קבלת שבת – אבישי צדוק
אבישי צדוק היה בן 13 בסה"כ, כשאיבד את אביו ציון ז"ל לפני 14 שנה בחוף הקשתות בנסיבות טראגיות בזמן שנקלע למצוקה במים ואביו טבע כשנחלץ להצילו. מאז הוא עבר מסע פנימי עמוק תוך שהוא מפתח קריירה מוזיקלית, ובמקביל מטפל באחרים באמצעות המוזיקה.ועכשיו הוא מספר לנו עליו וגם על השבת האשדודית שלו.
החלום של אבישי צדוק הוא לטפל באנשים דרך המוזיקה
המוזיקה כתראפיה: אבישי צדוק (26) גר ברובע ב'. הוא סטודנט, מוזיקאי ורווק. בתקופה האחרונה הוא מרגיש בסגירת מעגל כי כאשר היה בן 12 חייו ניצלו ממוות. זה קרה בזמן שאביו, ציון צדוק ז"ל נחלץ להצילו מטביעה בחוף הקשתות, אך למרבה הצער טבע בעצמו. "היום, אחרי 14 שנה, אני עובר מסע פנימי עמוק" חושף בפנינו צדוק, שעיקר עיסוקו נסוב סביב המוזיקה.
מתברר כי המוזיקה לקחה אותו למסע עמוק ופנימי והשנה הוא עומד לסיים את לימודי המוזיקה בגבעת וושינגטון. החלום שלו הוא לטפל באנשים דרך המוזיקה ובינתיים הוא עובד בהתקנת מערכות סולריות. "אני תמיד בעבודה עצמית פנימית עמוקה ששואפת להיות תמיד הגרסה היותר טובה שלי. אני פה בכדי לתת, לקבל, לחקור, לגלות, ללמוד, לאהוב ולחלום. שאף אחד לא יפחד לעשות את מה שהוא רוצה ואוהב לעשות כי הוא מפחד ממה שיאמרו עליו. אני מציע לכל אחד לקחת את מה שיגידו ולהפוך את זה לדרייב של לעשות דברים בצורה הכי טובה של עצמך" הוא הוסיף.
צדוק איבד אצבע בתקופת הצבא ורצה מאוד לנגן בגיטרה אך זה הגביל אותו. למרות זאת הוא עשה מאמצים גדולים כאשר הפך את כל המיתרים לצד שמאל והיום הוא מנגן על גיטרה בצד שמאל: "הכל עניין של כוח רצון וכמה באמת אתה רוצה את הדבר". הוא אמר לנו וגם דיבר את השבת האשדודית שלו.
מתי אתה מתחיל לתכנן את הסופ"ש?
"אני מתחיל לתכנן את הסופ"ש שלי בימי חמישי, אז בדרך כלל אני עורך קניות, מזמין אלי לדירה חברים, הולך לחבר טוב או שאני נוסע להורים. לפעמים אני גם אוהב להיות לבד".
מה אתה עושה בשישי?
"בשישי בוקר אני בדרך כלל מנקה את הבית או מבשל ואז יוצא לטיול לים או למקום יפה בטבע – אני והגיטרה. לעיתים אני גם מצרף חברים".
מי אחראי על ארוחת השבת?
"אני אחראי לסעודות. אני מכין מרק תימני, דג מרוקאי, שניצלים, קציצות ותפוחי אדמה, אורז ועוד. אני אוהב מאוד לבשל".
איך נראית שבת בבוקר אצלכם?
"שבת במשפחה שלי נראית עם הרבה קריאה ושינה, לצד הרבה יחד. כל אחד שומע על השני מה חדש לו בחיים וזה כולל הרבה צחוק, אהבה ומאכלים מטורפים של אמא. אני תמיד מסיים את השבת במסקנה שאין כמו המשפחה".
שתף אותנו בזיכרון ילדות שלך משבת.
"זיכרון הילדות שלי היה ללכת לבית כנסת עם אבא שלי ז"ל מתחת לבית שלנו, זה היה בית כנסת תמני כך שהיינו חלק מקהילה מופלאה. התפילות בנוסח התימני מרגשות אותי היום עד דמעות".
עוד כתבות
המלצות נוספות