לא שוכחת אף אחד: העובדת הסוציאלית הוותיקה של נמל אשדוד בעבודה מסביב לשעון

דואגת לכולם: עבודה סוציאלית היא כידוע אינה עבודה פשוטה מטבעה, בטח כשמדובר במקום עבודה עם צוות גדול במיוחד של עובדים.

מירי דרעי מאשדוד (נשואה+3), עושה זאת כבר 28 שנה בחברת נמל אשדוד. מאז ומתמיד היא הייתה שם עבור כולם, נכונה לעזור ולעטוף במקצועיות ובתחושת שליחות גדולה, אבל  עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל בשביעי באוקטובר – היא העלתה הילוך וביצעה את עבודתה מסביב לשון, אפילו אל תוך השעות הקטנות של הלילה. 

"בשביעי לאוקטובר, איך שהייתה אזעקה והתחלנו להבין את גודל האירוע, פתחתי מעין חמ"ל אצלי בבית. דברתי עם כל העובדים שלנו שגרים בעוטף, עשיתי טלפונים לבדוק שכולם בסדר עד 2 לפנות בוקר. מהר הבנו שזה אירוע גדול ולכן החלטנו לעשות כל מה שנוכל בכדי להגיע לכמה שיותר עובדים שהיו זקוקים לעזרה". מספרת מירי. 

למן תחילת המלחמה, מירי מעניקה מענה שוטף  ל-50 משפחות של עובדי הנמל שהם מפוני העוטף.

בנוסף, יחד עם כל משפחת הנמל, היא מחבקת ומסייעת בכל הנדרש ל-2 משפחות עובדי הנמל שנפלו חללים: רן פוסלושני ז"ל וטל אילון ז"ל, ולשני עובדים נוספים שאיבדו את יקיריהם: דרור כרמי שבנו אורי כרמי ז"ל נפל בעת הגנה על יישובי העוטף, וניר אמין, שבתו שני אמין ז"ל נרצחה במסיבת הטבע בנובה.

לצד כל זה, היא גם לא שוכחת את נשות העובדים המגויסים בצו 8 ודואגת להן לכל דרישה או בעיה.

יישר כוח!