזכיר מועצת הפועלים הראשון באשדוד, נפטר בשנת 2017). כבר ישבתי איתו, אבל לא הצלחנו להספיק לפני שהלך לעולמו. כואב לי גם על לכתו של אילן גילאון ז"ל, שכל פעם היה מעניין לשמוע את דעתו על המון נושאים. עצוב לי שהוא איננו וגם בכלל על כל מה שקרה עם מרצ בבחירות".
"אם לפעמים דרך העבודה שלי הייתי יכול גם היה לעזור למישהו ברמה האישית והאנושית, אז בכלל טוב". גפני בפוזה אופיינית מראיין מהשטח (פייסבוק)
קום והתהלך בארץ: חזרה לאהבה הישנה
אחרי לימודים אינטנסיביים של כשנה וחצי, במהלכן השתתף בלא פחות מ-60 סיורים ברחבי הארץ, גפני קיבל רשמית תעודת "מורה דרך" מוסמך. הוא רכש ידע רחב – גם בסיורים בשטח וגם מלמידה של חומר תיאורטי, חלק מהשיעורים בבית הספר לתיירות שבאוניברסיטת חיפה וחלק באופן עצמאי בלמידה מרחוק. הוא העמיק בחומרים בנושאים שונים כמו היסטוריה, ארכיאולוגיה, גיאולוגיה וגיאוגרפיה, תרבות, דתות, תולדות מדינת ישראל ועוד…
"המזל שלי שתמיד הייתה לי זיקה לנושא – עוד מלפני העיתונות", אומר גפני. "אני בוגר תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל וגיאוגרפיה שסיימתי אפילו בהצטיינות יתרה… לפני קצת יותר מ- 20 שנה חלמתי להתקדם באקדמיה, אבל במהלך התואר השני עזבתי ולמעשה ויתרתי כי הקמתי משפחה ופרנסה והכל התגלגל", הוא מספר.
ש: למה דווקא קריירה חדשה של מורה דרך?
"זה היה באוויר יחד עם עוד כל מיני אפשרויות בסגנון הזה. האמת היא שראיתי במקרה ש'תיירות אשדוד' פרסמו מודעה, שהולך להיות קורס מורי דרך באשדוד. ואמרתי לעצמי: 'וואלה, רעיון'. ביררתי ואפילו נרשמתי, אבל אז התברר שאין מספיק התעניינות באשדוד ובסוף לא פתחו את הקורס. לימים, הקורס נפתח בתל אביב, נרשמתי לשם. "
"זה מעניין אותי, זה עניין אותי גם קודם. היו לא מעט כאלה שאמרו לי "זה תפור עליך" ו"זה בדיוק אתה" – טיולים, טבע, איכות סביבה, היסטוריה. מעבר לזה, חשבתי שזה מעבר לאפשרות לעסוק בתחום הזה ממש, חשבתי שלימודים כאלה יעזרו לי אולי להתכונן באמת, להבין מה אני רוצה לעשות, אולי לחזור איכשהו לתחומים שאותם למדתי לפני קצת יותר מעשרים שנה. בזמנו התחלתי תואר שני שלא סיימתי. אולי יום אחד, אני אחזור ואשלים גם תואר שני בהיסטוריה ארכיאולוגיה גיאוגרפיה. בינתיים אני עושה השלמה, גם לתעודת הוראה. אני גם מלמד בבית הספר מירון באשדוד ועושה השלמה לתעודת הוראה, כדי שתהיה לי אופציה נוספת לתעסוקה, חוץ ממורה דרך".
ש: מי קהל היעד שלך כמורה דרך?
"זה נורא תלוי. אני לא יודע כמה אשדודים ירצו ללמוד על העיר… לגבי ישראלים מרחבי הארץ אני מניח שיש כמה אפשרויות – אני יכול לעשות סיורי טבע והיסטוריה באשדוד או לבנות סיור קולינארי שבהחלט יכול להיות מגניב ובכלל כל הקטע הקולינרי די חזק ברחבי הארץ ופה לא חסרות מסעדות לעבוד איתן. "
"לפני כמה שבועות עשיתי סיור בירושלים. אני עוד צריך במסגרת הלימודים להשלים קורס באנגלית כדי להדריך תיירים מחו"ל. בגדול אני אישית יותר בקטע של טבע ומאוד אוהב את האזורים של מכתש רמון והרי אילת. גם עניין הדתות מאוד מעניין, אז אפשר למשל לעשות סיורים סביב הכינרת יש שם המון כנסיות לדוגמה… יש המון תיירות נוצרית, גם קתולית, גם אורתודוקסית, גם אחרים אוהבים חלק מהמקומות שאנחנו בכלל לא מודעים אליהם כמעט כמו למשל – כפר נחום זה מקום שבנצרות, הוא מאוד 'בייסיק', מאוד מאוד חשוב בשבילם".
ש: העיר אשדוד, בעיניך, היא עיר תיירותית?
"אני אתחיל מזה שיש מומחים גדולים ממני, עם נתונים והכל לגבי תיירות הפנים והחוץ באשדוד, אני רק מתחיל להיכנס ממש לתחום הזה. כן פניתי ל"תיירות אשדוד" כדי להתחיל אולי לקיים סיורים מתוקף תפקידי החדש דרכם וטרם נעניתי. אני חושב שיש לעיר הרבה פוטנציאל יש פה די הרבה היסטוריה וארכיאולוגיה – יש פה חוף ים מצוין, שני מלונות ראויים לשמם – אני לא יודע לומר מי עיקר המבקרים בהם… אבל מעבר לחוף הים יש פה לא מעט אתרים שבזמנו כעיתונאי לא אחת ציינתי שהם די מוזנחים כמו למשל 'תל מור' או 'תל אשדוד' שאולי לא כולם מודעים לזה אבל נמצאת בכלל בשטח השיפוט של באר טוביה. אחד הדברים שלי אישית מציקים מבחינת המיתוג של אשדוד כעיר תיירות זה מה שקורה עם אוניות הקרוזים שמגיעות פה לנמל אשדוד – מעבירים אותם באוטובוסים לסיורים ברחבי הארץ ואני לא בטוח כל כך שהם מטיילים גם פה בעיר".
ש: הגלגל הענק המתוכנן לא יביא תיירות?
"אולי תיירות פנים. אני לא בטוח שתיירים מחו"ל יגיעו לאשדוד כדי לעלות על גלגל ענק, אולי אני טועה וזה יצליח… ימים יגידו".
"היו לא מעט כאלה שאמרו לי: "זה תפור עליך" ו"זה בדיוק אתה" . גפני על רקע גבעת יונה (צילום: אשדודי)
ש: מה דעתך לגבי חידוש המצודה?
"לגבי המצודה – אני חושב שהנגישו אותה גם לקהלים שהתקשו להגיע לפניכן מצד שני, נדמה לי שאחת הבעיות מבחינתי לפחות – רידדו אותה קצת וקצת כיסו את הרצפה, סגרו שם באר של 5 מטרים… וגם היום – אמנם שמו שילוט אבל לא ברור עדיין כל כך מה הסיפור המלא שם, ועדיין, זאת גם הזדמנות עבורי לומר מילה טובה על עופר דרי, המנכ"ל היוצא של תיירות אשדוד שעשה פה הרבה כדי להצעיד את העיר קדימה בתחום".
כמו כן, אני חייב לומר שלדעתי האישית הבנייה סביב הדיונה הגדולה היא טעות קשה. זה נכס של הטבע, שלנו ושל הדורות הבאים, של אשדוד – למה לפגוע בו? גם כעיתונאי עסקתי רבות בנושאי סביבה ומאז עזיבתי אני חבר ב'פורום הציבורי'."
ש: יש משהו חדש שגילית על העיר אשדוד כחלק מהלימודים?
"אני כן יכול לומר שהרבה אשדודים לא מספיק מכירים את אשדוד. משהו חדש עבורי – לא ממש.. אני יכול לומר שאני מכיר את אשדוד כמו שצריך… חלילה, אני לא יודע הכול, אבל להגיד לך שבזכות הקורס למדתי משהו חדש על העיר לא כל כך. בקורס, אחד הסיורים עבר אמנם באשדוד אבל ביקרנו פה רק בשתי תחנות, סוג של לסמן "וי".
"תמיד הייתי סקרן כעיתונאי לחקור וללמוד מעבר. אני זוכר שהייתה איזו חפירה ארכיאולוגית בעיר ורצתי לשם וניסיתי להיות ראשון, אפילו רבתי עם אחד הארכיאולוגים – הם חפרו וגילו פסיפס עם הכנסייה ובאתי לצלם. ואז הוא אמר לי "לא, אתה לא יכול לפרסם את זה, זו חפירה שלנו". אני זוכר שהלכתי ליועץ המשפטי של רשת שוקן, והסתבר להפתעתי ולאכזבתי אחרי שהוא עבר על החוקים שהארכיאולוג צדק – למי שחופר יש אישור לקבוע מתי לפרסם".
ש: למה כדאי לבוא לסיור איתך?
"בסופו של דבר – אנשים זוכרים חוויות – מראות, ריחות, מגע… ולהיות מורה דרך יש בזה משהו קסום בלטייל ולבוא עם ראש פתוח ללמוד דברים חדשים. אני כן צריך ללמוד לשווק את עצמי קצת יותר בזה אין לי ספק שאני אמצא את הדרך שלי – בשילוב כל הידע שצברתי עם השנים – במיוחד באשדוד אני בטוח שאצליח להביא עוד פרספקטיבה ומידע שלרוב האנשים אין".
מקווה להביא פרספקטיבה חדשה למבקרים באשדוד, וגם לתושבים. (צילום: אשדודי)
עוד כתבות
המלצות נוספות
08:30 | 29/09/2024