תעודת לוחם – יהב כהן

המלחמה ששינתה את המסלול: תושב רובע הסיטי, יהב כהן בן ה-22, רצה להאמין שהוא יוצא לדרך חדשה אחרי שסיים את השירות הסדיר שלו. הוא החל לעבוד באבטחה ובנוסף גם ניהל בר בחדר כושר מקומי: "אמנם באבטחה אין משהו מעניין מדי – יש אינטראקציה עם אנשים אך היא קטנה. מצד שני, לגבי הבר, שם זה כבר משהו אחר לגמרי וזה היה כיף של החיים – אני מאוד אוהב לדבר עם אנשים ויצא לי שם להכיר המון כאלה. תוך כדי גם שמחתי להוציא אותם מרוצים עם איזה שייק חלבון טעים".

עם כל השמחה והתקווה, המציאות טפחה על פניו. ב7.10 הוא לא חשב יותר מדי על העסק כי ברגע שהבין את חומרת המצב הוא התקשר לדוד שלו, שהיה שותף איתו בבר ואמר לו שאינו יודע מה הולך להיות איתו ושהוא כמעט ולא יהיה זמין, אז שימצא פתרון: "בסוף הפסקנו את החוזה בצורה הדדית עם חדר הכושר ואנחנו שלמים עם זה".

כהן הוא סמל צוות לוחמים במילואים ביחידה 636 של איסוף קרבי. את המילואים שלו הוא עושה ביהודה ושומרון: "אנחנו תפסנו את המשימות השוטפות של הגדוד באיו״ש, יצא לנו לבקר לא מעט בג׳נין, טול כארם ושכם בתקופה הזאת היה לא פשוט. בחודש הראשון לא יצאנו בכלל הביתה אבל לאט לאט התאפשר קצת יותר וזה הסתדר יחסית בסדר עם כולם".

עוד ציין: "לצוות שלנו היה תפקיד במחנות הפליטים באיו״ש ובעיקר בג׳נין לא חסרות סיבות לפחד – מצאנו את עצמנו תחת אש כמה פעמים וזאת סיטואציה שמאוד קשה לעכל. מה שכן, לצאת מכל משימה עם הצלחה מבצעית ובמיוחד ללא נפגעים זאת תחושת ניצחון שמאוד קשה להסביר במילים. הצוות, במיוחד אם הוא מגובש כמו הצוות שלי, זה משהו שנותן המון כוח והופך את התקופה הנוראית הזו לקצת פחות גרועה. אני אוהב את ישראל, לא משנה מי אתם ומה הדעות שלכם – הלוואי שהרגש הזה יהיה הדדי בין כולם".