בקהילה
גני הילדים חוזרים בראשון? "להשאיר ילדים כאלה קטנים בלי מסגרת זה פשע"
בעקבות הלחץ הציבורי, לפני זמן קצר עיריית אשדוד ומנהל החינוך הודיעו על חזרה מוגבלת של ילדי הגנים והכיתות הנמוכות ללימודים החל מראשון הקרוב – בכפוף לקפסולות וקיום מרחבים מוגנים. כזכור, הילדים נמצאים ללא מסגרות כלל מאז ה- 21 בספטמבר – ומאות הורים התגבשו לקבוצת מחאה וכבר תכננו הפגנה מול ראש העיר -אך כעת ימתינו לראות אם ואיך הלימודים יחזרו בראשון. הפסיכולוגית הקוגניטיבית אביבית ארווץ מזהירה: "הגננת והגן הם עוגן קריטי עבור הבריאות וההתפתחות הנפשית של הילדים. היעדר המסגרות הוא קריטי עבורם"
5161 
תגובות
הדפסה
לא נעים לראות גן סגור, אבל בעיקר גם לא בריא. (צילום אילוסטרציה)
חזרה הדרגתית לגני הילדים? כבר כמעט חודשיים שילדי בתי הספר היסודיים והגנים בעיר נמצאים בבתים ללא מסגרת: זה החל ביום הכיפורים, המשיך בגשר שנעשה לחג הסוכות ומשם – אל פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
בעיריית אשדוד, להבדיל מערים אחרות סביבנו, התעקשו שלא להשיב הגנים לפעילות, והחזרה לשגרת הלימודים בגילאים אחרים גם אינה מסודרת – יום כן, יום זום, יום לא וניכר כי אין מענה ברור להורים מדוע ולמה, מה תמונת המצב מבחינת המרחבים המוגנים במוסדות השונים, כשאתמול התברר כי חלק מהגנים משמשים כיתות לימוד עבור בתי ספר, חלקם עמוסים בציוד שפונה ממקומות אחרים וחלקם משמשים לבינתיים כמקומות תפילה.
כעת, בעקבות הלחץ הציבורי והחשש של ראש העיר ממחאה הולכת ומתרחבת של הורים זועמים שכבר תכננו הפגנה מול בניין העירייה מחר בבוקר – הודיעה עיריית אשדוד כי החל מראשון הקרוב תיעשה חזרה מוגבלת והדרגתית של כיתות א'-ד' וגני הילדים – במתכונת של קפסולות ובתנאי לקיומו של מרחב מוגן במוסד הלימודים.
כך או כך, הכאוס חוגג, ובעיקר בולט הנתק התקשורתי בין מאות הורים מודאגים לבין המערכת העירונית ובראשה ראש העיר יחיאל לסרי, שהצהיר בביטחון לא ברור כי מרבית ההורים אינם מעוניינם בחזרת המסגרות.
אמא אחת תושבת העיר שכן הצליחה לקבל מענה מראש מנהל החינוך אריה מיימון מסרה כי האחרון כתב לה כי "כרגע אנו נערכים להשבת ילדי הגנים וכיתות היסוד בימים הקרובים בקפסולות בלבד."
עוד הוסיף מימון וכתב כי הוא "מעריך שאם המצב הנוכחי יישאר על כנו, יעשה מאמץ לחזרה בתחילת השבוע הבא עם כל הזהירות הנדרשת. ברור כי היכולת לשוב לעבודה קשה כשאין למידה בכיתות נמוכות ובגנים אבל מצוקה זאת עומדת אל מול שיקולי ביטחונם של ילדינו- וההחלטה אינה קלה", כך לדברי מימון.
בעקבות הודעת העירייה, ההורים החליטו להמתין עם ההפגנה שתוכננה למחר – ויעקבו אחר ההתפתחויות בראשון הקרוב.
הלחץ על העירייה עוזר. צילום מסך מתוך אחת מקבוצות המחאה של הורים בעיר
הפסיכולוגית מזהירה: הילדים חשופים לסיכון התפתחותי חמור מהיעדר המסגרות
אביבית ארווץ (43), אמא לשלושה ילדים בגילאי 16, 13 ו-5, היא פסיכולוגית קוגניטיבית (מחקרית), ששוקדת בימים אלו על עבודת הדוקטורט בהוראת המדעים בטכניון, המתמקדת במיוחד בהקשר של חירום – תקופת הקורונה ומלחמת ה-7 באוקטובר. בעבר איישה מספר תפקידים במערכת החינוך, בין היתר בהוראה, ניהול ופיתוח מקצועי של מורים.
ארווץ שותפה לדאגה של ההורים בכל הנוגע להתפתחות הילדים שנפגעת בהיעדר מסגרת חינוכית לאורך זמן רב:
"בתחומי הפסיכולוגיה והחינוך נהוג לייחס חשיבות רבה לגיל הרך בכל הנוגע להתפתחותו הרגשית, השכלית והחברתית של הילד. זו הסיבה שפעוטות (ילדים בגילאי 3-6) משובצים בגני ילדים. תפקידו של גן הילדים הוא להנחיל לפעוטות מיומנויות חיברות, משחק, משמעת, ציור, מוזיקה ועוד. גן הילדים הוא מקום מפגשם המשמעותי הראשון של הפעוטות עם קבוצת בני גילם. עד הגיעם לגן הילדים, מבלים הפעוטות את רוב שעות היום שלהם בבית הוריהם.
גן הילדים מאפשר אינטראקציה חברתית בין ילדים המצויים בתקופת הגיל הרך לבני גילם ובאופן זה, הוא מאפשר להם רכישת מיומנויות חברתיות הכוללות משחק קבוצתי, שיתוף ועזרה לזולת. לגן הילדים תפקיד נוסף, הגלום בהכנתם למסגרת הבית ספרית. הפעילות הנערכת בגן הילדים מעודדת את כושר הריכוז והקשב של הפעוט ומפתחת את יכולתו לפעול על פי הוראות.
כמו כן, היא מסייעת לו ברכישת מושגי יסוד בתחומים רבים ומגוונים כגון מדע, טבע, חשבון, לשון ואמנות. כמשתמע מן הכתוב לעיל, לגנן/גננת ולאנשי המקצוע בתחום החינוך לגיל הרך תפקיד מפתח בחינוכו של דור העתיד ובעיצוב אישיותו."
אולי הדאגה מוגזמת? אחרי הכל הילדים נמצאים בבתים עם ההורים שלהם…
"נתחיל בזה שההורים לא באמת מעבירים תכנים לימודיים, והילדים בעיקר צוברים שעות מסך. גם אם מתקיימת למידה ב"זום" למשל, ההורים, בעיקר בגילאים קטנים נדרשים להיות צמודים לילדים ואנחנו לא באמת פנויים ללמידה. חשוב לזכור שבמצב נורמטיבי – ההורים פאסיביים, כלומר רוב ההורים מחפשים מישהו אחר שייקח את האחריות על תהליכי הלמידה של הילדים שלנו. אנחנו רגילים לזה שהמדינה מחנכת את הילדים, מי שמנהל את הלמידה זה המורים והגננות. מה שקורה בעתות חירום בעצם זה מצב שבו מעכשיו לעכשיו הורה נדרש להפוך למלמד ורובנו לא מצליחים לעשות את המעבר הזה. מה גם שרוב ההורים הפסיקו לעבוד או "עובדים מהבית" ולרוב הילדים דורשים המון תשומת לב אז גם ההורים לא ממש עובדים… בקיצור בלגן".
מה ההבדל בין הקורונה למלחמה? מבחינת ההשפעה על הילדים?
"אם בקורונה הזהרנו מפני גל של בעיות חרדה, דיכאון ובעיות התפתחות בתחום התקשורת, עכשיו הסכנה היא של ניתוק, דיכאון, אלימות ופגיעה עצמית… בכלל האוכלוסייה ולא רק אצל ילדים.
אצל הדור שנמצא בגיל גן, נראה בעיות התפתחות עוד יותר משמעותיות, ועליה נוספת באבחוני הפרעות ספקטרום. השחיקה של ההורים סביב הילדים מטורפת – הם משוועים לשגרה, לזמן לעצמם /בנפרד מהילדים ומתמודדים מאז פרוץ המלחמה עם לא מעט חרדות ורבים מאיתנו גם עם אבדות קשות וגם אם נראה שעברנו לשגרת מלחמה, המסר שהילדים מקבלים מהסביבה הוא לא פעם שהשמיים נפלו, שאין על מי לסמוך וכמובן – גם לא פותחים להם את הגן".
הגן הוא סוג של "עוגן"ביטחון לילדים?
"הגננת והגן. עצם זה שקמים בבוקר, גם אם יש קפסולות – הילד יודע שדואגים לו ויש משהו לצפות לו. הילדים נדבקים אלינו בבית כי אנחנו הגורם היציב היחיד שלהם. אין להם את המפגש עם החברים, הגננת וחלקם גם לא עם סבא וסבתא… ולכן הם כל הזמן על ההורים וככה מתפתחות חרדות שונות (כולנו מכירים למשל את "חרדות הנטישה").
יתרה מכך, אנחנו גם באלימות מוחשית ופיזית – הטלוויזיה עובדת כל הזמן, יש הורים שמתמוטטים בכל פעם שיש אזעקה, מה שיוצר בעיות רגשיות והתנהגותיות שככל שיעבור הזמן ללא מענה ראוי, יתקבעו ויהפכו לקשות יותר. לא אחת כתוצאה ממצבים כאלה – הילד מרגיש במצב הישרדותי – זה משנה את ייצור ההורמונים בגוף, ולא אחת מביא את הילדים למצב של חרדה ואלימות שנראה לאו דווקא מיד, אלא בהמשך אצל רוב הילדים".
מזהירה מפני נזק התתפתחותי חמור בהיעדר מסגרות. הפסיכולוגית אביבית ארווץ
עוד כתבות
07:14 | 26/04/2024
עוד כתבות
מבזקים - אשדודי
