לכל אחד יש משהו חסר: הכירו את אילנה לדר וספר הילדים מעורר ההשראה

סיפור חיים שהפך להשראה:  הכירו את אילנה לדר, מנהלת כספים בחברה תעשייתית ותושבת העיר ובעיקר אמא, סבתא ומגשימת חלומות. על עצמה היא מספרת קודם כל: ״אני בן אדם של משפחה, ככה אני מגדירה את עצמי״.

בין כל משימות היום יום, אילנה בוחרת בכל פעם להגשים חלום קטן ולמצות את החיים עד כמה שניתן ״אני אדם שאוהב לטעם מכל דבר. באיזשהו שלב הבנתי שאם אני לא אעשה, אף אחד לא יעשה בשבילי ולפעמים חלום הוא רק קבלת החלטה. רציתי ללמוד לצייר- הלכתי ופיתחתי את זה, רציתי ללמוד לנגן בגיטרה- אז בתקופת הקורונה עשיתי את זה, ואחד החלומות הנוספים שלי היה לכתוב ספר״.

אילנה נולדה באשדוד, בת זקונים לאבא שעזב בזמן הנכון את פולין, רגע לפני מלחמת העולם השנייה ולאמא, שנפטרה כשאילנה הייתה בת 12 וחצי בלבד.

בגיל 22 הכירה את אהבת חייה, בעלה בני לדר, שבזמנו היה תושב צ׳ילה ויחד הם היגרו לארץ מולדתו למשך 7 שנים, בתנאי שלאחר תקופה הם יחזרו ויעשו עלייה חזרה לאשדוד. בצ׳ילה נולדו להם שני ילדיהם, וכיום היא גם סבתא לנסיכה אחת קטנה.

למרות סדר היום העמוס, היא תמיד דואגת לפנות זמן לעצמה ולתחביבים שלה- שרובם מתבססים על אומנות מכל סוגיה, להתנדבות ולזמן איכות עם המשפחה. את ספר הילדים ״לכל אחד יש משהו חסר״ הוציאה בסוף תקופת הקורונה.

ֿ

״הספר הזה התבשל אצלי במשך 5 שנים עד שהחלטתי להוציא אותו לאור, וגם התהליך עצמו לקח זמן רב בגלל הקורונה- חיכינו שנתיים עד שהוא הודפס. הספר הוא מסר, דרך האנשה של עולם החיות על כך שאף אחד לא מושלם, לכל אחד יש את החוזקות וחולשות שלו. כל אחד מתמודד עם משהו, והרבה מבוגרים ובעיקר ילדים מסתכלים על אחרים וחושבים שהכול אצלם מעולה, אבל זה לא נכון. גם הילד עם המאיות, מלכת הכיתה, או הילד שטוב בספורט- כל אחד מתמודד עם משהו. לנו יש 2 אפשרויות, לשנות את הבעיה אם יש את היכולת ובשביל זה צריך כוח רצון והתמדה, או לקבל את החולשה שלנו כחלק מהחיים ולהתמקד בחוזקות שלנו.

היחס שלנו לחוזקות ולחולשות שלנו קובע את איכות החיים שלנו, אם כל היום נתמקד ברע ולא בטוב, נפגע בעיקר בעצמנו״.

מה הסיפור מאחורי הספר, מאיפה הגיעה ההשראה?

״הספר נולד מתוך סיפור של מכרה, שלילדה שלה יש בעיה רפואית שבגללה היא לא רואה בעין אחת. אמא שלה מאוד דאגה כשזה התגלה ואמרתי לה ׳כל ילד צריך ביטחון עצמי, ופשוט היא תצטרך ביטחון עצמי פלוס׳ ועל זה, את כאמא צריכה לעבוד. גם מלכת הכיתה בוכה בלילה לאמא שלה, לכל אחת ואחד יש התמודדות. לאחר שהספר יצא ונתתי אותו לילדה שהיוותה לי השראה, היא לקחה אותו מיוזמתה לבית הספר והראתה למורה והשיעור הפך לשעת חינוך בה היא, ילדה בכיתה ב׳, משתפת את כולם במצבה, בקושי ובהתמודדות שלה. כששמעתי את זה, הרגשתי שהספר מימש את המטרה שלו.

אני איבדתי את אמא שלי בגיל צעיר, בגיל 12 וחצי ואני יודעת מה זה לחיות עם חוסר ואיך להתייחס לזה, אבל היו לי חיים טובים, למרות שאיבדתי את אמא בגיל צעיר.ֿ כמובן שהייתי רוצה שהיא תהיה כאן, אבל עדיין- היו לי חיים טובים. החיים סוחטים אותנו, ואנחנו צריכים ללמוד לסחוט אותם בחזרה״.