"התקווה האולימפית"? מרים המשקולות האשדודי חולם על פריז 2024
אחרי שנאלץ לוותר על גביע העולם בקטאר, מרים המשקולות המקומי דוד ליטבנוב, מקווה שבאליפות אירופה הקרובה הדברים יראו אחרת. עד שזה יקרה הוא משתף אותנו בתחושות שלו: "יש הרבה דאגה מספורטאים אחרים לגבי המצב בארץ, שאלו לשלומי, וידאו שאנחנו בטוחים, זה משהו שלא קרה במבצעים קודמים. זה מאד הפתיע''. האם נראה אותו באולימפידה בפריז 2024 בקיץ הקרוב?
דוד ליטבנוב. האם ישיג את הכרטיס לפריז?
משקולת פוליטית: מאז פרוץ המלחמה, הלו"ז של מרים המשקולות המקומי דוד ליטבנוב השתבש כהוגן, כמו השגרה של כל תושבי המדינה. אחרי שנאלץ לוותר על גביע העולם בקטאר בעקבות המצב וסידורי האבטחה הבלתי אפשריים, הוא מקווה שבאליפות אירופה שתיערך בחודש הבא, הדברים יראו אחרת.
בחודשיים האחרונים, מאז הבין כי לאליפות העולם לא ייצא, שינה ליטבנוב את התכניות שלו – היו רק תחרויות פנימיות בארץ. המטרה שלו הייתה להוכיח שסיים את תקופת הפציעה שלו וזה צלח. הצוות המקצועי היה מרוצה מהמצב כך שיש תחושות טובות וחיוביות לקראת אליפות אירופה. לאחר מכן הוא ערך מחנה אימון בלטביה אשר היווה הכנה לאליפות אירופה – מדובר בתחרות קריטריון לאולימפיאדת פריז 2024, כאשר המטרה שלו היא להשיג את הניקוד הדרוש באליפות שתיערך בפברואר (20/2) בבולגריה. רגע לפני שהוא יוצא אליה, תפסנו אותו לשיחה על ההכנות, התחושות והחלומות לקראת הקיץ.
תחילה הוא דיבר על ביטול גביע העולם בקטאר: "די הבנו שלא נצא לשם עם פרוץ המלחמה, ידענו שהנסיעה לשם לא הולכת לקרות כי הסיכון לא שווה את התמורה. אמנם מדובר בתחרות גדולה, בעלת חשיבות, אבל היא לא תחרות מטרה אז הינו רגועים בנושא הזה. ידענו שנוכל להרשות לעצמנו לפספס את התחרות הזאת, ניסינו את הרגע האחרון כן לטוס, כדי שאם היא תהיה אז אהיה מוכן אבל בפועל זה לא עזר כי לא יצאנו לשם – התחריתי בליגה בארץ והוכחתי את עצמי. הביטול הזה לא פגע בכושר אלא שינה את ההכנה שלנו בשנה הזאת".
נכון לעכשיו, אף אחד לא הבטיח את המקום שלו באולימפיאדה, כאשר רק באפריל המצב אמור להתבהר מבחינת המשלחת הישראלית.
בינתיים ליטבנוב ממשיך בהכנות ועל הדרך גם מתאר מה קורה בענף ביחס לישראל: "יש הרבה דאגה מספורטאים אחרים לגבי המצב בארץ, שאלו לשלומי, וידאו שאנחנו בטוחים, זה משהו שלא קרה במבצעים קודמים. זה מאד הפתיע. ראינו שהאימפקט של המלחמה היה יותר משמעותי ביחס למבצעים אחרים שהיו עד היום. בפן הבינלאומי הרגשתי שיש אמפטיה כלפינו, נראה שהם כן מבינים. מצד שני יש תפוחים רקובים כמו בכל מקום, אבל הם די שותקים וקיבלו בראש מקולגות אחרות בענף אם הרימו את הראש. היה קל להפנות אותם להסברה הישראלית על המצב והם הבינו שאנחנו בצד הטוב בסיפור הזה".
אנשי הענף גם ביצעו מחוות מאז פרוץ המלחמה, כאשר היו מספר אימוני נבחרת באילת וחלק מהמפונים היו עימם: "היה נחמד לשמח אותם קצת. אנחנו עדין עוסקים בפעילויות עם הוועד האולימפי למען החזרת החטופים, תמיכה בחקלאים, התנדבות וכדומה".
עוד כתבות
המלצות נוספות